שוטי | מומי אביטל

החגיגה הבאה ברשימה שלנו היא פסטיבל סידני שנמתח על פני שלושה שבועות ועשרות אירועים חינמיים שכוללים מופעי מוסיקה מכל הסוגים (כולל קונצרט ואופרה תחת כיפת השמיים ביחד, כרגיל, עם כל תושבי סידני), קבארטים, סדנאות קרקס, מיצגים ועוד כל מיני, שמכניסים עוד צבע וטוויסט לעיר שמרתקת גם בימי שגרה. אחרונים ברשימה הם החופים המיתולוגיים של סידני, ובראשם חוף בונדיי, שמצדיקים את כל הקלישאות שנקשרו בהם. איזה מקום מגניב. כל כך הרבה אנשים, בכל הצבעים והלשונות תופסים כמעט כל פיסת חול פנויה בחוף שהגודל שלו לא נתפס. ומפקירים את גופם לרוח ולגלים בשוק הבשר הגדול ביותר ביבשת. הבנים אצלנו במשפחה (אבא שלי והאחים שלי), לא התרגשו מהדיווחים על פסטיבלים וזיקוקים, אבל אחרי שתי תמונות מהחוף, קנו כרטיסי טיסה והגיעו גם לבקר. בלית ברירה הינו צריכים שוב לעבור בכל האטרקציות של סידני. הקיצר, אם בחורף הבא יתחשק לכם לגוון את החופשה אז במקום (או בנוסף) לנסוע שוב לנופש בטבריה, תמכרו איזה כליה או חצי-בית, ותקפצו לבקר. לא תצטערו.

ורק עוד עדכון קטן אחרון: באמת שהתכוונו לסיים את הטיול בארץ אוֹז, למכור את הסירה לאיזה אוסטרלי נחמד ולחזור עם המזוודה של הכסף לחיים האמיתיים בארץ. רק אבוי, כמה שלא השתדלנו, ככל שהתקרבנו לסוף הטיול החשק לחזור התרחק מאתנו. אז שוב, בלית ברירה, החלטנו להוסיף גם את האוקיינוס ההודי למסלול שלנו ולחזור לים התיכון על גבי סירה במקום על כנפי מטוסים. אינשאללה, את השנה האזרחית הבאה כבר נקבל בדרום אפריקה, ואת הילדים .2018 נפקיד חזרה במערכת החינוך בשלהי קיץ נחזור לעדכן כשנשוב לרצועה הטרופית והמים יתחממו חזרה מתישהו באפריל. בינתיים להתראות!