עיתון אוניברסיטת בן-גוריון בנגב

2016 יולי | תמוז תשע"ו | 102 גיליון ד"ר העתיד עדי ואופיר וינוגרד למדו בבית-הספר לרפואה ועברו את המסלול לטקס קבלת תואר הדוקטור הם הגיעו כזוג נשוי, | האקדמי ביחד 9-8 עמודים | רצפט לדוקטורט | הורים לילדה

איפה ישנם עוד אנשים כמו הזוג ההוא

דבר הנשיאה

הווארד ולוטי מרקוס

ואחרי העצב – השמחה. האוניברסיטה 400 שלנו קיבלה מתנה נהדרת: תרומה של מיליון דולר – התרומה הגדולה שניתנה אי פעם לארגון כלשהו במדינת ישראל. זהו מימוש ההבטחה שהבטיחו לנו הווארד ולוטי מרקוס, שעל שמם נקרא הקמפוס הראשי של האוניברסיטה. את סיפורו של הזוג המופלא הזה בוודאי כבר קראתם. שני אנשים צעירים שנמלטו מגרמניה הנאצית ממש ברגע האחרון אבל איבדו את משפחותיהם. הם נפגשו בניו יורק, התאהבו ונישאו, ואת מעט חסכונותיהם השקיעו במניות של ווארן באפט לפי המלצה של חבר משותף, הרבה לפני שמישהו בכלל שמע עליו. אמונה מוחלטת בבאפט הפכה את הסכומים הפעוטים שהשקיעו בני הזוג בעסקיו להון עצום. אמונה מוחלטת אחרת, האמונה בתפקידה המרכזי של מדינת ישראל כמי שמבטיחה את קיומו

נושאים טעונים באופן כזה שגם נרטיבים סותרים מקבלים את המקום הלגיטימי שלהם מבלי שה"אמת" האישית תצבע את התמונה כולה. היבט אחר שעלה מתיאור דמותו של מיכאל היה הפן הרנסנסי שלו: ידע רחב ומגוון וכמיהה להבנה וחקר לשמם. גם היבט זה כבר אינו מובן מאליו באקדמיה של היום. השאיפה להתקדם בסולם מהר ככל האפשר באה לפעמים על חשבון עומק ועניין אינטלקטואלי אמיתי. גם בכך היה מיכאל מיוחד בנוף שלנו. ולבסוף, האופטימיות שלו. כמו שספדה לו נורית אשתו, הוא תמיד ראה את החלק המלא של הכוס, בין אם היה החצי קטן או גדול. האוניברסיטה מבכה את המוות המיותר הזה של אחד מטובי אנשיה שהלך מעימנו. (ידיעה נרחבת על ד"ר מיכאל פייגה מופיעה בהמשך הגיליון).

דבריי לגיליון סוף השנה האקדמית של 'אבג' נעים כמו החיים עצמם, מעצב לשמחה. לפני שבועות אחדים איבדנו את ד"ר מיכאל פייגה, חבר סגל מכון בן-גוריון לחקר ישראל והציונות, חוקר מקורי ואדם נפלא שנרצח בפיגוע הטרור בשרונה. שבועיים אחר-כך הנחנו זר למרגלות העץ המשקיף בדיוק על המקום שבו נרצח. לא יכולתי שלא לחשוב על שבריריות החיים ועל הבנאליות של הרוע. לא הכרתי אישית את מיכאל, אבל מתוך הדברים ששמעתי וקראתי עליו עלו בי כמה הרהורים לא בנאליים על הנוף האנושי. המחקר החברתי-תרבותי של מיכאל עסק בסוגיות טעונות רגשית ופוליטית במציאות הישראלית, ועם זאת אהדו וכיבדו אותו אנשים משני עברי המתרס הפוליטי. מסתבר שאפשר לחקור

אבג | 2

ושלומו של העם היהודי, והקשר לחזון האוניברסיטה שלנו בחקר המדבר והמים כבעיה לאומית וגלובלית, הביאה את בני הזוג מרקוס להחלטה לתרום את כל הונם לאוניברסיטה. זהו הסיפור הרשמי, אבל הוא לא מבטא אפילו את אפס קצהו של הסיפור השלם, האנושי של הזוג המיוחד הזה. שנים 12 את לוטי והווארד הכרתי לפני כשביקרו באוניברסיטה, והוקסמתי. עד אז ומאז לא פגשתי אנשים כמותם. בעשר השנים בתפקידי התהדק מאוד הקשר בינינו, ובשנים האחרונות ביקרתי בסאן דייגו לפחות פעמיים בשנה ביום ההולדת של כל אחד מהם, וגם שוחחתי איתם בטלפון בחגים וסתם כך. כל פגישה הייתה עבורי חוויה מיוחדת במינה של שעות ארוכות שבהן בילינו יחד, ותמיד הקסימו אותי סיפוריהם המדהימים על קורותיהם. ניהלנו דיונים לוהטים בענייני דיומא בישראל ובעולם. הבדיחות שסיפרו שניהם איש איש בסגנונו הצחיקו אותי לעתים עד דמעות. זיכרון הקשר ביניהם מרגש אותי עד היום. אחרי יותר משבעים שנות נישואין עדיין אחזו ידיים והחליפו ביניהם מבטי אהבה. לוטי הלכה ואיבדה את מאור עיניה והווארד היה מקריא לה כל בוקר כתבות מן העיתון ובערב פרקים מספרים, באהבה ונאמנות שקיימות רק בסיפורים. מה שהפליא אותי היה חוסר ההתייחסות המוחלט שלהם לעובדה שהם עשירים מופלגים. מעולם לא דיברנו על כסף, גם לא על התרומה שתרמו. דיברנו הרבה על התפתחות האוניברסיטה ועל האתגרים העומדים לפניה. מאוד עניין את הווארד נושא המידבור והמים, עניינו אותו גם המון נושאים אחרים. לכסף עצמו לא הייתה בשבילם שום משמעות. הם חיו חיים צנועים מאוד, ואני, שמסעותיי הקרו בדרכי עשירי עולם, ארמונות, אוספי אמנות, וכל מה שכסף יכול לקנות, לא ידעתי את נפשי מרוב הערכה והערצה לאנשים האלה. על-פי הצוואה של הווארד ולוטי מרקוס, כל כספם עובר לקרן צמיתה שפירותיה ישמשו לפיתוח האוניברסיטה לנצח. חלק

מסוים של פירות הקרן יוקדש למחקר בתחום המים, נושא שהיה קרוב ללבו של הווארד באופן מיוחד. אין ספק שהתרומה הזאת, שמכפילה את הקרן הצמיתה של האוניברסיטה, תבטיח את יכולתנו לקדם תוכניות ויוזמות שהתקציב השוטף לא יוכל לקדמן. בעוד כשלוש שנים, כשתסתיים העברת כל הכספים לידינו, נוכל לעדכן את תוכניות הפיתוח שלנו כך שהאוניברסיטה תוכל להצטיין בתחומים שבהם כבר הוכיחה את יכולתה, וכן בתחומים חדשים שעליהם יוחלט בעתיד. הכספים הראשונים יושקעו בתשתיות הנדרשות לצורך פיתוח הקמפוס הצפוני. שם ייבנו מעונות הסטודנטים שאנחנו חייבים להשלימם בתוך שלוש שנים, וכן התחייבנו לקלוט סגל חדש ולתמוך במרכזי מחקר מצטיינים. אישית אני חשה שנפל בחלקי כבוד רב להכיר אישית את שני האנשים האלה. יום יבוא וקרן מרקוס תהיה שם כמו שמות אחרים של קרנות נדיבות, אבל גודלה ייחד אותה תמיד ושמה יהיה חקוק לנצח בדברי ימי האוניברסיטה שלנו. עבורי לוטי והווארד מרקוס יהיו תמיד אנשים שאהבתי וכיבדתי. בשבילי הם "עמוד האש" של רוח האדם במובן הכי נעלה שלה: תקומה מאובדן, ובנייה מאין ואפס; ויתור על מימוש חומרי וראוותני של עושר לטובת אושר וסיפוק שבנתינה; צניעות וענווה; הכרה בזמניות של כולנו כבני-אדם לעומת הנצח של רעיונות שאנחנו אמורים לקדם ומשימות שעלינו להגשים בחיינו. את כל התכונות האלה מסמל בשבילי הזוג הזה, שהיה "גדול מן החיים". אנחנו מחויבים לדרך שלוטי והווארד מרקוס סימנו לנו. בזכותם נוכל לממש חזונות וחלומות. אלף תודות לכם, לוטי והווארד היקרים.

מה בגיליון צלצול השכמה 13-12 אברהם צנגן תפסו גובה 17-16 מסע אחר 19-18 אמיר שני גלויה מחו"ל 21-20 סייד קשוע

אמיר צליח ורן קראוס

22

מדריך להצטיינות

מיטל מרעלי

מופק על–ידי המחלקה לפרסומים ודוברות מנהלת המחלקה: אסנת איתן

2206 ' רשיון מס עורך וכתב ראשי חיים זלקאי צילום דני מכליס הגהה ד"ר אביב מלצר עיצוב צוות אי. אר דיזיין עיצוב קונספט שי צאודרר 08-6461281 ' טל 08-6477674 : פקס zalkai@bgu.ac.il : דוא"ל

שלכם,

in.bgu.ac.il/Pages/abg.aspx אינטרנט:

עוד על סיפורם המופלא של בני הזוג מרקוס: http://www.wsj.com/articles/after-fleeing-the-nazis-a-legacy-that-wont-run-dry- 1466722996

3 | אבג

"התגלמות של איש תבונה, סובלנות ושלום"

תלמידיו ועמיתיו של ד"ר מיכאל פייגה, שנרצח בפיגוע במתחם שרונה בתל-אביב, פרסמו הודעת אבל לזכרו

חבריו ותלמידיו של מיכאל ב'מכון בן-גוריון לחקר ישראל והציונות' פרסמו הודעת אבל: "אנחנו עומדים המומים מול האובדן הבלתי-נתפס של חבר, עמית, מורה, חוקר פורה ומעמיק, ממש בן-משפחה שלנו. מיכאל היה דמות פעילה ומשפיעה בקהיליה האקדמית של חוקרי מדינת ישראל בארץ ובעולם. תרומתו להבנת החברה שבה אנו חיים היא מן הבולטות והחשובות, וזכתה להכרה בארץ ובאקדמיה בעולם. ספרו של מיכאל על התפתחותם של 'גוש אמונים' ו'שלום עכשיו' והשפעתם על המרחב הציבורי בארץ הופיע בשתי מהדורות, עברית ואנגלית, וזכה לפני מספר שנים ב'פרס שפירא' של 'האגודה הבין-לאומית ללימודי ישראל' על ספר .2009 המחקר העיוני החשוב של שנת עיסוקיו האקדמיים של ד"ר פייגה הובילו אותו לחקור, בדרכו המעמיקה והחודרת ומנקודת-המבט המיוחדת לו, את עיצוב הזיכרון הקולקטיבי הישראלי; את מקומה של הארכיאולוגיה בחברה הישראלית ואת משמעויותיהם והשלכותיהם של עימותים באתרי עתיקות; את הזיכרון וההנצחה המשתנים של רצח רבין; את זכרון מלחמת יום-כיפור בישראל; ועוד היבטים מרכזיים בהתפתחותה של החברה הישראלית בחמשת העשורים האחרונים. כל מי שהכיר אותו ידע שהוא תמיד משכיל לשלב את הסתכלותו החודרת והאנליטית עם כבוד עמוק לבני-שיחו, ועם גישה עדינה ומכילה גם בשעת ויכוח. מיכאל היה חבר, חוקר ומורה. יותר מזה: הוא היה התגלמות של איש תבונה, סובלנות ושלום. החלל שהשאיר עמוק וכואב". מיכאל השאיר אחריו אישה, נורית, ושלוש בנות. יהי זכרו ברוך.

