טוטוניוז | מגזין חדשות הטוטו

פסק זמן

עמום של משהו שנשבר. עוצר מיד את החפירה, מניח את הטורייה ומתכופף לבדוק מה פשר הרעש, להפתעתי מתגלה לעיני כד חרס פיטס ששימש לאגירת מים וכד.. שמכת הטורייה שלי שברה את השפה העליונה של הכד בשלמותה. בינגו אני צועק בהתרגשות של ילד, ומיד מגיעים הבכירים למיקום שלי. הם מזהים את כד הפיטס, הם מהר מאוד מתארכים אותה לתקופת הברונזה הרבה זמן לפני מרד בר-כוכבא כ טרום זמננו. 4500 שנים לפני המרד וכ 2500 הממצא מנוגד לציפייה של מה שהיינו אמורים לחשוף, אך אין ממצא אחד מעיד על כל האזור ומהמון סיבות יתכן שהוא נמצא במקום לא לו, ועדין יהיה מדובר באזור המשויך לתקופת מרד בר כוכבא. אני מקבל הנחייה לעבור לציוד חפרה עדין על מנת שאוכל לחשוף את כל הכד בשלמותו, החתיכה שנפגעה בקלות תחובר ברפאות(הליך שמתקן כמו לגו כלי חרס). ההתרגשות בשיאה וצלילי הפעמון הקורא לארוחת בוקר קוטעים באיבם את ההמולה הקטנה סביב הכד. בארוחת הבוקר אני מבין מהמבטים של חופרים אחרים, ששיחק לי המזל, מזל של מתחילים, החברים מפרגנים וקצת מקנאים, קנאת סופרים או שמא קנאת חופרים. אחרי ההפסקה כבר לא ניתן לחפור באותו מקום, הוא לא מקורה והשמש קופחת. כמו ילד קטן אני ממש מתחנן שיתנו לי להמשיך עד שאחשוף לגמרי, לא כל כך מסכימים, אבל שאני מציע שאתקין קירוי יוטה נקודתי למקום ורק אחר כך אמשיך לחשוף, מנהלי החפירות מבינים שיש להם עסק עם בחור עקשן ונלהב ומסכימים. כמובן שאני אמשיך בחפירה שבהמשך מסתבר שנמצאו במקום עוד ממצאים רבים מתקופת הברונזה, בדיוק כמו הכד שלי, דבר ששינה את דפוס העבודה וההנחות שהיו לגבי החלק המסוים הזה באתר. 10 , לסיכום שלושה ימי חפירות, שרירים תפוסים חולצות שהוחלפו, חברותא נפלאה, ארוחות בשטח וגולת הכותרת כד שלם כנעני בין אלפי שנים שאני יחד עם המזל של המתחילים מוצאים אותו. חוויה בלתי נשכחת, ברור שאחזור ומומלץ בחום לכולם מקטן ועד קשיש. בברכת חג שמח, בתפילה לחזרת כל החטופים ולשלום חיילי צה"ל.

שומעים את נקישות הטוריות עובדים במרץ, מנצלים את הקרירות של הבוקר כל עוד ניתן. באזור השעה שמונה וחצי הפסקת בוקר, ארוחה מפתיעה בשטח, ואחריה חוזרים לחפור, הפעם בשל מזג האוויר והשעה שכבר מתקדמת חופרים רק באזורים שיש מעליהם הצללה מפני השמש (היוטות השחורות שאתם מבחינים בהם באתרי . זו השעה 13:00 חפירות).וכך זה נמשך עד בערך של ארוחת צהרים סיכום וכד'... שוב הפתיעה אותנו הרמה של הארוחה שהוגשה ובכלל האווירה מעולה. לציין שמדובר במשלחת גדולה, סטודנטים מאוניברסיטת ת"א, מתנדבים רבים, מומחים לחרסים, למטבעות, דוקטורנטים ומשלחות מחו"ל. חפירות ארכיאולוגיות הינן איטיות ומדודות מטר, על זה 5 על 5 החשיפה היא של מרובעים של אפשר לחפות בגודל המשלחת וכאמור זו שעבדה בעזקה הייתה משלחת גדולה. בהפסקות וכמעט בכל הזדמנות נהנינו מהרצאות על עזקה לאורך ההיסטוריה, בדגש על תקופת הברונזה והברזל, שזה לפני שהגענו לארץ ומיד עם זיהוי הישות הישראלית פרופסור ליפשיץ כיבד אותנו בתובנות שלו כמו גם אחרים ובסך הכל זה מחבר אותך לעשייה שבחפירה אז איך זה לחפור..? אחרי שקיבלתי את כל הציוד לחפירה והסבר קצר על איך חופרים, מה עושים עם ממצאים מסוגים שונים, איפה זורקים את העפר שהוצאנו (חשוב ביותר על ערמות העפר שהוצאנו מגיעים החברה עם המגנומטרים ותתפלאו מה שלא זיהו החופרים מגלה גלאי המתכות, ומהערמה שאני הערמתי, תוך דקות שתי מטבעות של אלכסנדר ינאי). את האזור עליו אני אמור לחפור מסבירים לי שאחרי שמצאו בשכבות שליד ממצאים מתקופות מסוימות, יש ציפייה באזור בו אני חופר, למצוא ממצאים שניתן לשייכם לתקופת מרד בר כוכבא שנים. 1900- בערך לפני כ וואו, מרתק, בדמיוני אני מניף את הטורייה וטראח מטמון מטבעות או כל ממצא דרמטי אחר. אבל השעות נוקפות והזיעה ניגרת, אבל ממש ממש ניגרת, וכלום רק חול אבנים ומטבעות שאני זרקתי ומישהו אחר איתר. ממש לפני השעה שמונה בבוקר שזה כמעט הסוף של החלק הראשון של היום, שבו עדין ניתן לחפור באזורים חשופים לשמש, אני שוב מניף את הטורייה, ובמגע שלה עם הקרקע אני שומע צליל

30