שוטי | מומי אביטל

כדי שלא יהיה טוב מדי החופים, כמו כל האוקיינוס ההודי, מלאים באלפי בקבוקי פלסטיק וכפכפי אצבע ששניהם חביבים במיוחד בארצות שלשפת האוקיינוס. באחת הפעמים ראינו סרטן נזיר שבמקום לאמץ קונכייה כמו כולם מצא לו איזה חתיכת פלסטיק כבית. ממש מוביל אופנה. Cool Runnings ו Moby : את האי חלקנו בשמחה עם עוד שתי סירות של חברים משפחות נודדות כמונו. הילדים ארגנו לעצמם קייטנת קיץ ואנחנו המבוגרים אימצנו נוהג מקובל על יורדי-ים של מפגש על החוף לעת שקיעה על כוס .Sundowner בירה קרה הנקראת בלעז לבסוף אחרי שנכנסנו לשגרה, התחילו מסיבות יום ההולדת: בתחילה של בנדיקט מהסירה ליד, אחר כך דרור (בן שבע) ולקינוח חגיגת הבר-מצווה של יואב.

ביום המיועד, כיאה לחתן ביום שמחתו, לבש יואב את בגד הים החגיגי (והיחיד שלו) וירדנו לחוף. שערי שמיים מצדם נפתחו והמטירו עלינו גשם טרופי עז וחם אבל האורחים הרבים לא נרתעו והתייצבו חגיגיים גם הם. כשהסברנו להם על טקס ההתבגרות האקזוטי קצת התפלאו, עמי הארצות, שכדי להפוך לגבר לא צריך החתן לצוד נמר או לקפוץ מצוק גבוה כשרגליו קשורות בשורשי עץ, אלא רק לדעת לקרוא בתורה, בכתב שאותיותיו משונות ולפופות. כבר לפני חודשים יואב התחיל ללמוד את טעמי המקרא בקטע העלייה לתורה שלו – פרשת עקב, קטע נהדר על הארץ הטובה: "כִּי יְהוָה אֱלֹהֶיךָ, מְבִיאֲךָ אֶל-אֶרֶץ טוֹבָה: אֶרֶץ, נַחֲלֵי מָיִם–עֲיָנֹת וּתְהֹמֹת, יֹצְאִים בַּבִּקְעָה וּבָהָר. אֶרֶץ חִטָּה וּשְׂעֹרָה, וְגֶפֶן וּתְאֵנָה וְרִמּוֹן; אֶרֶץ-זֵית שֶׁמֶן, וּדְבָשׁ. אֶרֶץ, אֲשֶׁר לֹא בְמִסְכֵּנֻת תֹּאכַל-בָּהּ לֶחֶם–לֹא-תֶחְסַר כֹּל, בָּהּ; אֶרֶץ אֲשֶׁר אֲבָנֶיהָ בַרְזֶל, וּמֵהֲרָרֶיהָ תַּחְצֹב נְחֹשֶׁת."