ד"ר מיכאל פייגה ז"ל

תולדות הארכיאולוגיה, למדתי ממנו להסתכל על הדיסציפלינות שלי בעיניים אחרות. תמיד חייך אל העולם, זה היה אצלו הרגל. אתגעגע אליו, הוא יחסר לי מאוד". פרופ' אורן יפתחאל, ראש המחלקה ללימודים רב-תחומיים באוניברסיטה, ספד לעמיתו: "מיכאל היה עמית וחבר. אדם משכמו ומעלה, איש מקסים וחוקר מעולה. הוא לא היה איש פוליטי למרות שחקר נושאים פוליטיים. בספרו 'שתי מפות לגדה' השווה בין אנשי 'שלום עכשיו' והמתנחלים. הוא טיפל בנושאים רגישים והוציא מהם תובנות מעניינות. הוא היה מן הטובים ביותר, איש פתוח וקשוב. דמוקרט אמיתי. זן נדיר מבחינה זו. זוהי אבדה אדירה לאוניברסיטה שלנו. הייתה לו יכולת להבין את כל הצדדים ולכן הוא היה אנתרופולוג מצוין".

הידיעה על הירצחו של ד"ר מיכאל פייגה היכתה בתדהמה את תלמידיו ועמיתיו 8- הרבים. מיכאל נרצח בפיגוע שהיה ב ביוני במתחם שרונה בתל-אביב. ד"ר פייגה, סוציולוג ואנתרופולוג, היה ראש התוכנית ללימודי מדינת ישראל וחוקר ב'מכון בן-גוריון לחקר ישראל'. הוא התמחה בחברה הישראלית, בזיכרון קולקטיבי ובמיתוס פוליטי. ביוני הגיעה נציגות מטעם 19- ב האוניברסיטה, בראשות הנשיאה פרופ' רבקה כרמי, למתחם שרונה. מטרים ספורים מהמקום שבו השיגו כדורי המחבלים את מיכאל וגדעו את חייו התקיים טקס קצר לזכרו. "מיכאל היה חבר טוב שלי", אמר סגן הנשיאה לקשרי חוץ, פרופ' סטיב רוזן. "הוא היה אדם צנוע שלמדתי ממנו הרבה. החפיפה המקצועית בינינו הייתה בתחום

אבג | 4

על חדשנות ותראו אותנו

תעשו

צילום: ניב קנטור, באדיבות חברת 'גוגל'

את שיתוף הפעולה בין האוניברסיטה ובין 'גוגל ישראל' יזמו אבי בר, דירקטור למדיניות ציבורית ב'גוגל ישראל', ושגיא לנגר, מנהל השיווק של האוניברסיטה. המנהל המדעי של הפרויקט השנה היה ד"ר ארנון שטורם, חבר סגל במחלקה להנדסת מערכות מידע וראש התוכנית להנדסת תוכנה, והמנהל המקצועי היה מג'יד קסיס, דוקטורנט למדעי המחשב באוניברסיטה. , מימין לשמאל: סגן נשיאת בצילום האוניברסיטה והמנכ"ל דוד ברקת, פרופ' יוסי מטיאס, סגן נשיא 'גוגל' וראש מרכז הפיתוח של החברה בישראל, ח"כ פרופ' מנואל טרכטנברג, הסטודנטים הזוכים - יוסי צ'רניאק, איילת לוי, מתן אסיף, אמיר כהן; יאיר פראנק, ראש רשות התקשוב הממשלתית, פרופ' ברכה שפירא, ראשת המחלקה להנדסת מערכות מידע, ודרור מרגלית, ראש המיזם הלאומי 'ישראל דיגיטלית'.

מנואל טרכטנברג, מנכ"ל המשרד לשוויון חברתי אבי כהן, מנהל 'ישראל דיגיטלית' דרור מרגלית, ראש המחלקה למדעי המחשב פרופ' ג'יהאד אל-סאנע, ופרופ' ברכה שפירא, ראשת המחלקה להנדסת מערכות מידע – שניהם מאוניברסיטת בן- גוריון, וכן מר דורון אבני, דירקטור ב'גוגל', האחראי למדיניות ציבורית בישראל, טורקיה, המזרח התיכון ואפריקה. סגן נשיאת האוניברסיטה והמנכ"ל דוד ברקת אמר: "הפרויקט הזה נועד לתת הזדמנות לדור המפתחים מאוניברסיטת בן-גוריון כבר עכשיו, בעודם סטודנטים, לשפר ולהנגיש את השירות הציבורי. העיר באר שבע והאוניברסיטה עוברות מהפכה שלא תיאמן: יחידות חשובות של צה"ל עוברות לנגב, האוניברסיטה הקימה פארק היי-טק וחברות מכל העולם מגיעות אליו, וכך יש לאוניברסיטה חלק חשוב בתהליך שבסופו של דבר יתרום תרומה נכבדה לנגב ולמדינת ישראל".

יש אפליקציה שתפחית את העומסים בחדרי-המיון; יש אפליקציה שתייעל את עבודת המשטרה; עוד אפליקציה תציל חיים במקרים של דום לב באמצעות מיפוי דפיברילטורים (מכשירי החייאה). שמונעים מקרי מוות מדום לב; ויש אפליקציה שתעדכן תושבים בזמן-אמת במתרחש בסביבת מגוריהם (עלייה בזיהום האוויר, בנייה, הפסקות חשמל ומים, ועוד). אפליקציות אלה ועוד אחרות הוצגו בכנס "סטודנטים חושבים חדשנות" שהתקיים ביוני במשרדי 'גוגל' בתל-אביב. 16- ב מטרת הפרויקט, שהוא פרי יוזמה משותפת של אוניברסיטת בן-גוריון וחברת 'גוגל', הייתה לגבש רעיונות למיזמים טכנולוגיים חדשניים שיובילו לשיפור השירות המקוון, בעיקר במגזר הציבורי. בפרויקט השתתפו סטודנטים מאוניברסיטת בן-גוריון, בעיקר מן המחלקות למדעי המחשב, הנדסת מערכות תוכנה, הנדסת מערכות מידע, מבית- הספר לרפואה, מן המחלקות לכלכלה ולפסיכולוגיה, וממדעי הקוגניציה והמוח. בטקס הוצגו פיתוחים של חמישה צוותי סטודנטים שלכולם הייתה מטרה אחת: ייעול טכנולוגי של השירות במגזר הציבורי. , שמבקשת לחסוך Q-GO אפליקציית בזמני ההמתנה בתור בסניפי המגזר הציבורי, לרבות סניפי הביטוח הלאומי, דואר ומס ההכנסה, הוכרזה כזוכה. מפתחי הפרויקט הנבחר, יוסי צ'רניאק, מתן אסיף, אמיר כהן ואיילת לוי, זכו כל אחד במענק שקלים. את הזוכים בחרה ועדת 6,000 של שיפוט, שחבריה היו חבר-הכנסת פרופסור

5 | אבג

הכי טובים שיש

בוגרי בית-הספר ללימודי מחקר מתקדמים על שם קרייטמן בטקס הענקת התארים

הרפואי האוניברסיטאי סורוקה ד"ר ניצה נוימן היימן, וסגן מנהל המרכז הרפואי האוניברסיטאי ברזילי ד"ר רון לובל. באותו מעמד התקיים טקס השבעת . פרופ' 42 תלמידי רפואה שנה א', מחזור אמריטוס משה פויכטונגר השביע את הסטודנטים החדשים. הטקס התקיים למחרת הפיגוע במתחם שרונה בתל-אביב, שאחד מקורבנותיו הוא ד"ר מיכאל פייגה, ראש המסלול ללימודי מדינת ישראל באוניברסיטת בן-גוריון (ראה ידיעה נפרדת). הרקטור פרופ' צבי הכהן התייחס בנאומו לאתגר הקשה שבפניו ניצבו הרופאים שטיפלו באחד הרוצחים. "טובי רופאינו טיפלו באותה מסירות ברוצח ובפצועים שנורו מנשקו, ובבית-החולים המחבל שכב במיטה ליד הפצועים. זוהי מדינת ישראל", אמר פרופ' הכהן.

נשיאת האוניברסיטה פרופ' כרמי הקדישה חלק מדבריה לסממנים המייחדים את 'בוגרי גולדמן', שאחד מהם הוא האמונה שחדורה בהם שלחולה יש משפחה, ושצריך להסתכל מסביב, לא רק על בדיקות המעבדה. "רפואה לומדים כל החיים, ערכים לא לומדים מספרים ולא באמצעות אפליקציות חדישות", ציינה, ואז פנתה אל הבוגרים ואמרה להם: "אני בטוחה שתצליחו להחזיר עטרה ליושנה. מעבר לצבירת הידע והמחקרים שתבצעו, תמיד יהיו האדם וכאבו בראש מעייניכם". במאי העניק בית-הספר לרפואה 25- ב בוגרים 28- בינלאומית תוארי דוקטור ל 400- חדשים. הטקס התקיים בנוכחות כ אורחים ומוזמנים מן הארץ ומחו"ל. ד"ר הארייט מאיאנג'ה-קיזה, דיקנית בית- הספר לרפואה באוניברסיטת מאקררה

331- האוניברסיטה העניקה תארים ל דוקטורים 230 | דוקטורים חדשים דוקטורים לרפואה 101- לפילוסופיה ו

דוקטורים חדשים הצטרפו השנה 331 למשפחת הבוגרים של אוניברסיטת בן- גוריון. של בית-הספר 34- בוגרי המחזור ה 72 לרפואה על שם ג'ויס וארווינג גולדמן קיבלו את תואריהם בטקס חגיגי שהתקיים ביוני בכיכר קמינגס. נשאו דברים: 9- ב נשיאת האוניברסיטה פרופ' רבקה כרמי, הרקטור פרופ' צבי הכהן, דיקן הפקולטה למדעי הבריאות פרופ' עמוס כץ, סגנית הדיקן ומנהלת בית-הספר לרפואה פרופ' קלריס ריזנברג, סגנית מנהל המרכז

