עיתון אוניברסיטת בן-גוריון בנגב

חוסכים במילים

יישומון מהפכני, פרי פיתוח של הסטודנטים עמית גלנטי ועמית קהת (בצילום), מסוגל לבצע פעולות על סמך משפט אחד שיגיד המשתמש

לרכוש ידע מסוים כדי להפעילם, והשימוש בהם כרוך בנוכחות פיזית מול המחשב והפעלת הידיים והעיניים. "בפרויקט שלנו פותח יישום שיקלוט מן המשתמש משפט, יבצע עיבוד שלו באמצעות רשת האינטרנט ויבצע את הפעולות שהמשתמש ביקש לבצען", מסבירים עמית גלנטי ועמית קהת, מפתחי היישומון. הפעולות שהמשתמש באפליקציה הזאת יכול לבצע כוללות לחיצה על כפתורי התפריט, גלילה, שינוי שפה, חיפוש פרויקטים והצגת מידע עליהם. האפליקציה תתמוך בתצוגה ובזיהוי של דיבור בשפות עברית ואנגלית. זיהוי הדיבור יבוצע באמצעות מנוע של חברת גוגל, המשתמש במודלי שפה תוך שימוש Deep באלגוריתמי "למידה עמוקה" ( .) Learning

סטודנטים מן המחלקה להנדסת חשמל ומחשבים פיתחו אפליקציה שתאפשר למחשבים לקלוט, לעבד ולזהות דיבור אנושי ללא התערבות אנושית. באמצעות דיבור ינגיש הפרויקט את מאגרי המידע המצויים במחשבים לאוכלוסיית המשתמשים כולה, ובייחוד לחתכים מסוימים בה, כגון נכים ומבוגרים. הגישה בדיבור למאגרי הנתונים תהיה קלה, טבעית ואינטואיטיבית. תקשורת באמצעות דיבור הייתה מאז ומתמיד הכלי העיקרי בתקשורת בין-אישית. עם התפתחות תחום המיחשוב נוצר פער תקשורתי בין האדם לפלטפורמות אלה, שכן לא היה אפשר לתקשר עם מכונות באמצעות דיבור אלא רק עם ממשקי אדם-מכונה מלאכותיים, כגון מקלדת ועכבר. ממשקים אלה מוגבלים ומגבילים, מפני שהמשתמש צריך

מודלי שפה מעריכים סטטיסטית מה תהיה המילה או ההברה הבאה לאחר המילה או ההברה האחרונה שנקלטה וזוהתה. גישה זו מאפשרת לתוכנה לחזות בצורה טובה את מה שנאמר, שכן לגבי כל מילה יש הסתברות גבוהה שמילים מסוימות יופיעו אחריה, ולהפך. למשל, אחרי המילה "תודה" יש סבירות גבוהה שתופיע המילה "רבה", אבל לא סביר שתופיע המילה "רכה". לאחר קבלת התוצאות ממנוע זיהוי הדיבור מתבצע עיבוד נוסף של תוצאות הזיהוי. מטרתו היא להתגבר על שגיאות בזיהוי, כאלה הנובעות מטעות של המנוע, מדיבור לא ברור, ממבטא שונה ומרעשי הסביבה. הפרויקט נעשה בהנחייתם של אילן שלום, פרופסור במחלקה להנדסת חשמל ומחשבים, ויהוא ספיר, מהנדס הפרויקטים במחלקה.

תחום הרובוטיקה מתפתח מהר והרובוטים נעשים יותר ויותר אנושיים. מחקרים רבים עוסקים כיום בתחום החישה: כיצד ניתן "ללמד" רובוטים לראות ולשמוע, וכיצד לעשות תהליכים אלה פשוטים ויעילים. כנס בנושא זה שהתקיים באוניברסיטה ריכז חוקרים רבים כדי לחקור כיוונים חדשים ברובוטיקה. עולם הרובוטיקה הולך ומתפתח במהירות והרובוטים נעשים יותר ויותר אנושיים. התפתחותם טמונה ביכולתם לחוש בחמשת החושים, הקולטים מידע מן הסביבה או מן הגוף: ראייה, שמיעה, טעם, ריח, מישוש. חוקרים רבים ממקדים את מחקריהם בשאלה כיצד לאפשר חישה גם למכונות. שהתקיים Sensing: from Minds to Machines לכנס שכותרתו ביוני הגיעו חוקרים מכל רחבי העולם. הם 1 - במאי 29 בימים הציגו תיאוריות, מחקרים ושיטות מתחומים שונים (התנהגות, אני, רובוט

מיחשוב ומדעי המוח) שיאפשרו חשיבה על כיוונים חדשים עבור חקר החישה ותהליכיו. )' ומרכז ISF הכנס נערך בהובלת 'הקרן הלאומית למדע ( הרובוטיקה של אוניברסיטת בן-גוריון בנגב,  וניתנו בו שתי סדנאות: "העתיד של חישת הרובוטיקה" ו"ראייה: מעבר מן המוח למכונה". בכנס הוצג מחקרו של פרופ' אדריאן שטרן, ראש היחידה להנדסת אלקטרואופטיקה: "דחיסה של חישה אופטית: הזדמנויות ואתגרים". פרופ' שטרן דן בתובנות מקץ העשור הראשון של תיאוריית החישה הדוחסת באשר להזדמנויות שהיא מציעה לתחום הצילום והחישה האופטית, וסקר את האתגרים המעשיים ביישומה. הדיון לוּוה בהדגמת סיפורי הצלחה של מערכות צילום דוחס דו-ממדי, תלת-ממדי, זיהוי תנועה ודימות ספקטראלי.

11 | אבג