שוטי | מומי אביטל

07/01/2017

משפחתי וחיות אחרות – דרום אפריקה לדרום אפריקה הגענו כבר לפני כמעט חודשיים. נמל הכניסה נקרא ריצ'רדס ) הנמל הגדול ביותר בדרום אפריקה ומסוף הפחם הגדול Richard's Bay( ביי בעולם. התואר המפוקפק הבטיח עתיד אפור וכמו כולם, נשבענו שנעצור רק לרגע בכדי להתאושש. כמו כולם, נשארנו יותר מחודש. . זוהי ארצם של אנשי הזולו. Kawa-Zulu-Natal האזור שלחופו עגנו נקרא גם המרינה ששהינו בה נקראת "מועדון היאכטות של זולו", אבל כמעט כל התושבים כאן הם לבנים מדושנים המדברים בינם לבין עצמם בלהג הולנדי כאילו התגוררו בציור של רמברנדט. השפה היא אפריקנס, והבטנים החינניות הן תולדה של בשר טוב וזול וחיבה לאומית למנגל. באחת הפעמים הקופאית בסופר נזפה בנו (בעדינות) על שאנחנו קונים יותר מדי ירקות ואף לא נתח בשר אחד. אחרי התאקלמות קצרה במרינה, שכרנו רכב ויצאנו לטיול הכנה בשמורות בסביבה. מה שנקרא בעברית – יצאנו לספארי. שמורות הטבע המפורסמות של דרא"פ שוכנות בצפון מזרח המדינה וחלקן במרחק שעת נסיעה קצרה מהמרינה. בדמיוני אנחנו רכובים על לנדרובר פתוח, בשבילי עפר נידחים עם עור צרוב משמש, כובע בוקרים ורובה צייד טעון בחיצי הרדמה למקרה שנפגוש פיל משתולל. אבל היה תקציב רק לפורד פיאסטה ובלאו הכי כל הדרכים בשמורות כבושות היטב ואפילו הפילים כאן מתנהגים בנימוס. במשך יומיים ) שנטועות Hluhluwe-Umfolozi( שוטטנו בצמד השמורות הלולואי-אומפולוזי בלב נוף הררי מרענן. השתאינו למול מה שנראה לנו אז כמו המון חיות והזדרזנו לחזור לסירה. בכל זאת רק טיול הכנה.