תארים חלוקת | 6

ריצה מצילת חיים חייה של ילדה מזנזיבר ניצלו בזכות סטודנטים מבית-הספר לרפואה על שם ג'ויס וארווינג גולדמן. הם גייסו למענה סכום כסף גדול שמימן את הוצאות ניתוח הלב שעברה בישראל. הכול התחיל כאשר כמה סטודנטים לרפואה תלמידי שנה א' יזמו פעילות משותפת - ריצת שליחים - במטרה להכיר זה את זה. במהלך ההכנות עלה הרעיון למנף את הריצה לטובת פעילות שיש לה זיקה לרפואה והיא יכולה לשפר את תדמית מדינת ישראל בעולם. אסיה, ילדה זנזיברית עם מום בלב, שהגיעה לארץ דרך ארגון "הצל לב של ילד" המביא לישראל ילדים ממדינות מתפתחות כדי לעבור כאן ניתוחי לב מצילי חיים, סטודנטים התנדבו למבצע. 16 . התאימה למטרה הזאת במאי כחלק מ"מירוץ הר לעמק" – מירוץ-שליחים קבוצתי 18- ריצתם התקיימה ב שעות. תחילתו באתר "האריה השואג" בתל-חי 20- קילומטרים הנמשך כ 215 למרחק והמשכו לאורך נופי עמק החולה, הכינרת, בקעת בית נטופה, הרי מנשה, עמק יזרעאל, וסיומו ביישוב הקהילתי תמרת. דולר ברשתות 6,000 בין מבחן לבוחן, ותוך כדי ההכנות למירוץ, גייסו הסטודנטים החברתיות ועל-ידי פניות אישיות לציבור הרחב. אסיה עברה ניתוח לב פתוח בבית- החולים וולפסון בחולון, ובתום תקופת החלמה טסה חזרה אל משפחתה בזנזיבר. הפעילות החברתית הזאת תואמת את "רוח אוניברסיטת בן-גוריון בנגב", הדוגלת בקידום פעילויות חברתיות של סטודנטים בקהילות. , שניים ממשתתפי המירוץ: עומר בורשטיין (מימין) ואסף מזורסקי. בצילום

באוגנדה, הייתה אורחת-הכבוד בטקס. רגעים מרגשים נרשמו כאשר הבוגר נתן דאוטהיט נשא הספד מרגש לזכר סאקאל קיד, סטודנט לרפואה בינלאומית שהלך לעולמו במהלך שנת הלימודים. אשתו וחמשת ילדיו ייצגו אותו בטקס. למועדון האקסקלוסיבי של מסיימי תואר דוקטור מטעם אוניברסיטת בן-גוריון בוגרי בית- 230 בנגב התווספו השנה הספר ללימודי מחקר מתקדמים על שם קרייטמן. התארים הוענקו להם בטקס חגיגי ביולי בנוכחות מאות אורחים 5- שהתקיים ב נרגשים. דיקנית קרייטמן פרופ' מיכל שפירא בירכה את הדוקטורים החדשים. מלבד הדוקטורים החדשים התווספו 5,334 השנה למשפחה המורחבת שלנו 1,631 ; סיימו תואר ראשון 3703( בוגרים סיימו תואר שני).

7 | אבג

אופיר ועדי וינוגרד התחתנו והקימו משפחה במהלך לימודיהם בבית-הספר לרפואה על שם ג'ויס וארווינג גולדמן בראיון ל'אבג' הם מספרים על המסלול המרתק שעברו | יחד, כל הדרך | בשבע השנים האחרונות רצפט לדוקטורט

מתי החלטתם ללמוד רפואה? "בכיתה י"א בתיכון. כל אחד מאיתנו החליט בנפרד. עשינו פסיכומטרי בתיכון כדי להגיש מועמדות למסלול העתודה האקדמית של צה"ל. קיווינו ששנינו נתקבל לאוניברסיטת בן-גוריון. שמענו דברים חיוביים על בית-הספר לרפואה בבאר שבע, ומלבד זאת שנינו התגוררנו בדרום. זו הייתה הבחירה האולטימטיבית שלנו. לשמחתנו הרבה, שנינו התקבלנו לאוניברסיטת בן-גוריון". מתי הצטלבו דרכיכם? "התחלנו לצאת עוד בתיכון. בשנה השלישית ללימודים באוניברסיטה עברנו לגור יחד. בשנה השישית התחתנו. במהלך הסטאז' נכנסנו להיריון, ובסיומו ילדנו את בתנו, רומי". איך משלבים לימודי רפואה עם חיי משפחה? "הלימודים הם אינטנסיביים ותובעניים מאוד, ומלבד זאת שנינו עבדנו בשעות אחר-הצהריים ובסופי שבוע כדי לכלכל את עצמנו. אנחנו חושבים שהמתכון לשילוב נכון של לימודים ומשפחה הוא תקשורת טובה, שיתוף פעולה ופירגון הדדי". ספרו לנו על חוויות מבית-הספר לרפואה. "בחופש שבין שנה רביעית וחמישית בלימודים טסנו ללונדון במסגרת חילופי סטודנטים והתנסינו חודש במחלקה פנימית בבית-חולים מקומי. מבחינה מקצועית נחשפנו שם לשיטות עבודה שונות מאלו שלמדנו פה, ומבחינה אישית נהנינו מחופשה משותפת בחו"ל. "לכל המבחנים למדנו יחד, לפעמים בקבוצה גדולה יותר ולפעמים רק שנינו.

לכל אחד מאיתנו היו הקורסים שמעניינים אותו יותר, וכל אחד חיזק את השני בתחומים החזקים שלו. בשנה הרביעית התחלנו רוטציות במחלקות בבית-החולים סורוקה ובמרפאות קופת-חולים המסונפות ל'בן-גוריון'. הקפדנו להיות תמיד בקבוצות שונות כדי להפריד בין חיי עבודה וחיי משפחה. אבל בהרצאות פרונטליות תמיד ישבנו יחד... "במהלך הסטאז', לפני שנולדה רומי, היינו במחלקות שונות, אבל תמיד השתדלנו לקבוע את התורנויות שלנו יחד, והקפדנו 4- לאכול ארוחת-ערב משותפת (בערך ב לפנות בוקר...) כשהלחץ של התורנות היה קצת נחלש. בנסיעה בבוקר חזרה הביתה שעות) היינו מדברים 26 (אחרי תורנות של במשך הנסיעה כדי לוודא שמי שנוהג לא נרדם".

הלימודים הם " אינטנסיביים ותובעניים מאוד, ומלבד זאת שנינו עבדנו בשעות אחר הצהריים ובסופי שבוע כדי לכלכל את עצמנו. אנחנו חושבים שהמתכון לשילוב נכון של לימודים ומשפחה הוא תקשורת טובה, שיתוף פעולה " ופירגון הדדי

ומשפחה רפואה | 8

אספה חפץ

"ואי אפשר לא להזכיר את הטיולים שעשינו בחופשת הקיץ. היינו במקסיקו ובגואטמלה, בתאילנד, בברצלונה ובפאריס. עשינו טיול ארוך בדרום אמריקה (ארגנטינה, צ'ילה ופרו). אלה היו 'נקודת אור' בזמן הלימודים המפרכים". קרה שהענקתם טיפול מציל-חיים? "בשנה האחרונה ללימודים עבדנו שנינו כעוזרי רופא במשמרות-ערב במיון בסורוקה, (אופיר במיון הכירורגי ועדי במיון הפנימי). לילה אחד זכור לנו היטב. היה אירוע ירי באחד היישובים הסמוכים לבאר שבע וכמה פצועים הובאו לסורוקה. מצאנו את עצמנו עוזרים יחד לרופא בכיר לטפל בפצוע בחדר טראומה". מה הם תחומי ההתמחות שלכם? "כיום שנינו משרתים כרופאים בצבא במסגרת מסלול העתודה האקדמית. בהמשך, לאחר השירות הצבאי, אופיר מתכנן להתמחות במקצוע כירורגי ועדי במקצוע פנימאי". אתם מתכוונים לעבוד באותו מוסד רפואי? "נשמח מאד. האפשרות לחלוק חוויות עם בן זוג היא חוויה מעצימה. בשבע השנים האחרונות זכינו ללמוד יחד, לטוס יחד לחופשות והשתלמויות בחו"ל, להתחתן ולהקים משפחה". ספרו לנו מה מייחד את בית-הספר לרפואה על שם ג'ויס וארווינג גולדמן? "יש בו שילוב מנצח בין הרצאות פרונטליות ברמה גבוהה לבין התנסויות מעשיות בבית-החולים סורוקה כבר מן השנים הראשונות. הדבר מוליד מקצועיות הנובעת מידע וניסיון. כמו כן מושם דגש בלימודים על מחקר, דבר שמועיל לבוגרים בהמשך חייהם המקצועיים. "הפקולטה למדעי הבריאות היא בית חם לסטודנטים שלה. יש בה אווירה של קירבה ומשפחתיות בין המרצים והמתרגלים ובין הסטודנטים. סגל המרצים הוא איכותי, נולדים כאן המון שיתופי פעולה מחקריים בין מרצים וסטודנטים שנמשכים גם לאחר סיום הלימודים".

ג'יל בן-דור (משמאל), מנהלת המחלקה לתורמים ושוחרים, עלתה מארה"ב והתראיינה לפרויקט "פע"ם בישראל". לצידה: שירין מרציאנו, סטודנטית לתואר שני במחלקה לסוציולוגיה, שהשתתפה בפרויקט כמראיינת

תצלומים של עובדי האוניברסיטה שעלו לישראל בתקופות שונות מוצגים זהו חלק מפרויקט מחקר על חיי עולים בישראל | " בתערוכה "חפצים במעבר שיזמה פרופ' יוליה מירסקי מן המחלקה לעבודה סוציאלית

שני שלישים מתושבי ישראל נולדו מחוץ לישראל או שהם ילדים להורים שלא נולדו בארץ. כך, חוויות של אובדן, של מפגש עם סביבה זרה, ולא אחת של דחייה ואפליה עומדות בבסיס הישראליות של רבים. למרות זאת, הן לא חלק משמעותי בשיח הציבורי בישראל. התעלמות זו מנציחה את ההדרה של "האחר" – עולים וילדיהם, של מבקשי מקלט ומיעוטים - ומייצרת חברה משוסעת וחסרת סובלנות. מתוך הבנה זו יזמה קבוצת חוקרים מאוניברסיטת בן-גוריון בראשותה של פרופ' יוליה מירסקי פרויקט מחקר על חיי עולים בישראל – "פע"מ בישראל". חברי צוות הפרויקט הם בעצמם עולים לשעבר: פרופ' יוליה מירסקי עלתה מפולין, פרופ' ג'קי פלדמן עלה מארה"ב, ופרופ' נלי אליאס, ד"ר יוליה לרנר וד"ר גליה פלוטקין

עלו מברה"מ לשעבר. הם כולם חברי סגל במחלקות השונות של הפקולטה למדעי הרוח והחברה. בשנת הפעילות הראשונה של הפרויקט נערך יום-עיון על "זיכרון בחברה רב- תרבותית" בשיתוף מכון ראב לחקר השואה, והוענקו פרסים לעבודות תיזה ועבודות סמינריוניות מצטיינות על חיי עולים בישראל. צוות הפרויקט יזם תערוכה בשם "חפצים במעבר", שבמסגרתה הוצגו תצלומים של עובדי האוניברסיטה שעלו לישראל בתקופות שונות. התערוכה נוצרה סביב הקונספט של "חפצים" שיש לגביהם זיכרון משמעותי הקשור לעזיבת מדינת המקור והמעבר לישראל. התערוכה מוצגת עד סוף אוקטובר בגלריה לאמנות על שם אברהם ברון בספרייה המרכזית על שם זלמן ארן.

