פתח תקווה | עצי מורשת
הש.ג. של רבין
בראשית שנות האלפיים היה עץ השקמה הזה נקודת ציון לכל מי ששוטט במרחבי הפרדסים הנעזבים של פתח תקווה. בימינו אלה, כשהמכוניות שועטות בסמבטיון השוצף של דרך רבין, ספק אם מי מנוסעיהן נותן את ליבו לעץ השקמה הנהדר שבצד הדרך. בדיוק במקום הזה קבעו המתכננים שרחוב חדש על שמו של יצחק ויטנברג יתפצל מדרך רבין. בדרך כלל זהו גזר דין מוות לכל עץ שצומח במקום. לא כאן. המתכננים הצטוו לשמור על העץ, הוסיפו כמה קווים בתוכנת המחשב, הטרקטורים פילסו את הקרקע שמסביב לשקמה והותירו לה מרחב מחיה קטן – אי תנועה מוגבה ממפלס הכביש. מי שיוצא מרחוב ויטנברג לדרך רבין חייב לעבור קודם על פני העץ השומר בשער, רגע של נחת לפני המשך הנסיעה. כדי ליהנות מהעץ הנהדר הזה במלוא תפארתו צריך לעלות אליו לרגל ופשוט להסתובב סביבו. לא פחות משמונה גזעים מרכיבים את העץ, המוסיף אופי ויופי לצומת. אנחנו מאמינים שהשקמים בארץ ניטעו כולן בידי אדם. קצב הצמיחה של השקמה אינו תואם את האקלים שלנו. העץ פעיל בעיקר בקיץ, כאשר הטבע אצלנו עושה הפסקה ומחכה לימות הגשמים. במזרח אפריקה, מולדת השקמה, העצים צומחים בגדות נחלים ולכן אין להן שום בעיה להעביר את עונת הצימוח לקיץ. בנוסף על כך, עצי השקמה אינם יוצרים בארץ זרעים, משום שהחרקים המשמשים להם מאביקים אינם מתקיימים בישראל. המסקנה המתבקשת היא שעצי שקמה אינם מסוגלים להתרבות בישראל בכוחות עצמם. מי שתל כאן את השקמה? קשה לדעת. מצד שני, קל לדעת מדוע. השקמה הייתה נפוצה בעבר בצִִדי דרכים ובגבול חלקות חקלאיות במישור החוף, מעניקה לעוברי אורח רעבים צל נדיב, פירות עסיסים ועץ לבנייה. מה עוד אפשר לבקש מעץ אחד? בעמוד משמאל מוצגות הגמזיות, פירות השקמה. ממראה העץ תוכלו ליהנות בכפולת העמודים הבאה.
שקמה דרך רבין פינת ויטנברג
48
Made with FlippingBook - Online Brochure Maker