שוטי | מומי אביטל
עוד יומיים של הפלגה צפונה, שני מעברי נהרות והגענו עד הלום. הלום זה האי פרייזר. האוסטרלים מדגישים שהוא אי החול הגדול בעולם, ושוכחים לציין שבאופן טבעי הוא גם מקום משכנה של קהילת זבובי החול הגדולה בתבל. קצת צפונה מכאן עובר לו חוג-הגדי וממנו נפרשת הארץ המובטחת: ים טרופי ושונית המחסום הגדולה. זה גם קו הגבול שממנו משתרע האזור שבו בעונה הלא נכונה משוטטות סופות הציקלון. רק לפני יומיים סופה מאוד משועממת כזאת, דבי שמה, כתשה את החוף מייל מאתנו. דיווחי מזג האוויר והתמונות באינטרנט היו 300 האוסטרלי מסמרי שיער. אנחנו היינו מאוד מבסוטים על הבחירות הזהירות שלנו. השמחה קצת שככה כשגילינו שהציקלון, אחרי שעלה על החוף, שבר דרומה והחל דוהר לכיווננו. אומנם לא כציקלון (על היבשה הסופות האלה מאבדות .)Tropical Low( המון אנרגיה ומאטות), אלא סתם כסופה טרופית עצבנית מכיוון שגם כאן יש רשת נתיבי מים מוגנים בין האי ליבשת עשינו פניית פרסה ורצנו להסתתר במקום הכי מוגן באזור. עבר בשלום. תסלחו לי על כל הקיטורים הפעם. הרופא אמר שזה מה שקורה כשמתרחקים מהאזור הטרופי ליותר מדי זמן (כבר ארבעה חודשים!) בפעם הבאה כל זה הולך להשתנות.
פסח שמח!
Made with FlippingBook flipbook maker