9 | אבג

אמיר אמויאל וארטיום צור מציגים את המערכת האופטית שתאפשר תקשורת בין רכבים. משמאל: פרופ' שלומי ארנון

במעבדתו של פרופ' שלומי ארנון, מן המחלקה להנדסת חשמל, עובדים על פיתוח תקשורת אמיר | אופטית בין כלי-רכב אמויאל וארטיום צור, סטודנטים במחלקה, מנהלים את הפרויקט קרינה והפרעות הנישאות למרחק, משום שהיא זקוקה לקו ראייה נקי בין המקלט והמשדר". ברוב הרכבים החדשים פנסי הרכב מבוססים על תאורת לד, המשתלבת במחשב הקיים ברכב ולא מצריכה תאורה נוספת או ציוד מורכב. מטרת הפרויקט היא ליצור מערכת תקשורת זולה המבוססת על תאורת לד שתשתלב ברכבים של ימינו. המערכת תעביר נתונים בין רכבים הנמצאים בטווח ראייה בקצב שיאפשר התראה מוקדמת. מערכת זו מוגנת מהתקפות סייבר WIFI במספר סדרי גודל בהשוואה למערכות וסלולאר, ודומיהן.

הדבר הבא בכביש: מכוניות מדברות מאז המצאת הרכב, נושאי הבטיחות

סטודנטים, אמיר אמויאל וארטיום צור. רוב תאונות-הדרכים נגרמות בגלל הגורם האנושי: בגלל תגובה איטית מדי ובגלל הסחות דעת. מערך תקשורת בין הרכבים הנוסעים על הכביש המפותח אצלנו במעבדה יוכל להעביר מידע שוטף על אופי התנועה בכביש ויעניק לנהגים התראה מוקדמת שתיתן להם די זמן לתגובה. "טכנולוגיה מסוג זה תשולב ברכבים אוטונומיים ותאפשר תקשורת וסינכרון ביניהם", אומרים אמויאל וצור. "תקשורת באמצעות אור תייתר תקשורת בגלי רדיו ובהקצאת תדרים ותמנע בעיות

ותאונות-הדרכים היוו בעיה רצינית. אחד הפתרונות המתוכננים להקטנת כמות הנפגעים היא מערכת תחבורה נבונה שתשלב רכבים רגילים ורכבים אוטונומיים (רכב הנוסע ללא נהג). במערכת זו כלי- הרכב "מדברים" זה עם זה ועם הרמזורים ומערכות נוספות בכביש ומתריעים על סכנות ועל פקקי תנועה. במעבדתו של פרופ' שלומי ארנון, מן המחלקה להנדסת חשמל, עובדים על פיתוח נדבך מרכזי של מערכת זו - מערכת תקשורת אופטית בין רכבים. מנהלים את הפרויקט שני

הרעיונות והפיתוחים של המחר נחשפו בכנס הפרויקטים של הפקולטה למדעי ההנדסה; פרופ' יוסי קוסט הוא דיקן הפקולטה למדעי ההנדסה; את כנס הפרויקטים אירגנה מחלקת השיווק בראשותו של שגיא לנגר

טכנולוגית קידמה | 10

חוסכים במילים

יישומון מהפכני, פרי פיתוח של הסטודנטים עמית גלנטי ועמית קהת (בצילום), מסוגל לבצע פעולות על סמך משפט אחד שיגיד המשתמש

לרכוש ידע מסוים כדי להפעילם, והשימוש בהם כרוך בנוכחות פיזית מול המחשב והפעלת הידיים והעיניים. "בפרויקט שלנו פותח יישום שיקלוט מן המשתמש משפט, יבצע עיבוד שלו באמצעות רשת האינטרנט ויבצע את הפעולות שהמשתמש ביקש לבצען", מסבירים עמית גלנטי ועמית קהת, מפתחי היישומון. הפעולות שהמשתמש באפליקציה הזאת יכול לבצע כוללות לחיצה על כפתורי התפריט, גלילה, שינוי שפה, חיפוש פרויקטים והצגת מידע עליהם. האפליקציה תתמוך בתצוגה ובזיהוי של דיבור בשפות עברית ואנגלית. זיהוי הדיבור יבוצע באמצעות מנוע של חברת גוגל, המשתמש במודלי שפה תוך שימוש Deep באלגוריתמי "למידה עמוקה" ( .) Learning

סטודנטים מן המחלקה להנדסת חשמל ומחשבים פיתחו אפליקציה שתאפשר למחשבים לקלוט, לעבד ולזהות דיבור אנושי ללא התערבות אנושית. באמצעות דיבור ינגיש הפרויקט את מאגרי המידע המצויים במחשבים לאוכלוסיית המשתמשים כולה, ובייחוד לחתכים מסוימים בה, כגון נכים ומבוגרים. הגישה בדיבור למאגרי הנתונים תהיה קלה, טבעית ואינטואיטיבית. תקשורת באמצעות דיבור הייתה מאז ומתמיד הכלי העיקרי בתקשורת בין-אישית. עם התפתחות תחום המיחשוב נוצר פער תקשורתי בין האדם לפלטפורמות אלה, שכן לא היה אפשר לתקשר עם מכונות באמצעות דיבור אלא רק עם ממשקי אדם-מכונה מלאכותיים, כגון מקלדת ועכבר. ממשקים אלה מוגבלים ומגבילים, מפני שהמשתמש צריך

מודלי שפה מעריכים סטטיסטית מה תהיה המילה או ההברה הבאה לאחר המילה או ההברה האחרונה שנקלטה וזוהתה. גישה זו מאפשרת לתוכנה לחזות בצורה טובה את מה שנאמר, שכן לגבי כל מילה יש הסתברות גבוהה שמילים מסוימות יופיעו אחריה, ולהפך. למשל, אחרי המילה "תודה" יש סבירות גבוהה שתופיע המילה "רבה", אבל לא סביר שתופיע המילה "רכה". לאחר קבלת התוצאות ממנוע זיהוי הדיבור מתבצע עיבוד נוסף של תוצאות הזיהוי. מטרתו היא להתגבר על שגיאות בזיהוי, כאלה הנובעות מטעות של המנוע, מדיבור לא ברור, ממבטא שונה ומרעשי הסביבה. הפרויקט נעשה בהנחייתם של אילן שלום, פרופסור במחלקה להנדסת חשמל ומחשבים, ויהוא ספיר, מהנדס הפרויקטים במחלקה.

תחום הרובוטיקה מתפתח מהר והרובוטים נעשים יותר ויותר אנושיים. מחקרים רבים עוסקים כיום בתחום החישה: כיצד ניתן "ללמד" רובוטים לראות ולשמוע, וכיצד לעשות תהליכים אלה פשוטים ויעילים. כנס בנושא זה שהתקיים באוניברסיטה ריכז חוקרים רבים כדי לחקור כיוונים חדשים ברובוטיקה. עולם הרובוטיקה הולך ומתפתח במהירות והרובוטים נעשים יותר ויותר אנושיים. התפתחותם טמונה ביכולתם לחוש בחמשת החושים, הקולטים מידע מן הסביבה או מן הגוף: ראייה, שמיעה, טעם, ריח, מישוש. חוקרים רבים ממקדים את מחקריהם בשאלה כיצד לאפשר חישה גם למכונות. שהתקיים Sensing: from Minds to Machines לכנס שכותרתו ביוני הגיעו חוקרים מכל רחבי העולם. הם 1 - במאי 29 בימים הציגו תיאוריות, מחקרים ושיטות מתחומים שונים (התנהגות, אני, רובוט

מיחשוב ומדעי המוח) שיאפשרו חשיבה על כיוונים חדשים עבור חקר החישה ותהליכיו. )' ומרכז ISF הכנס נערך בהובלת 'הקרן הלאומית למדע ( הרובוטיקה של אוניברסיטת בן-גוריון בנגב,  וניתנו בו שתי סדנאות: "העתיד של חישת הרובוטיקה" ו"ראייה: מעבר מן המוח למכונה". בכנס הוצג מחקרו של פרופ' אדריאן שטרן, ראש היחידה להנדסת אלקטרואופטיקה: "דחיסה של חישה אופטית: הזדמנויות ואתגרים". פרופ' שטרן דן בתובנות מקץ העשור הראשון של תיאוריית החישה הדוחסת באשר להזדמנויות שהיא מציעה לתחום הצילום והחישה האופטית, וסקר את האתגרים המעשיים ביישומה. הדיון לוּוה בהדגמת סיפורי הצלחה של מערכות צילום דוחס דו-ממדי, תלת-ממדי, זיהוי תנועה ודימות ספקטראלי.

