עיתון אוניברסיטת בן-גוריון בנגב

גיליון המאה

שער לשוויון

המשלבים אלמנטים של ראייה ושמיעה. ואכן, חלק מן התסמינים המשמשים לאיבחון אוטיזם הם קשיים בזיהוי ובפירוש אותות חברתיים כגון הבעות פנים, שהן חיוניות ליצירת תקשורת חברתית. בני-אדם משדרים מידע חברתי באמצעות אותות עדינים, כגון שינויים זעירים של טון הדיבור, הבעת הפנים או תנוחת הגוף. ההנחה היא שבאוטיזם המוח הרועש יתקשה יותר לזהות ולפרש את האותות העדינים הנ"ל. לא מתקשים לפרש אותות ADHD לעומת זאת אנשים עם חברתיים, אבל קשה להם להתמקד בביצוע משימות במיוחד כאשר המשימות דורשות הפניית קשב לאורך זמן. על-פי ההנחה, במקרה הרעש המוחי הרציף פוגע דווקא ביכולת זו. מדוע רעש ADHD של מוחי חזק עלול לגרום קשיים חברתיים בקרב אנשים המפתחים ? ADHD אוטיזם, ובעיות של תשומת-לב בקרב אנשים המפתחים זוהי שאלה שאנשי מעבדת דינשטיין עמלים על פתרונה על-ידי ביצוע מחקרים דומים עם ילדים, מתבגרים, ומבוגרים הסובלים משתי התסמונות האלה. בנוסף על לימוד המצב באוכלוסיות עם אוטיזם והפרעות קשב וריכוז, במעבדה גם בודקים סטודנטים באוניברסיטה כדי לבדוק מה קורה אצל אנשים עם התפתחות רגילה: האם גם בקהל הרחב יש הבדלים ברמות הרעש המוחי, האם הבדלים אלה קשורים ליכולות קוגניטיביות או תפישתיות של אנשים שונים, והאם אנשים עם מוח יותר רועש פחות טובים בזיהוי הבדלים קטנים בין גירויים. תחום מחקר מרתק זה מבטיח להניב תשובות חדשות לשאלה מדוע יש אנשים שמיטיבים למלא תפקידים מסוימים יותר מאנשים אחרים. מחקרים עתידיים במעבדה יבדקו כיצד אפשר לשלוט ברמת הרעש המוחי על-ידי שימוש בסוגים שונים של תרופות, וכיצד אפשר לשנות את היכולות ההתנהגותיות של קבוצות אנשים שונות שיש להן התנהגות אבנורמאלית בגלל רמות רעש גבוהות מדי. , סיים את הדוקטורט באוניברסיטת 40 ד"ר אילן דינשטיין, בן ניו-יורק, ועד הגעתו לאוניברסיטת בן-גוריון עסק בחקר מדעי המוח באוניברסיטת 'קרנגי מלון' בפיטסבורג, ארה"ב, ובמכון וייצמן למדע. מחקרו מתמקד בהבנת התפתחות המוח של אנשים עם אוטיזם ואנשים עם בעיות התפתחותיות אחרות, במטרה לפתח שיטות איבחון וטיפול חדשות שיתמקדו בביולוגיה שבבסיס התסמונות השונות. הוא משתמש בשיטות הדמיה מוחיות, הכוללות תהודה ), בשביל לחקור EEG ) ואלקטרואנצפלוגרם ( MRI מגנטית (סורקי את הפעילות ואת מבנה המוח אצל ילדים, מתבגרים ומבוגרים. חלק גדול מן המחקרים נעשים בשיתוף פעולה עם ד"ר גל מאירי, מן היחידה לגיל הרך במחלקה לפסיכיאטריה, ועם ד"ר חגית פלוסר, מן המכון לגיל הרך במרכז הרפואי סורוקה.

סטודנטים מאוניברסיטת בן-גוריון מקנים מסגרת חינוכית, חברתית וספורטיבית לילדים באזורי הפריפריה

פעילים של הארגון 'שער שוויון' באזור הדרום עברו סטודנטים 35 לאחרונה גיבוש במשרדי פר”ח. באירוע נכחו וסטודנטיות שמשתתפים בתוכנית במשך שנת הלימודים ובתמורה מקבלים מלגות ונקודות-זכות אקדמיות במסגרת פר”ח. נכחו באירוע גם נציגי קרן רוטשילד, נציגי קרן משה (מטעם המחלקה למעורבות חברתית של האוניברסיטה), נציגי משרד הדיקן ואנשי התוכנית להתמחות חברתית במחלקה לפוליטיקה וממשל. הערב כלל תכנים חשובים הקשורים לפעילות הסטודנטים. הודגשו בו סביבת העבודה בתוך הארגון והאתגרים השונים שאיתם יתמודדו המשתתפים במשך השנה. אתגרים אלה קיבלו ביטוי בסדנת הסימולציות המלמדת והחווייתית “על הבמה”, שהעביר אגף מציל”ה מטעם המשרד לביטחון פנים. על-ידי סטודנטים מן 2009 'שער שוויון' הוקם בשנת האוניברסיטה העברית במטרה להקנות מסגרת חינוכית, חברתית וספורטיבית בשעות אחר-הצהריים לילדים באזורי הפריפריה החברתית של מדינת ישראל. בתשע”ו יש בארגון ילדים, מבאר שבע, דימונה, שדרות, 400- קבוצות ובהן כ 24 אופקים, שגב שלום, כסייפה, ירוחם ומצפה רמון. כל קבוצה מקיימת שגרת פעילות שבועית הכוללת שני אימוני כדורגל ומפגש של מרכז למידה, שבו הילדים מקבלים תגבור לימודים ומשתתפים בפעילויות חברתיות המטפחות ערכים כמו עבודת צוות, שיתוף פעולה, ערבות הדדית ודו-קיום. אחת לחודש וחצי משתתפים הילדים בטורנירים אזוריים חגיגיים, שהם בשבילם הזדמנות חד-פעמית לפגוש את שכניהם ה”קרובים-רחוקים”. רוב פעילי 'שער שוויון' הם סטודנטים הממלאים תפקידי הדרכה, כגון מאמני כדורגל וחונכים, ותפקידי מטה בתחומי השיווק, התקשורת, התפעול ופיתוח משאבי אנוש. התוכנית היא דוגמה לשילוב זרועות של גורמים שונים הפועלים יחד באוניברסיטה ומקדמים בה מעורבות חברתית סטודנטיאלית.

7 | אבג