עיתון אוניברסיטת בן-גוריון בנגב
בראש דאגותיהם
ממצאי מחקר שנעשה במעבדתו של פרופ' אברהם צנגן, מן המחלקה למדעי החיים, מוכיחים ששימוש רב בסמארטפון קשור בקשב פגום וביכולת מופחתת של עיבוד מידע
המנוי זמין להפרעות קשב. פרופ' אברהם צנגן, ד"ר אביעד הדר והדוקטורנט איתי הדס בשעת ניסוי במעבדה
נמצאה הוכחה מדעית לסכנות הטמונות בטלפון החכם: חוקרים במעבדתו של פרופ' אברהם צנגן מצאו שחשיפה לגרייה חושית אינטנסיבית בתקופות הילדות וההתבגרות פוגמת בקשב ובריכוז בתקופות חיים מאוחרות יותר. הממצאים הומחשו על-ידי שני מחקרים שנעשו בחיות-מעבדה ובבני-אדם, וקטעים מהם פורסמו לאחרונה . Scientific Reports בכתב-העת הדוקטורנט איתי הדס, חבר צוות המחקר של פרופ' צנגן, תיאר את מהלך המחקר בחולדות ופירט את תוצאותיו: "עם השתלטות אמצעי התקשורת האלקטרוניים על כל היבט בחיינו המודרניים, ועם התפשטות ה'מגיפה' של הפרעות קשב בילדים כבמבוגרים, בדקנו במעבדתנו את ההנחה הפופולרית (סמארטפונים, מחשבים, טלוויזיה וכו') יוצרת אצלם הפרעות קשב מאוחר יותר, בבגרותם. החיבור בין שתי תופעות אלה עדיין אינו מוסכם בין המומחים לנושא. כמה מחקרים כבר ניסו לקשור בין שתי הגורסת שחשיפת-יתר של ילדים לאמצעי התקשורת האלקטרוניים
התופעות, אבל לא היו עדויות מוצקות, ישירות יותר, לקיומה של סיבתיות בין שתיהן. במחקרנו פיתחנו מודל מקורי המחקה את החשיפה העודפת של ילדים לתקשורת האלקטרונית, על-ידי חשיפתן של חולדות צעירות לאותות ריח בולטים ומשתנים (בדומה לאותות המופקים מאמצעי תקשורת אלקטרוניים) במשך כל תקופת התבגרותן. בהגיען לבגרות נלקחו החולדות שנחשפו באופן דינאמי לאותם ריחות בולטים בזמן התפתחותן לביצוע מטלות קשב, הזהות למטלות המסייעות באבחון אנשים הסובלים מהפרעות קשב. "תפקודן של חיות-הניסוי תחת המטלות התובעניות לא נפגע (ואפילו התקבלה נטייה לשיפור בקצב הלמידה של המטלה), אבל כאשר הוצגו מסיחים בזמן ביצוע המשימה נמצאה ירידה בולטת ומובהקת בתפקוד החיות שנחשפו לעומת חיות- הביקורת (חיות שעברו חשיפה מעודנת יותר מחיות-הניסוי, ללא החלפה דינאמית של הריחות). לליקויים התנהגותיים שנמצאו התלוו שינויים בגמישות המוח (יכולתו להשתנות בתגובה לגירוי), וזאת
באזור מוח הקשור לתפקודי קשב". במחקר נוסף של פרופ' אברהם צנגן וד"ר אביעד הדר התברר שלא רק אצל חולדות מתפתחות הפרעות בקשב בגלל חשיפה לגירויים. המחקר, שכבר זכה למספר פרסי הצטיינות בכנסים, בחן את ההשלכות האלקטרו-פיזיולוגיות וההתנהגותיות של שימוש בסמארטפונים. קבוצה של צעירים שמעולם לא השתמשו בסמארטפון הושוותה כקבוצת- ביקורת למשתמשי סמארטפון כבדים על-פי מדדים התנהגותיים ואלקטרו- פיסיולוגיים, כולל רישום באלקטרו- אנצפלוגרף המשולב בסימולציה מגנטית תוך-גולגולתית. נמצא ששימוש כבד בסמארטפון קשור בקשב פגום וביכולת מופחתת של עיבוד מידע. עם זאת לא נרשמה פגיעה בזיכרון. בשלב שני של הניסוי נבחר מדגם אקראי מתוך קבוצת הלא-משתמשים בטלפון החכם: הם קיבלו סמארטפון למשך שלושה חודשים, בעוד ששאר חברי הקבוצה שימשו קבוצת-ביקורת ולא קיבלו סמארטפון. כל הבדיקות נעשו שוב כעבור שלושה
הסביבה הגנת | 12
Made with FlippingBook flipbook maker