שוטי | מומי אביטל
אבל כמו שאמרו המיסטיקנים הסינים, לכל שבת יש מוצאי שבת והסיבה האמיתית שרוב הקרוזרים נמנעים מלהגיע לסיישל הם לא הפיראטים או עלות המחייה, אלא הדרך החוצה. ביציאה מסיישל צריך לשבור דרומה, ורוחות הסחר שנושבות בעוז, אבל בדרך כלל מאחור, עוברות לנשוב מקדימה. כאילו כדי להוסיף רוח למדורה, קצהו הצפוני של האי מדגסקר מתעל ומאיץ את הרוחות והגלים ומייצר אזור ידוע לשמצה שאף ימאי לא שמח להיכנס לתוכו. המתנו בסבלנות ובחרנו בקפידה את חלון מזג האוויר להפלגה. ואכן שלושת הימים הראשונים היו נעימים להפתיע, אבל מזג האוויר פה יציב כמו מתאבק סומו על עקבים, וביומיים הבאים זכינו לרוחות עזות וים גועש עם גלים ששוטפים את הסיפון דרך קבע, שיאי מהירות אישיים ואפילו קצת אדרנלין בוורידים. לפרקים הרגשנו כמו מתחרים בונדה-גלוב – השיוט התחרותי להקפת העולם. שום דבר מסוכן אבל מאוד שמחנו לבסוף כשיצאנו מבריכת הגלים ונכנסנו ל"צל" הרוח של מדגסקר. כמעט באבחה, הרוח צנחה לקרקעית ואיתה גם הגלים. את יום ההפלגה האחרון דשדשנו לשמחתנו בשיאי מהירות שליליים ועגנו )Mayotte( בדיוק בזמן לקבלת השנה החדשה. אנחנו כרגע באי שנקרא מיוט ועוד כמה ימים נמשיך למדגסקר לקבל את פני האורחים הבאים.
שנה טובה ושיתגשמו כל חלומותיכם.
Made with FlippingBook flipbook maker