אור עקיבא | המקומון הקהילתי בעיר

המחלקה התפטרו – ללא מחליף. הכול אך המנכ”ל קורס – ממשיך בדרכו וממנה פרויקטורים בשכר של עשרות אלפי שקלים

לחודש כשבפועל העובדים הוותיקים שנמצאים באגף ההנדסה, הם אלה שנושאים על הכתפיים את העול, כל זאת בזמן ששמחה, נוח והמנכ”ל ממשיכים למכור חלומות לתושבים. לפחות יש מי שדואג לדור העתיד בחינוך, אה, לא ? לאחר למעלה משני עשורים בהם מערכת החינוך בעיר מתפתחת ומגיעה להישגים חסרי תקדים ברמה אנו עדים לתופעה הארצית תחת ניהולה של סיגל אלבז, מדאיגה, כאשר ישנו פיגור בהקמת מתקני חינוך בעיר באופן יחסי לגידול האוכלוסייה. שכונת “אור ים” כמעט ומאוכלסת במלואה אך עדיין לא נבנו בה בתי הספר, גני . ואם יספרו הילדים ואולמות הספורט הדרושים לשכונה לכם ש”תקציב החינוך עלה” אל תאמינו. לכאורה מדובר בעליה בתקציב, אך בפועל מדובר בתקציבי השלמת בנייה ותקנים למורים וגננות ולא בתקציב המושקע ע”י העירייה באופן ישיר בחינוך המגיע לילדינו. למזלנו, מנהלי בתי הספר, המורים ותומכי ההוראה, המזכירות ואבות הבית משקיעים את כל עמלם בעתיד ילדינו אבל שמחה , חבריו והמנכ”ל ממשיכים לעצום עיניים ולאטום אוזניים כאשר התושבים נאנקים תחת ההזנחה, חוסר התפקוד, ניהול כושל ואכזבה אמיתית מכל המתרחש בעיר. למרות הכול, ואולי בגלל כל אלה, אני וחבריי, שאיננו שותפים להנהלה נלחמים יום יום למענכם. במאות הפניות שקיבלנו בשנתיים האחרונות, אנחנו מטפלים בצנעה ובענווה, כשליחי ציבור. אין לנו פריבילגיה לוותר על אור עקיבא. אין לנו זכות למעול באמון שנתנו לנו בוחרינו. חובה עלינו לעבוד קשה כדי להצדיק את בחירתנו כחברי מועצה. לקראת חג הפסח, כאשר כולנו עמלים על ניקיון הבית, אולי ראוי גם שנערך “לנקות” את המנהיגים שלנו, לטובת העיר ולטובת הילדים שלנו. בתקווה לימים שקטים ובאיחולי הצלחה לחיילי צ.ה.ל ולמדינת ישראל.

ניתן היה לראות שינוי בתחזוקת המקלטים הציבוריים מאז ובזמן שבאמת היה צריך להשתמש בהם. בעקבות מבצע “עם כלביא” ובוודאי בעת הזאת, בזמן מבצע המקלטים “שאגת הארי” נדהמו התושבים לגלות כי היו סגורים וכשנפתחו – מזעזע היה לראות את ההזנחה. ביוב זורם במקלטים. צואה. פסולת. מחסור בחשמל. אין מים זורמים. שירותים מקולקלים – מחזות מזעזעים אשר סיכנו את חיי התושבים שהגיע בהתאם להנחיות להגן על עצמם. אם לא במקלט, לפחות שבבית התושבים ירגישו בטוחים... אה, גם שם לא ? רחובות העיר מלאים ברכבים נטושים בצדי הדרך. טרקטורונים וקורקינטים מפריעים להסדרי התנועה בעיר ומסכנים חיי אדם. נהגים חונים כאוות נפשם וחוסמים נתיבים. חונים בחניות נכים ועל המדרכה. אין אכיפה כלל. הפשיעה גואה. ירי ברחובות והתפוצצות רימונים. אז לפחות ראש העיר וסגנו מקדמים את “הנקיון” של השנים הבניינים הישנים ב”פינוי בינוי”... אה, לא ? חולפות. תושבים נפטרו. ילדיהם עזבו את העיר. הקבלנים מיואשים ושוקלים להפסיק את הפרויקט בשל אבל שמחה, קשיים שהעירייה מערימה חדשות לבקרים נוח והמנכ”ל ממשיכים לתעתע בתושבים. אבל לפחות דואגים לאוכלוסיות החלשות במחלקת לשכת הרווחה , בכל עיר נורמלית הרווחה. אה, לא ? מהווה עוגן בסיסי לתושבים. באור עקיבא כבר למעלה מעשור, שאין חבר הנהלה ממונה על הרווחה. כולם בחרו להחזיק תיק ותואר נוצצים כדי להעלות פוסטים וכתבות. אפילו המציאו תיק חדש – תיק אזרחים ותיקים וצעירים – שני תחומים המנוהלים ביד רמה ע”י רונית פחימה במרכז יום לקשיש ואבשלום אברמוב במרכז הצעירים – בשקט ובצנעה שנים רבות. דווקא עכשיו, שמחה, יחד עם נוח והמנכ”ל מנקים בשנים האחרונות לחלוטין את מחלקת ההנדסה. מהנדסים ! אדריכל העיר והעוזרת שלו. מהנדס 7 הוחלפו התשתיות של העיר. בודק התוכניות ולמעשה, רוב עובדי

מגיע לנו יותר !!!!

21

27.3.2026 | ט’ ניסן תשפ”ו

המקומון הקהילתי בעיר