פתח תקווה | עצי מורשת

העץ זהב

העץ שבצילום אכן איננו מרשים במיוחד, אבל דווקא הוא וחבריו שינו לגמרי את גורלה של המושבה פתח תקווה. היה זה יהושע שטמפפר שזיהה את הצלחתם של פרדסני יפו הערבים והחליט גם הוא לגדל עצי הדר. אלא מה? כדי לגדל פרדס צריך לחצוב באר ולחכות חמש שנים עד שאפשר לקטוף יבול של ממש וכל זה עולה כסף רב. לשטמפפר לא היה ההון הדרוש להרפתקה הכלכלית ולכן צירף אליו שני שותפים, את יהושע סמואל ואת הבנקאי הירושלמי דוד פינשטיין. פרדס ובו תפוזי שמוטי ומכאן הכול צמח 1897 השותפים נטעו בשנת נוסדה בפתח תקווה אגודת "פרדס", 1900 בקצב מסחרר. בשנת ובאמצעותה השתפרו הידע החקלאי ושיטות שיווק הפרי. בפתח תקווה נולדה קבוצת האריזה העברית הראשונה, "אורזי פתח תקווה", וכאן השתמשו לראשונה בנייר אריזה ספוג בדיפיניל, למניעת ריקבון במשלוחים לחו"ל. מכונת הדפסת נייר האריזה, מהנדירות שנותרו בעולם, שוחזרה ומוצגת במקום שבו פעלה, בבית הדפוס שבחצר רחוב (הביקור בתיאום מראש). 14 – 12 חובבי ציון השתרעו 1914 פתח תקווה נעשתה לאם הפרדסנות העברית. בשנת דונם, כשני שלישים מפרדסי היהודים 5,800 פרדסי המושבה על פני בארץ ישראל. ענף הפרדסנות נעשה מקור החיים של מושבות יהודה, ושל רבים מפועלי העלייה השנייה שהתפרנסו ממנו בראשית דרכם. פרדסי פתח תקווה אינם עוד עימנו. נותרו רק עקבותיהם. תוכלו למצוא ), ליד הירקון 10 עצי הדר ותיקים ברחוב רוטשילד, בגן קופמן (רח' ניר ואף בגינות בתים משותפים. חורשת יקירי התעשייה שבסגולה, לצד ), היא חלק מפארק חדש שנמצא 38 טיילת נחל שילה (רח' מודיעין בתהליך התהוות. שמחנו לגלות שעיריית פתח תקווה מכירה תודה לעץ ונטעה לצד הפרגולות והמדשאה בוסתן ובו עצי הדר.

תפוז פינות שונות ברחבי בעיר

56