11 | אבג

בראש דאגותיהם

ממצאי מחקר שנעשה במעבדתו של פרופ' אברהם צנגן, מן המחלקה למדעי החיים, מוכיחים ששימוש רב בסמארטפון קשור בקשב פגום וביכולת מופחתת של עיבוד מידע

המנוי זמין להפרעות קשב. פרופ' אברהם צנגן, ד"ר אביעד הדר והדוקטורנט איתי הדס בשעת ניסוי במעבדה

נמצאה הוכחה מדעית לסכנות הטמונות בטלפון החכם: חוקרים במעבדתו של פרופ' אברהם צנגן מצאו שחשיפה לגרייה חושית אינטנסיבית בתקופות הילדות וההתבגרות פוגמת בקשב ובריכוז בתקופות חיים מאוחרות יותר. הממצאים הומחשו על-ידי שני מחקרים שנעשו בחיות-מעבדה ובבני-אדם, וקטעים מהם פורסמו לאחרונה . Scientific Reports בכתב-העת הדוקטורנט איתי הדס, חבר צוות המחקר של פרופ' צנגן, תיאר את מהלך המחקר בחולדות ופירט את תוצאותיו: "עם השתלטות אמצעי התקשורת האלקטרוניים על כל היבט בחיינו המודרניים, ועם התפשטות ה'מגיפה' של הפרעות קשב בילדים כבמבוגרים, בדקנו במעבדתנו את ההנחה הפופולרית (סמארטפונים, מחשבים, טלוויזיה וכו') יוצרת אצלם הפרעות קשב מאוחר יותר, בבגרותם. החיבור בין שתי תופעות אלה עדיין אינו מוסכם בין המומחים לנושא. כמה מחקרים כבר ניסו לקשור בין שתי הגורסת שחשיפת-יתר של ילדים לאמצעי התקשורת האלקטרוניים

התופעות, אבל לא היו עדויות מוצקות, ישירות יותר, לקיומה של סיבתיות בין שתיהן. במחקרנו פיתחנו מודל מקורי המחקה את החשיפה העודפת של ילדים לתקשורת האלקטרונית, על-ידי חשיפתן של חולדות צעירות לאותות ריח בולטים ומשתנים (בדומה לאותות המופקים מאמצעי תקשורת אלקטרוניים) במשך כל תקופת התבגרותן. בהגיען לבגרות נלקחו החולדות שנחשפו באופן דינאמי לאותם ריחות בולטים בזמן התפתחותן לביצוע מטלות קשב, הזהות למטלות המסייעות באבחון אנשים הסובלים מהפרעות קשב. "תפקודן של חיות-הניסוי תחת המטלות התובעניות לא נפגע (ואפילו התקבלה נטייה לשיפור בקצב הלמידה של המטלה), אבל כאשר הוצגו מסיחים בזמן ביצוע המשימה נמצאה ירידה בולטת ומובהקת בתפקוד החיות שנחשפו לעומת חיות- הביקורת (חיות שעברו חשיפה מעודנת יותר מחיות-הניסוי, ללא החלפה דינאמית של הריחות). לליקויים התנהגותיים שנמצאו התלוו שינויים בגמישות המוח (יכולתו להשתנות בתגובה לגירוי), וזאת

באזור מוח הקשור לתפקודי קשב". במחקר נוסף של פרופ' אברהם צנגן וד"ר אביעד הדר התברר שלא רק אצל חולדות מתפתחות הפרעות בקשב בגלל חשיפה לגירויים. המחקר, שכבר זכה למספר פרסי הצטיינות בכנסים, בחן את ההשלכות האלקטרו-פיזיולוגיות וההתנהגותיות של שימוש בסמארטפונים. קבוצה של צעירים שמעולם לא השתמשו בסמארטפון הושוותה כקבוצת- ביקורת למשתמשי סמארטפון כבדים על-פי מדדים התנהגותיים ואלקטרו- פיסיולוגיים, כולל רישום באלקטרו- אנצפלוגרף המשולב בסימולציה מגנטית תוך-גולגולתית. נמצא ששימוש כבד בסמארטפון קשור בקשב פגום וביכולת מופחתת של עיבוד מידע. עם זאת לא נרשמה פגיעה בזיכרון. בשלב שני של הניסוי נבחר מדגם אקראי מתוך קבוצת הלא-משתמשים בטלפון החכם: הם קיבלו סמארטפון למשך שלושה חודשים, בעוד ששאר חברי הקבוצה שימשו קבוצת-ביקורת ולא קיבלו סמארטפון. כל הבדיקות נעשו שוב כעבור שלושה

הסביבה הגנת | 12

בטוחים שאפשר להציע לכם חברות?

חודשים. אצל קבוצת המשתמשים בסמארטפון אובחנו ירידה ביכולת לעבד מידע קשב (כולל יכולות אריתמטיות) וכן שינויים בתפישה החברתית ובמדדים אלקטרו- פיסיולוגיים של עוררות בקליפת המוח הקדמית הימנית ובמעבר של סיגנל עצבי בין ההמיספרות (המוח הגדול מורכב משני חלקים שצורת כל אחד מהם דומה לחצי-כדור – חצאים אלה נקראים מיספרות). ֶ ה צוות המחקר מדגיש כי "תוצאות המחקר מוכיחות באופן סיבתי ומובהק ששימוש קצר-טווח במכשיר גורם לירידה ביכולות קוגניטיביות הכוללות עיבוד מידע קשב, ובנוסף לכך פוגע בתפישה החברתית של המשתמשים והופך אותה ליותר חרדתית. השינויים האלו מלוּוים בשינויים בפעילות המוחית הדומים באופן מפתיע לשינויים שנצפו במחקרים אחרים במעבדה ביחס לפעילות המוחית של סטודנטים עם הפרעות קשב וריכוז. איננו מחפשים את עמדת המוכיחים בשער היוצאים נגד הטכנולוגיה, אך חשוב להיות מודעים לשינויים הקוגניטיביים הבלתי נמנעים, שמא נאמר האבולוציוניים, שאנו עוברים יחד עם התפתחות הטכנולוגיה". "למרות התפישה המקובלת בעולם המחקר הפסיכולוגי והאבחון הפסיכיאטרי, שלפיה יכולות קשב גבוהות הן מולדות ומושפעות בעיקר מן המטען הגנטי התורשתי ולא מן הסביבה, אנחנו מראים במחקרינו שלסביבה (במקרה שלנו גירוי תחושתי דינאמי וכרוני לאורך תקופות הילדות וההתבגרות בחולדות, וגירוי זהה במבוגרים צעירים) יש תפקיד מכריע בעיצוב יכולות הקשב, עיבוד המידע וההתפתחות המוחית שלנו. ממצאינו מצביעים על כך שאין להקל ראש בהשפעותיה של החשיפה לאמצעי התקשורת האלקטרוניים, ושחשיפה כזאת עלולה לפגוע בקשב בתקופת הילדות וגם בשלבי התפתחות מאוחרים יותר". בצוותי המחקר היו שותפים גם ד"ר אורי אליגון והסטודנטים ליהי בוקובזה ודניאל אלירז.

עסקיים על-ידי כריית נתונים שעובדיהם חשפו בפייסבוק, בלינקדאין ובמקורות אחרים הזמינים לציבור. ד"ר פוזיס ריכז שלושה מחקרים מרכזיים שנעשו בתחום הנדון, והציג את ממצאיהם DMBI – Data Mining for Business בכנס , שהתקיים באוניברסיטה Intelligence במאי. אירגנה אותו המחלקה 19- ב להנדסת מערכות מידע. הכנס דן בכריית המתפתח Data Big מידע ובעולם ה- במהירות, ומטרתו הייתה לכנס יחד חוקרים ואנשי-מקצוע הלוקחים חלק בכריית מידע, במדע הנתונים, בלמידת מכונה, בניתוח תחזיות ובנושאים אחרים הנוגעים למגמות חדשות ולסוגיות-מפתח בתחום כריית מידע לצורכי בינה עסקית. בין המחקרים שהוצגו בכנס בלט מחקר של צוות חוקרים מן המחלקה למערכות מידע - ד"ר אריאל פלנר, ד"ר אסף שבתאי, ד"ר רוני שטרן, ד"ר מיכאל פייר, ד"ר צחי בנייה, אביגיל פרדיס, לירון סממה, וטל בז'ה. נושא המחקר הוא כריית מידע מרשתות חברתיות וניתוחו לשם הבנת קשרים חברתיים לא פורמליים בארגונים עסקיים.  עוסקים בנושאים המעניינים DMBI כנסי אנשי אקדמיה וכן אנשי תעשייה ועולם העסקים, ולכן גם הדוברים והמשתתפים בכנסים באים משני העולמות. רבים מגיעים מיחידות הצבא הרלוונטיות. זוהי השנה הרביעית שהכנס מתקיים, ושיתוף הפעולה עם התעשייה הוא הדוק: הכנס מקבל חסויות מחברות מובילות כדוגמת וממרכז הסייבר האוניברסיטאי, EMC שמגלה עניין בהרצאות העוסקות במדעי הנתונים עבור אבטחת המרחב המקוון. בעלי 200- בכנס האחרון השתתפו יותר מ תפקידים מן התעשייה והאקדמיה. הובילו אותו חברי סגל מן המחלקה להנדסת מערכות מידע, וביניהם פרופ' ברכה שפירא, פרופ' מרק לסט ופרופ' ליאור .S.V רוקח. היה גם אורח-כבוד - פרופ' מאוניברסיטת מרילנד, Subrahmanian אחד החוקרים המובילים בתחום.

חוקרים מן המחלקה להנדסת מערכות מידע הצליחו לזהות מוקדי כוח בארגונים וחברות על בסיס כריית נתונים מרשתות חברתיות

כמה פעמים ביקשו מכם "לעשות לייק" או לחבר תגובה שנונה לפוסט שהעלה חבר לפייסבוק? הרבה מאוד פעמים, אם יורשה לנו לנחש. עכשיו מתברר שהרשתות החברתיות הן כר נרחב לפעילות שונה, שלא לומר מפתיעה: כריית נתונים מפייסבוק או לינקדאין מספקת מידע רב- ערך על צורת התפקוד של חברות. חוקרים מן המחלקה להנדסת מערכות מידע גילו כי ניתוח קשרים חברתיים לא פורמליים ברשתות אלה מניב מידע חשוב ומאפשר לזהות את מוקדי הידע בארגון, קבוצות עבודה ותהליכים במבנה הארגוני.   "תוכנת סריקה המיועדת לאיסוף מידע ממוקד מרשתות חברתיות מאפשרת לגלות רשת של קשרים חברתיים לא פורמליים בין עובדים בארגונים", אומר ד"ר רמי פוזיס. "על-ידי שימוש בטכניקות רגילות של ניתוח מרכזיות הקודקודים ברשתות חברתיות ושימושים סטנדרטיים של למידת מכונה ניתן לזהות תפקידים בכירים בארגון". לדבריו, תובנות לא טריוויאליות יכולות לצמוח גם מניתוח האשכולות ברשת החברתית של הארגון ומאיסוף מידע פומבי על העובדים בתוך כל אשכול. "מידע על הקשרים ברשתות חברתיות בין עובדי הארגון עשוי להיות נכס רב-ערך או איום משמעותי לארגון", הוא אומר. בעבר, כריית קשרים לא פורמליים בארגון היוותה אתגר רציני. היא נעשתה על-ידי ניתוח דיוור אלקטרוני בתוך הארגון או באמצעות שאלונים. כיום יחסי ידידות באים לידי ביטוי ברשתות חברתיות באינטרנט והם ניתנים להשגה על-ידי גורמים פנים-ארגוניים או גורמים עוינים. במחקר זה החוקרים ניתחו מספר ארגונים

