שוטי | מומי אביטל
הדרך ארכה ארבעה או חמישה ימים, שבמהלכם הפלגנו ביום ועגנו בלילה. האיים הצפוניים של פיג'י, שמהם התחלנו, שפעו מים וירוק ולתומנו חשבנו שכזאת היא כל פיג'י. עכשיו ככל שהתקדמנו הארץ הצהיבה מול עיננו, וכשהגענו לחוף המערבי של האי הגבעות החומות-צהובות שנושקות לים הזכירו את רמת הגולן בקיץ (רגע לפני שאיזה פירומן הצית גפרור). מתחם המרינה והמלונות שליד שדה התעופה (פורט דנארו) נראו כמו שייכים ליבשת אחרת עם מלונות יוקרה, חנויות מותגים ואין סוף מסעדות. הלו, זאת פיג'י? מהשפיץ המערבי של ויטי לבו יוצאת שרשרת איים ארוכה שמתעקלת כמו קרן של קרנף. בחלקה הדרומי היא נקראת מאמאנותה ובחלקה הצפוני יאסאווה. רגע אחרי שהאורחים שלנו אלן וארי נחתו ולפני שהבינו מה קורה איתם הרמנו עוגן וברחנו לבסיס הקרן. אלן כדרכה הגיעה מוכנה עם רשימה. אנחנו, שכבר התרגלנו לשגרה עצלה, נכנסנו לקצב "מטורף" של הפלגה כל ) אתר נופש יוקרתי עם Musket Cove( יום. תחנה ראשונה היא מוסקט קוב מעגן מתוך גלויה. אם אתם מגיעים לפיג'י לחופשה של פעם בחיים, זה המקום שלכם. אבל ביום הראשון הספקנו רק לשנרקל על שונית המחסום ) אחד האיים היחידים Navadra( של האי ולמחרת כבר שטנו צפונה לנאבנדרה שלא מיושבים באזור. לשם בורחות הסירות שמחפשות קצת שקט.
Made with FlippingBook flipbook maker