פתח תקווה | עצי מורשת

אקליפטוס השוק

היה זה קרל נטר, מייסד בית הספר החקלאי מקווה ישראל, שהביא זרעים של אקליפטוס המקור מאלג'יריה וייסד את חורשת אקליפטוס , ניטעו בפתח 1888 הראשונה בארץ ישראל. כמה שנים אחר כך, בשנת עצי אקליפטוס, לאחר שד"ר אהרון מזי"א המליץ על 60,000 תקווה נטיעתם לשם ייבוש ביצות ולהבראת האוויר ממלריה. מהמשתלה של אברהם ינובסקי, ששכנה במקום שבו נפגשים כיום הרחובות חובבי ציון ורוטשילד, יצאה בשורת האקליפטוס לארץ ישראל, העץ שנעשה חלק בלתי נפרד מנוף הארץ וסמל להתיישבות העברית. העץ הענק שצומח בפאתי השוק העירוני הוא מראשוני האקליפטוסים של פתח תקווה, ומהמרשימים שבהם, ונראה כי נקצץ פחות מעצי אקליפטוסים אחרים שניטעו במושבה. היקף הגזע שלו מגיע לשישה מטרים. הוא ניטע כאן יחד עם חבריו, משום 20 מטרים וגובהו לכ־ שבמקום הזה הייתה ביצה עונתית. נטיעת עצי אקליפטוס בביצה אינה רעיון מופרך. העץ צורך המון מים ומסוגל להוריד את מפלס מי התהום, אם כי אין בכוחו לחולל ניסים ולייבש ביצות של ממש. בשנים הראשונות לייסוד פתח תקווה היה האזור מחוץ לבתי המושבה. לכאן הביאו איכרים, ערביי הסביבה, את מרכולתם. זה היה די קרוב לרחוב חובבי ציון, הרחוב הראשון של פתח תקווה, אך במרחק די בטוח ממנו. לימים הצטרפו גם מוכרים יהודים ולאט לאט, מכוחן של עובדות בשטח, נולד השוק העירוני של פתח תקווה הפועל עד ימינו אלה. במשך הזמן החלו תושבי המושבה לכרות עצי אקליפטוס לשימושם, עד 1903 כי ועד המושבה נאלץ להילחם בתופעה. באספה שנערכה בשנת השמיע הוועד איום מפורש: "היות ונתרבו כורתי עצי האקליפטוס ואין איש נוטע חדשים במקומם, הוחלט להזהיר במודעה גלויה לכל הקהל ששום איש אל ישלח ידו בעצים בלי רשות מאת הוועד אשר יכלכל דברו עמו לנטוע עצים חדשים במקומם". מי יודע, אולי העץ שלנו ניצל בזכות אותה מודעה?

אקליפטוס המקור מגרש חניה במערב השוק, 1-3 כניסה מרח' הברון הירש

28