13 | אבג

לכתך אחריי במדבר בארץ לא זרועה של חבר הנאמנים שהתכנס 46- טקסים ואירועים רבים ליוו את אירועי המושב ה בחודש יוני. המפגשים, הטקסים והאנשים שהלהיבו את אורחי המושב - כולם תועדו במצלמתו של דני מכליס

1

2

דוד בן-גוריון, בגילומו של השחקן רמי ברוך, הגיע 1 לביקור-פתע באוניברסיטה הנושאת את שמו. קידמה את פניו הנשיאה פרופ' רבקה כרמי, ושניהם נתנו את של חבר הנאמנים. 46- האות לפתיחת אירועי המושב ה בין פגישה עם חוקרים וסטודנטים לבין סיור עבודה 2 והשתתפות בוועדות השונות התייצבו נשיאי אגודות השוחרים וסגניהם לצילום קבוצתי. עומדים בשורה האחורית, מימין לשמאל: פרופ' סטיב רוזן, סגן הנשיאה לקשרי-חוץ, סטיב ברסלאואר מארה"ב, לויד גולדמן מארה"ב, ליונל הלפרין משווייץ, גרי פיין מקנדה, אריק צ'רלס מאנגליה, מישל הלפרין משווייץ, וארני בנג'ס מארה"ב; יושבים, מימין לשמאל: קרול סאל מארה"ב, טוני יאנג מארה"ב, אלכס גורן, יו"ר חבר הנאמנים, הנשיאה פרופ' רבקה כרמי, ואלן מרקוס מארה"ב. פרופ' ארווין קוטלר, לשעבר שר המשפטים של קנדה 3 וכיום עורך-דין העוסק בזכויות אדם, היה אחד ממקבלי התואר דוקטור לאות כבוד. פרופ' קוטלר היה פרקליטם של כמה אסירי מצפון, וביניהם נלסון מנדלה ונתן שרנסקי. הוא הוציא לפועל רפורמות משפטיות חשובות בקנדה. הוא מן המתנגדים הבולטים לאנטישמיות ברחבי העולם. מתוך הערכה והכרת תודה לפועלו הגיע נשיא בית-המשפט העליון לשעבר, השופט אהרון ברק, לטקס והשתתף בהענקת התואר לפרופ' קוטלר.

הנאמנים חבר | 14

חברי ועדת הכספים מתכנסים מדי שנה כדי לקבל עדכונים באחריות תקציבית. 4 על התמורות שחלו באוניברסיטה מאז התכנסותם הקודמת. על מצבה הפיננסי של האוניברסיטה ועל תנופת הפיתוח האדירה בכל התחומים הם למדו מסקירתו המקיפה של סגן הנשיאה והמנכ"ל דוד ברקת, שהופיע לפניהם וליווה אותם כל ימי המושב. חנוכת בניין המעבדות למחקר רב-תחומי על שם רות פלינקמן-מרנדי ובן גזירה שווה. 5 מרנדי השתלבה בתוכנית האוניברסיטה להעמיד לרשות חוקריה תנאים אופטימליים. טקס חנוכת הבניין התנהל בהנחייתה של ד"ר סיגל אברמוביץ', מן המחלקה לגיאולוגיה ומדעי הסביבה, ובהמשך נחנכה הקתדרה על שם רות פלינקמן-מרנדי ובן מרנדי בפיסיקת קוונטום ובננוטכנולוגיה. גזרו את הסרט, מימין לשמאל: הנשיאה פרופ' רבקה כרמי, התורמת רות פלינקמן-מרנדי, יו"ר חבר הנאמנים אלכס גורן, בעלה של רות בן מרנדי, מופקד הקתדרה פרופ' רון פולמן, ונציג אגודת ידידי האוניברסיטה בלוס אנג'לס, פיליפ גומפרטס. במוקד האירוע השנתי על שם זלוטובסקי עמדה הרצאתה של כוכב נולד. 6 האסטרונומית פרופ' סילביה טורס-פיימברט. בשפתה העשירה חשפה המדענית מן האוניברסיטה האוטונומית של מקסיקו – שהיא גם דוקטור לפילוסופיה לאות כבוד מטעם אוניברסיטת בן-גוריון - חלק מתגליותיה בתחום האסטרופיזיקה. "בגלקסיה מיליון שנים נחשבים 'צעירים'", 3 מיליון כוכבים; כוכבים שנולדו לפני 100 שלנו יש אמרה האסטרונומית. בסיום ההרצאה הוכרזו הזוכים במלגות על שם זלוטובסקי: הם נראים בצילום עם פרופ' טורס-פיימברט (עומדת מימין), לואי זלוטובסקי (יושב מימין), ואדלן זלוטובסקי (במרכז התמונה). היום האחרון של המושב התקיים בקריית בעקבות פרופסור אינדיאנה ג'ונס. 7 האוניברסיטה בשדה בוקר. על פעילויות המכונים לחקר המדבר על שם בלאושטיין ועל התמורות שחלו בו סיפר פרופ' בוריס זלצמן, מנהל המכונים. מוקדם יותר התקיים טקס חנוכת התוכנית הבינלאומית ללימודי ישראל על שם וודמן-שלר, שהתנהל בהנחייתה של ד"ר פולה קבלו, מנהלת מכון בן-גוריון לחקר ישראל והציונות. ידידינו הנאמנים לא נרתעו ממזג-האוויר השרבי. הם התלוו לסיור בהדרכתו של הארכיאולוג פרופ' סטיב רוזן, והצילום מלמד כי שתו בצמא את דבריו המחכימים.

4

5

6

7

במעמד הרמטכ"ל לשעבר רב-אלוף (במיל.) בני גנץ ציינה "תוכנית קרן משה למנהיגות" עשרים שנות תרומה לקהילה. "זוהי פריבילגיה להיות כאן", אמר הרמטכ"ל לשעבר. "הסטודנטים הצעירים הם מובילי העתיד של החברה בישראל, ואוניברסיטת בן-גוריון היא אחד ממרכזי המצוינות המצעידים את מדינתנו קדימה". התוכנית, שיסדו אותה אסתר ומישל הלפרין משווייץ, שמה לה למטרה לקדם מנהיגות צעירה בקרב הסטודנטים בנגב. האירוע התנהל בהנחייתה של סתיו ברבי, סטודנטית בתוכנית. מוקדם יותר נפגש גנץ עם סטודנטים מצטיינים בתחום הסייבר והתרשם מפעילותם להגנת גבולותיה הדיגיטליים של המדינה. אחד מהם הוא ישראל מירסקי, עולה חדש מקנדה, הלומד במסלול הישיר לדוקטורט. מחקרו מתמקד בזיהוי תוכנות זדוניות ונסיונות להשתלטות עוינת על טלפונים ניידים. על מחקר זה הוענק לו 'פרס גנץ להצטיינות : הרמטכ"ל לשעבר בני גנץ עם הדוקטורנט ישראל מירסקי. בצילום במחקר בתחום הסייבר'. מודל לחיקוי

15 | אבג

מרחפים לגבהים חדשים

האוויר, שפועלות בצורה אוטומטית בעת הצורך. והכי חשוב: המערכת שלנו פועלת במהירות ובגבהים נמוכים מאוד, וכך היא משיגה יעילות מרבית". רן קראוס ואמיר צליח הם שמות מוכרים בעולם החידושים וההמצאות. במהלך אחד מסבבי הלחימה האחרונים בדרום נשמעה בעירם אזעקת "צבע אדום". שני הסטודנטים שלנו (דאז) חיפשו מחסה באחד המקלטים הציבוריים בקרבת מקום, אבל מצאו את הדלת נעולה במנעול כבד. בלית ברירה נשכבו השניים על האדמה בכניסה למקלט. רן ואמיר רצו לדעת מדוע המקלט הציבורי נעול בזמן שתושבים צריכים למצוא בו מחסה. עד מהרה התברר להם אמיר צליח (מימין) ורן קראוס, בוגרי הפקולטה למדעי ההנדסה, שותפים המפתחת מערכות ParaZero בחברת להסדרת בטיחות הטיסה של רחפנים

(במיל.) עדן אטיאס, לשעבר מפקד בסיס חיל-האוויר בנבטים, ואמיר צליח, המדען הראשי של החברה. הרעיון למיזם נולד כאשר קבוצת היזמים עשתה ניסויים ברחפן במסגרת אחת החברות שהקימה, ובאחד הניסויים יצא הרחפן משליטה וכמעט פגע באחד מהם. "באותו רגע הבנו שאנחנו חייבים לטפל בנושא בטיחות הרחפנים. ואז הקמנו חברה המתמחה בתחום הזה ופיתחנו מערכת הנחשבת ליעילה בעולם להצלה מגבהים נמוכים", אומר צליח. בראיון ל"גיקטיים" אמר אטיאס: "ברור שלרחפנים יהיה בעתיד תפקיד מרכזי. המערכת שלנו מספקת פתרון אמין לתעשייה, בדומה לפתרון של כריות-

ממשלות בכל העולם מעוניינות כיום בהסדרה ובהבטחה של מל"טים מסחריים ופרטיים. צעד בכיוון הנכון במילוי רצונן , סטארט-אפ ParaZero עשתה חברת ישראלי פרי פיתוח של אמיר צליח ורן קראוס, בוגרי הפקולטה למדעי ההנדסה באוניברסיטת בן-גוריון. נושא בטיחות הרחפנים עלה לסדר- היום כשגולש-סקי מפורסם, מרסל הירשר, ניצל בנס: בעודו גולש במדרון נחת מאחוריו רחפן צילום וכמעט פגע בו. הפתרון שפיתחו מהנדסי החברה הוא מצנח ייחודי המותקן על גבי רחפנים ויעיל מגבהים נמוכים ביותר. שמותקנת SafeAir מערכת על הרחפן כוללת מנגנון שמסוגל לפתוח מצנח תוך פחות מחצי שנייה ) Independent Triggering System ( המערכת היא אוטומטית ותפעיל את המצנח בכמה מצבים: אם פתאום מנוע הרחפן יתקלקל, אם הרחפן יחרוג ממסגרת הטיסה שלו, או שיאבד גובה באופן חריג. המערכת מסוגלת להאט את מטרים בשנייה. 4- מהירות הרחפן עד ל המערכת תתאים גם לכלי-טיס בלתי-מאוישים הנמצאים כיום בשימוש של חברות מסחריות ושוקלים מאות קילוגרמים. .2012- הוקמה ב ParaZero חברת מי שמוביל את פעילותה כיום הם תא"ל

