פתח תקווה | עצי מורשת

דפוס משי

אין אנו יודעים מתי בדיוק ניטע עץ התות בחצר ההיסטורית של חיים זלמן פישצנר. אנחנו כן יודעים שפישצנר עלה לפתח תקווה בלבד, ושהוא בנה בנחלתו בית בנוי לבני בוץ 17 כשהוא בן 1891 בשנת עבר עם משפחתו 1932 מעורבבות בקש, בתוך מסגרת לוחות עץ. בשנת לבית קומתיים שבנה בקצה נחלתו. הבית הישן, במרכז החצר, הושכר לשמואל לייב גרינבוים, שהפעיל בו בית דפוס שהתמחה בהדפסת נייר . עיריית Jaffa : משי לאריזת תפוזים, ונשא את המותג העברי הראשון פתח תקווה שחזרה את בית הדפוס ואת מכונת הדפוס הנדירה שבתוכו וביחד הם יוצרים אתר מורשת שאין שני לו בישראל. עץ תות היה פריט חובה בחצרות של מושבות העלייה הראשונה. פה ושם עוד שרדו עצי תות מאותם ימים, אבל ספק אם יש עוד אחד יפה כמו זה שצומח כאן. עץ חיוני, על אף כל השנים שעברו עליו, בעל גזע שהיקפו כמעט שני מטרים, נטוי מעט אך עודנו מחזיק צמרת ענפה שמתנשאת לגובה שמונה מטרים. עצי תות מעניקים פרי טעים, אך הפרי במקרה הזה הוא רק בונוס. בדרך כלל גידלו אותם להאכלת "תולעי משי", שכן הזחלים המפונקים האלה ניזונים אך ורק מעלי תות טריים. הביל"ויי מנשה מאירוביץ מראשון לציון היה כנראה הראשון שהחל לגדל זחלים ופקעות, והוא עשה זאת . על פי ההקדמה לספרו "גידול 19 של המאה ה־ 80 כבר בסוף שנות ה־ ), אפשר להסיק שהוא החל לגדל 1896 תולעת המשי בארץ ישראל" ( .1889 את הזחלים של טוואי המשי כבר בשנת הברון רוטשילד התרשם מניסיונותיו המוצלחים והוא החל לממן נטיעת עצי תות במושבות ולפתח תעשיית ייצור משי של ממש. אליהו שייד, המפקח מטעמו על המושבות, דיווח לברון עם סיום תפקידו עצי תות, רבים מהם במושבות הגולן. אבל 156,000 ) על נטיעת 1899( לאט לאט דעך העניין בענף המשי ורק כמה עצי תות נותרו להעיד על ההרפתקה המרתקת של ייצור משי בארץ ישראל.

תות לבן , 14-12 חובבי ציון בחצר

26