מגזין יופי | 87

אותה למנתח פלסטי. במקביל המשיכה לדווח למרפאה על מצבה החמור, אך חרף תלונותיה החוזרות ונשנות, הרופא הנתבע קיבל אותה לביקורת רק כחודש לאחר ביצוע הניתוח. לדבריה, כאשר מסרה לו כי הופנתה לפלסטיקאי, כעס עליה ודרש כי תישמע אך ורק להנחיותיו. על פי התביעה, הרופא התעקש כי ניתן לטפל בכל התופעות מהן סובלת התובעת באמצעות משחות וחבישה. למרות שנשלחו אליו תמונות שבהן נראו הידבקויות של התחבושת לפצע, הוא שב ומסר לבני הזוג כי יש להמשיך ולחבוש את האזור. כשלושה חודשים לאחר ביצוע הניתוח הוציא משרד הבריאות צו סגירה למרפאתו של הרופא הנתבע. אך על פי המתואר בתביעה, הדבר לא מנע ממנו להמשיך ולקבל את המטופלת בקליניקה עצמה, ולהמשיך להעניק טיפול רפואי לקוי. על פי הנטען, כאשר התובעת התלוננה כי כבר שמונה חודשים היא סובלת ומצבה אינו משתפר, התפרץ עליה הרופא בצעקות קשות. התובעת נבהלה ועזבה את המקום. לאחר תגובתו זו של הרופא, ולאחר שהתברר לה כי הקליניקה שבבעלותו נסגרה, פנתה התובעת למנתחים פלסטיים לייעוץ, אשר הביעו, על פי הנטען, זעזוע ממצבה. במצוקתה פנתה התובעת לעו"ד רן שפירא, אשר הגיש בשמה תביעה נגד הרופא, בת זוגו והקליניקה שבה נערך הניתוח. לדברי עו"ד שפירא, כתוצאה מהניתוח הרשלני סובלת התובעת עד היום מנזקים קשים, ובהם צלקות בולטות, מכוערות ומציקות, וכן עיוותים בקו הלסת. בנוסף נטען כי האזורים משני צידי צווארה נותרו רדומים, צווארה תפוס, ולתובעת נותרה מגבלה בסיבוב הראש והצוואר לצדדים, וכן בתנועות מעלה ומטה. בתביעה, שהוגשה בימים אלה, מבקש עו"ד שפירא

פלסטית. חרף כך הוא הציג את עצמו כמי שמוסמך לבצע הליכים אסתטיים פולשניים, ואף ביצע בה טיפול החורג מהמותר לרופאים כלליים על פי הנחיות משרד הבריאות. ביום הטיפול הגיעה התובעת לקליניקה שפעלה בתוך מכון יופי באזור התעשייה באילת. עם הגעתה כל שנאמר לה הוא שמדובר בהליך קצר הכולל שני חתכים קטנים מאחורי האוזניים ולא הוסבר לה למעשה דבר אודות הסיכונים הכרוכים בהליך. היא זומנה לשעות הערב, אולם ההליך החל רק סמוך לשעה , לאחר דחיות חוזרות ונשנות. 23:00 על פי הנטען, הניתוח בוצע בחדר טיפולים רגיל, שאינו דומה כלל לחדר ניתוח. היא לא חוברה למוניטור, לא נמדדו לה לחץ דם או דופק, לא נערכה לה בדיקה רפואית מוקדמת, ולא היה במקום ציוד החייאה. בנוסף, ההליך לא לווה על ידי רופא מוסמך להרדמה. במהלך הניתוח בוצעה גם שאיבה באזורי הפנים. לשאלתה, נאמר לה כי ללא התערבות בפנים היא תסבול מחוסר סימטריה. לדברי עו"ד שפירא, כבר במהלך הניתוח עצמו התלוננה האישה על כאבים קשים, ובעקבות זאת הוזרק לה חומר הרדמה נוסף. בסיום הפעולה התבקשה לקום, אך החלה לרעוד, סבלה מסחרחורת והרגישה שהיא עומדת להתעלף. היא הושבה למיטה, צולמה, וצווארה נחבש בחבישה לוחצת במיוחד. לדבריה, החבישה הייתה כה הדוקה עד שכמעט לא יכלה לנשום. מיד לאחר מכן נשלחה לביתה, עם הוראה שלא להסיר את החבישה במשך עשרה ימים. על פי הנטען, כבר באותו לילה החלה פ' לסבול מקשיי נשימה ואף התעלפה בזרועות בעלה. למחרת חזרה והתעלפה. היא התקשרה למרפאה, שם ענתה לה המזכירה, שמסרה כי מדובר בתופעות שכיחות ותקינות. מיד לאחר הניתוח החלה פ' לסבול מנפיחות קשה ומשטפי דם שהתפשטו עד אזור בית החזה. בהמשך התפתחה בצקת בצווארה, שהקשתה עליה לנשום, לבלוע ולאכול. על

עו"ד רן שפירא. צילום: תום דנציגר

מבית המשפט לחייב את הרופא, בת זוגו והקליניקה שבבעלותם, בפיצויים כבדים בגין כלל נזקיה של מרשתו, לרבות נכות גופנית ואסתטית, כאב וסבל, והשלכות נפשיות קשות. בנוסף נתבעים פיצויים בגין הפסדי השתכרות, הוצאות

פי התביעה, למרות מצבה, כל הקשר של פ' ושל בעלה עם המרפאה נעשה דרך המזכירה בלבד, שחזרה ומסרה כי מדובר במצב תקין. לדברי עו"ד שפירא,

רפואיות, טיפולים עתידיים ועזרת צד שלישי, וזאת עד לגבול סמכותו של בית מיליון 2.5( המשפט שקלים). טרם הוגש כתב 9 הגנה.

משהבינה כי מצבה הולך ומחמיר, פנתה התובעת לרופא עור, שהפנה

27 0

www.yofi.info