בוגרים מדור | 16

יש תמורה לתרומה

שלא מדובר במקרה יחיד - הרבה מקלטים ציבוריים בעיר נעולים דרך קבע. הסיבה לכך, גילו, היא ונדליזם חוזר ונשנה בתשתית המקלטים הציבוריים שגורמים בני נוער, חסרי בית ועבריינים. "פנינו לגורמים הרלוונטיים בעירייה, ונאמר לנו שאין ברירה אלא לנעול את המקלטים בזמן רגיעה, מפני שאם משאירים אותם פתוחים נגרמים להם נזקים של מאות אלפי שקלים בשנה", הם נזכרים. "נוצר מצב אירוני - המקלטים הציבוריים לא משמשים למטרה שלשמה נבנו: כאשר נשמעת אזעקת 'צבע אדום' מבקשי המחסה במקלט מוצאים אותו נעול". רן ואמיר החליטו לפתור את הבעיה. תחילה פנו לגורמי הביטחון בעיריית באר שבע. לדבריהם, "אנשי העירייה התייחסו אלינו ברצינות למן הפגישה הראשונה ושמחו על יוזמתנו. הם אמרו לנו שנוסו כמה דרכים כדי לפתור את הבעיה אך עד כה ללא הצלחה. לאחר מספר פגישות עם אנשי מקצוע מטעם העירייה יצרנו יחדיו מסמך איפיון ראשוני המתאר את המערכת הרצויה". "הפכנו את הדירות שלנו למעבדה ובית-מלאכה ועבדנו בלילות, לפעמים גם בזמן מבחנים", נזכרים שני הסטודנטים ששינו סדרי בראשית בתחום הגנת העורף בבאר שבע. "זו הייתה אחת התקופות הכיפיות ביותר שלנו. הרגשנו שאנחנו יוצרים משהו שיוכל לעזור לאנשים בזמן סכנה, וזה נתן לנו את כל המוטיבציה והאנרגיה שהיינו זקוקים להן". אחרי שמונה חודשים אינטנסיביים, שבמהלכם , הושלם פיתוח מערכת WISEC הוקמה רשמית חברת האבטיפוס. המערכת מאפשרת פתיחה אלחוטית של הרבה מקלטים עירוניים תוך פחות מארבע שניות מרגע איכון הטיל! היא גם כוללת פלטפורמה אינטרנטית המאפשרת לרשויות לקבל מידע חיוני מן המקלט בזמן- אמת, כגון על הימצאות אזרחים במקלט, על פריצה, ועל תקינות המערכת. "לאחר שסיימנו את פיתוח מערכת האבטיפוס פנינו לראש עיריית באר שבע רוביק דנילוביץ'. הוא קיבל אותנו בזרועות פתוחות והחליט לצאת ל'פיילוט' עם המערכת בעשרה מקלטים בעיר", סיפרו שני המהנדסים היצירתיים בראיון קודם ל'אבג'. כיום, לאחר כשלוש שנים, אפשר לומר שהמערכת פעלה ללא דופי באירועי-אמת. היא הותקנה בערים רבות במדינה. ובינתיים רן ואמיר לא נחים על זרי הדפנה. הם היו מעורבים בהקמת שלוש חברות נוספות: 'בליידוורקס' – חברה העוסקת בצילומי-אוויר באמצעות מזל"טים והיא החברה הראשונה בישראל שקיבלה אישור מרשות התעופה האזרחית לעשות שימוש , ועוד וחברה. ParaZero ברחפנים לשימוש מסחרי; כאות הערכה לפועלם של אמיר ורן הוענק להם 'הפרס השנתי של משפחת לובנר למצוינות בחדשנות ומחקר' מטעם האוניברסיטה.

האוניברסיטה העניקה לשישה מבוגריה את 'אות הבוגר'

אוניברסיטת בן-גוריון בנגב העניקה את "אות הבוגר" לשנת תשע"ו לשישה מבוגריה הבולטים, על תרומה יוצאת דופן לתרבות, לחברה, לכלכלה, להשכלה, לבריאות או לתעשיה בישראל. אחד ממקבלי האות הוא פרופ' איתמר גרוטו, שחשף את נזקי זיהום האוויר באזור חיפה ואת ההשפעות הבריאותיות שלו על תושבי האזור, ובכך תרם להעלאת הסוגיה לסדר- היום הציבורי. עוד קיבלו את הפרס: היזם זיו אופק, על תרומתו לתעשיית Inno-Negev ההיי-טק בנגב; ד"ר אסתר לוצאטו, על מאיץ הסטארטאפים פרי יוזמתה ועל פועלה לקידום סטודנטים מן הפריפריה; הפרמדיק מועאוויה כבהה, שהגיש טיפול ראשוני לתינוקת אדל ביטון שנפגעה בפיגוע זריקת אבנים, על פועלו לקירוב לבבות; בלהה גבעון, על פועלה להגנת הסביבה ושימורה תוך הידברות עם המפעלים בנגב מתוך הבנת החשיבות הכלכלית של פיתוח התעשייה באזור; משה אוחיון, על פעילותו החינוכית בתחום השירה והספרות; ודוד בן-סימון, מנכ"ל החברות 'אדמה מכתשים' ו'אדמה אגן', על התוכנית "מארי קארי" לעידוד מצוינות בכימיה. : רקטור האוניברסיטה, פרופ' צבי הכהן, מעניק את 'אות הבוגר' בצילום לד"ר אסתר לוצאטו.

הופעות של טובי האמנים ומסיבות בריכה סיפקו גם השנה את נוסחת הפלא להצלחת יום הסטודנט שארגנה אגודת הסטודנטים. , במתחם השוק הבדואי 2016 במאי 31 , האירועים נפתחו ביום שלישי בבאר שבע. על הבמה המרכזית הופיעו אביב גפן ואביתר בנאי, עומר אדם . הם ואמנים נוספים "חישמלו" את אלפי החוגגים שרקדו ושרו 6 והתקווה עד אור הבוקר. מקריית השמחה הלילית המשיכו הסטודנטים למרכז הספורט והנופש, תחנתם הבאה למחרת היום. שתי מסיבות בריכה, שבכל סטודנטים, חתמו את ההפנינג. 6000- אחת מהן השתתפו כ חג גדול לסטודנטים

17 | אבג

סנוב, בקשמיר כבר היית?

ד"ר אמיר שני (בצילום למטה), חוקר תיירות מקמפוס האוניברסיטה באילת, מצא דמיון רב בין האתגרים התיירותיים שאיתם מתמודדות ג'אמו-קשמיר וישראל. וכן, אזהרת המסע עדיין בתוקף

מדינה שיש בה הינדים ומוסלמים, אבל היא מופת לקיום משותף ביניהם. זוהי תופעה נדירה בעולם. אזרחי מדינת ישראל יכולים לשאוב ממנה השראה – כיצד ניתן ליצור זהות משותפת למרות השוני". אמיר העביר בכנס סדנה למחקר לסטודנטים לתארים מתקדמים ולמרצים באוניברסיטת ג'אמו. "הדגשתי את החשיבות הרבה של שמירה על עקרונות אתיים במחקר", מסביר אמיר שכמה ממחקריו עוסקים באתיקה. "כדי להיות חוקר צריך סבלנות, אסור להתפשר. פשרה תפגע גם במוניטין של החוקר הצעיר וגם במוניטין של המוסד שאותו הוא מייצג. הדגשתי את החשיבות של שיתוף פעולה אקדמי. נתתי עצות לתוכם, כמו לשלוח אותו מאמר לשני כתבי-עת במקביל, וכן לא להשתמש באותו מסד נתונים כדי לבסס עליו שני מאמרים שונים שאין בהם חידוש אלא הם פאראפראזות של אותם ניתוחים סטטיסטיים. דבריי נפלו על אוזניים קשובות". את הרצאת-האורח המרכזית במושב האחרון בכנס הקדיש אמיר לקשר בין תיירות לשינוי האקלים. "הנחת-היסוד והמלצות כיצד לא ליפול ב'פחים' שהרבה חוקרים אקדמיים נופלים

ידיעה נפרדת). גיליתי דמיון רב בין האתגרים התיירותיים שאיתם מתמודדות ג'אמו-קשמיר וישראל. שתי המדינות מתמודדות עם דימוי בעייתי מבחינת ביטחון אישי וביטחון לאומי. קשמיר נאבקת בטרור איסלאמי וגובלת במדינה עוינת, פקיסטאן, שאיתה היא נאבקת על טריטוריה. שתי המדינות מככבות ברשימות 'אזהרות המסע' של מדינות רבות בעולם". מה יכולה ישראל ללמוד מ"אחותה לצרה"? התחום. בארץ אין די מפגשים של סיעור מוחות בין קובעי המדיניות ומיישמיה לבין האקדמיה החוקרת. דבר נוסף שהייתי ממליץ לגורמי התיירות בג'אמו-קשמיר הוא להפריד בין שני חלקי המדינה בשיווק, כמו שבישראל כדאי לשווק את אילת תחת מיתוג שונה מזה של ירושלים". אז מה הם עושים כדי לשווק את עצמם כיעד תיירותי? "האסטרטגיה התקשורתית "לקיים מפגשי עבודה בין קובעי המדיניות בתחום התיירות וחוקרי

ד"ר אמיר שני, חבר סגל התוכנית לניהול מלונאות ותיירות בקמפוס האוניברסיטה באילת, חזר מהודו עם רעיונות בנוגע לעידוד התיירות לישראל. נפגשנו איתו לשיחה שהרחיקה עד מדינת ג'אמו-קשמיר שבצפון הודו, נגעה בדו-קיום בישראל והרגיעה את הדאגה מן ההתחממות הגלובלית. ויש בה גם המלצות לחוקרים צעירים כיצד לבנות קריירה אקדמית. אמיר כבר ביקר בהודו פעמיים כתרמילאי, כשהיה סטודנט לתואר ראשון. מאז זרמו בגנגס מים רבים, וגם אמיר הספיק לסיים בניהול, ותואר שני במינהל B.A אצלנו . עסקים. את הדוקטורט בניהול מלונאות ותיירות סיים באוניברסיטת מרכז פלורידה בארה"ב. כיום הוא מרצה בקריית האוניברסיטה על שם משפחת מרקוס בבאר שבע ובקמפוס אילת. אמיר הוזמן לכנס שאורגן על-ידי אוניברסיטת ג'אמו שבמדינת ג'אמו- קשמיר. "ג'אמו היא עיר מקדשים. מקדשיה ידועים מאוד לעולי-רגל

בהודו, פחות מזה לתיירים זרים", אומר אמיר. "מצאתי במדינת ג'אמו-קשמיר הרבה מקומות שיכולים להיות יעד תיירותי (ראה\י

