פתח תקווה | עצי מורשת

הוותיקה ביותר

ברחוב גוטמן, מול השוק העירוני, צומחת שקמה, גזעה שחוח מכובד השנים ובמרכזו חלל גדול. עוד רגע, כך נדמה, יקרוס העץ הקשיש וישיב את נשמתו לבוראו. מראהו נוגע ללב. עוברים ושבים אינם נשארים אדישים למראהו והוא זכה לשלט המספר על אודותיו. איננו יכולים לדעת מה גילה של השקמה הזו. עצי שקמה אינם מייצרים טבעות שנתיות ומכיוון שהחלק הפנימי של גזעה נרקב, לא יועילו שיטות אחרות לקביעת גילה. דבר אחד ברור: השקמה הזו נמצאת כאן עוד לפני שיואל מוישה סלומון וחבריו עלו על אדמת מלאבס. עדות לכך אנו מוצאים בתיאורה של המשוררת אסתר ראב את הכרם של ֶרמְְ'ל (הכרם הקטן), זה שהיה במרכזה של �ֶּ משפחתה: "שמרנו על הכ המושבה... שתי שקמות עתיקות-יומין שנמצאו במקום הזה עם בואו של אבא לפתח תקווה, נשמרו בקנאות רבה ונכללו בכרמ'ל... מקומו של הכרמ'ל היה בין השוק הישן לרחבת פינסקר. זמן רב עוד עמדה שם שקמה אחת, וכעת גם זו נעקרה, ומר בטון מולך ללא גבול". השקמה שלנו נמצאת פחות או יותר במקום שבו היה הכרם של יהודה ראב, אביה של אסתר. על פי אתר האינטרנט "חדשות בן עזר", מאת אהוד בן עזר, המתעד את תולדות המשפחה, אסתר כותבת על התקופה . ייתכן שהחמיצה את השקמה שצומחת ברחוב 1910 ל־ 1903 שבין גוטמן של ימינו, ואפשר גם שהיו עוד שקמים מחוץ לכרם המשפחתי ואחת מהן נותרה לפלטה. השקמה אכן עתיקה, והיא מועמדת רצינית לתואר העץ הקשיש ביותר בפתח תקווה. האם היא מתנת הטבע, או אולי מישהו נטע אותה מתישהו? אנחנו נוטים לחשוב שהשקמים בישראל נטועות, שכן הן אינן עושות זרעים בארצנו ואינן מתרבות בכוחות עצמן. בדרך כלל נטעו אותן בצדי דרכים, או בגבול חלקות מעובדות ונהנו מהצל ומהפירות שהן נותנות בשפע.

פיקוס השקמה 12 רחוב גוטמן

24