שהם בחרו היא לשדר מסרים מנוגדים. לומר לתיירים: נכון, הודו היא

מסע אחר | 18

בזרם המרכזי בספרות המקצועית בתחום הזה היא שישנן השפעות הדדיות של השינוי האקלימי והתיירות. התיירות היא קורבן טבעי - שינויי הטמפרטורות מסכנים אתרים מושלגים, וכן עלולים למנוע מתושבי אזורים קרירים לצאת לחופשות באזורים חמים אם מקומות מגוריהם עצמם מתחממים. אני קורא לאנשי האקדמיה וגם לאנשי התעשייה וקובעי המדיניות להטיל ספק באזהרות מפני שינוי האקלים ובהשלכותיהן על תעשיית התיירות. יש ספרות מדעית ענפה שמציגה נתונים המערערים על הקביעות של תיאוריית ההתחממות הגלובלית. לדעתי ככל שחברה או קהילה עשירה ומפותחת יותר כך גם גוברת עמידותה בפני פגעי מזג-האוויר והאקלים. הנתונים מראים שמספרי קורבנות האקלים הולכים וצונחים בעשורים האחרונים של המאה העשרים ותחילת המאה הנוכחית. ההסבר לכך הוא שזוהי גם תקופה שבה אנחנו חווים עלייה מתמדת ברמת החיים ובתוחלת wealthier החיים. המסקנה שלי היא ש- : יותר עשיר – יותר בריא". is healthier "יש עלייה משמעותית, בעיקר בהודו ובסין, בגודלו של מעמד הביניים. מאות מיליוני הודים, ותושבי העולם השלישי בכלל, נחלצו מעוני מחפיר הודות לצמיחה הכלכלית, ולתעשיית התיירות יש בצמיחה הזאת חלק גדול. עלינו לחזק את התעשייה הזאת ולא לדכא אותה על-ידי הטלת הגבלות שונות עליה". האם תעשיות פחות מזהמות ויותר רווחיות, כגון היי-טק, לא עדיפות מן הבחינה הזאת? "אני לא נגד תעשיית ההיי-טק. אבל היא לא תחליף לתיירות, שהיא התעשייה הכלכלית הגדולה ביותר בעולם". ולסיכום, משהו בנימה אופטימית? "הספרות המדעית נותנת מקום להבין שממצאי מדע האקלים עדיין אינם סופיים ומוחלטים, ואפשר להירגע קצת במה שנוגע לתחזיות האימה על התחממות האקלים. עלינו גם להבין שלתעשיית התיירות ולצמיחה כלכלית יש תפקיד קריטי בשיפור המצב האנושי ובשיפור הסביבה שבה חי האדם. פיתוח כלכלי ותעשייתי אינם הרסניים לבני- האדם. הם מיטיבים איתם, והתיירות היא מנוע-צמיחה גלובלי מרכזי".

שניר ארואס, יואל הבארי צילמו: שלום לך ארץ נהדרת מדינת ג'אמו-קשמיר ממוקמת בצפון הודו. היא מורכבת משלושה אזורים: חבל ג'אמו, בעל הרוב ההינדי; עמק קשמיר, המיושב בעיקר על-ידי אוכלוסייה מוסלמית; ומחוז לאדאק, שרוב תושביו משתייכים לדת הבודהיסטית. בכל אחד מן האזורים האלה יש אטרקציות תיירותיות ייחודיות, נופים עוצרי נשימה, וכן אורחות-חיים המשלבים מנהגים מתרבויות עתיקות. ואולם, על הפוטנציאל התיירותי האדיר של המדינה מעיב המצב ועד ימינו. כמו 1947- המדיני והבטחוני הרגיש ששורר בחבל קשמיר מאז חלוקת הודו ב הרבה מדינות אחרות, גם ישראל, באמצעות המטה ללוחמה בטרור, ממליצה לאזרחיה לא לבקר במדינת ג'אמו-קשמיר. עמק קשמיר ידוע בעיקר בשל נופיו הקסומים - הרים מושלגים, קרחונים, אגמים צלולים, פרדסים, יערות ועמקים מרהיבים ביופיים. תיירים שמתעלמים מאזהרות המסע של מדינותיהם מבלים חופשות פסטורליות בעיירות-הנופש הצבעוניות שבעמק ויוצאים לטיולי טבע וטיפוס על הרים. בירת קשמיר, סרינגר, שוכנת על אגם ובו בתי-סירה המשמשים גם כבתי-הארחה לתיירים. חבל ג'אמו פחות אטרקטיבי מעמק קשמיר מבחינה תיירותית, אך גם בו יש אתרים ארכיאולוגיים רבים והיצע מרשים של אטרקציות. העיר ג'אמו, שבה נערך הכנס המדובר, ידועה בכינויה "עיר המקדשים", בשל ריבוי המקדשים בה, והיא אתר חשוב של עלייה לרגל למאמיני הדת ההינדואיסטית. חבל לאדאק הוא האזור הפחות מיושב ופחות נגיש במדינת ג'אמו-קשמיר בגלל תנאי הטבע הקשים המאפיינים אותו, אבל בקרב תרמילאים ישראלים הוא הפופולארי ביותר. התיירים המגיעים ללאדאק נהנים מן השלווה הפסטורלית שמאפיינת את האזור, מנוף הרי ההימלאיה האדירים, ומן ההיכרות עם התושבים ממוצא טיבטי ותרבותם העתיקה.

19 | אבג

וזאת לתעודה

מיטל מרעלי, רכזת הסטודנטים בבית-הספר לרפואה על שם ג'ויס וארווינג גולדמן, זכתה ב'פרס נשיאת האוניברסיטה לעובדים מצטיינים'

מיטל מרעלי לאחר קבלת הפרס מידי הנשיאה פרופ' רבקה כרמי, משמאל: בתיה גוילי, הממונה על המינהל בבית-הספר לרפואה

ראשון במדעי החיים ותואר שני במינהל עסקים. מהו אופי עבודתך? 600- אני עובדת באופן ישיר עם כ סטודנטים ונותנת שירות לבוגרי בית- הספר לרפואה לדורותיהם. אני דואגת לכל צורכי הסטודנטים, החל מן הרישום לקורסים בשנה א' ועד היציאה לסטאז' והחזרה ממנו. איזה כלים מקצועיים ותכונות אופי סייעו לך לממש את יעדייך? שליטה טובה במחשבים, ויכולתי להתאים את עצמי לסביבת עבודה משתנה ומתפתחת כל הזמן. מה תרם לגיבוש השקפתך המקצועית? מחויבות עמוקה למקום העבודה. איזה דמויות השפיעו עלייך במשך השנים? במקום הראשון אמא שלי. מוסר העבודה הגבוה שלה, שלוות הנפש, העדינות, ויכולתה לפתור בעיות בדרכי נועם. מהי פילוסופיית החיים שלך? בעבודה קשה ובהשקעה מצליחים להשיג תוצאות טובות והגשמה אישית.

אין סטודנט לרפואה שלא מכיר את מיטל מרעלי. בתוקף תפקידה היא מסייעת לכל אחד מן הסטודנטים הלומדים בבית-הספר לרפואה על שם ג'ויס וארווינג גולדמן. על שביעות-הרצון מתפקודה מעידה הערכת הממונים עליה, ומעידים הציונים הגבוהים שהעניקו לה הסטודנטים לרפואה בסקרים ובשאלוני משוב. 'פרס נשיאת האוניברסיטה' הוענק למיטל 18- בטקס הוקרת מצוינות שהתקיים ב במאי ב"גן אודי". "קל להגיד 'מצוינות'", אמרה הנשיאה פרופ' רבקה כרמי, "הרבה יותר קשה לעשות את זה. מצוינות בעיניי היא דרך חיים, ובחירת המצטיינים נעשית קשה יותר ויותר כי יותר ויותר עובדים עושים מעבר להגדרת תפקידם". מה (או מי) דחף אותך לתחום עיסוקך הנוכחי? מיטל: כשהייתי סטודנטית עבדתי בכמה מחלקות באוניברסיטה. אהבתי את הדינמיות שבה דברים מתנהלים, ונוכחתי שאני אוהבת לעבוד עם קהל. איפה למדת? באוניברסיטת בן-גוריון עשיתי תואר

מה נותן לך סיפוק בעבודה? כשסטודנט מגיע אלי עם בעיות ואני מצליחה לפתור אותן או את חלקן והוא יוצא מן המשרד שלי מרוצה. מה מפר את שלוותך? חוסר צדק. ומי מרגיע אותך? האנשים היקרים לי: הוריי, בעלי, ילדיי, אחיותיי וחברותיי. פעילות מועדפת בשעות הפנאי? סרט טוב, בילוי בים. סרט שהשפיע עלייך? הסרט "ארין ברוקוביץ": גיבורת הסרט מוכיחה שמוטיבציה חזקה מובילה להצלחה. ספר אחרון שקראת? . "סוויטה צרפתית" מאת אירן נמירובסקי אתר טיולים מועדף בארץ? המפלים בצפון הארץ. אתר מומלץ בחו"ל? אהבתי מאוד את איטליה, בעיקר את אגם גארדה. את מי היית לוקחת איתך לאי בודד? את בעלי וילדיי.

אישי זרקור | 20

7

6

5

4

3

2

1

8

10

9

12

11

13

14

19

18

17

16

15

22

21

20

23

25

24

26

28

27

ברכות להולדת הבן הפקולטה למדעי ההנדסה לאפרת גונצ'ל, הפקולטה למדעי הבריאות לילנה צ'רנין, ברכות להולדת הבת , מדור גיוס עובדים לבת-אל כהן רק בשמחות

:

מאוזן

. ישב על ה... התחבט בפתרון בעיה. 9 . . עייפות 5 . . בירת הודו 1 . אגודה שהוקמה למטרת 13 . . עצם בפה 11 .) . הייתכן כי? (מ 10 . ענן. 15 . . שהה בלילה 14 .)1920 – 1909( . תאריך בחודש 23 . . שלהבת 22 . . ילקוט 20 . . גבוה 18 . . ישן 16 . משחק, דבר 25 . . אזור גיאוגרפי במרכז ארץ ישראל 24 . שבט . סוג של 28 . . יישוב קהילתי ליד באר שבע 27 . הגורם להנאה פעפוע (בלועזית). . מושב 6 . . תן 4 . . היה שר לביטחון-פנים 3 . . מנהרות ישראל 2 . חג יהודי 8 . . בית-ספר למלונאות בישראל 7 . מצפון לכינרת . שבה עם עלה זית 12 . . שיעור הכובד של גוף 9 . המציין התחלה . מדיניות הגרעין הישראלית מוגדרת כ"...גרעינית". 15 . במקורה .20 . . מוטור 19 .1958- . יישוב קהילתי ליד נתיבות, הוקם ב 17 . משאבה 22 .) . משרי הביטחון (ש"מ 21 . תוכנית, מתווה, סקיצה . אנקול. 26 . . אבן טובה בעלת גוון ירקרק 23 . בגוף האדם

שמירה והגנה

מחלקת רכש ואספקה ליניב מיטלמן, מדור קרנות ומחקרים לסטלה סרודי, המכונים לחקר המדבר על שם בלאושטיין לאודי צורגיל, ברכות לחתונת הבת הפקולטה למדעי הבריאות ללודמילה מסקין,

מאונך:

ברכות לחתונת הבן מדור שירותי משק ליום-טוב יצחק, , המחלקה לכימיה לאילן עזריה

21 | אבג