אור עקיבא | המקומון הקהילתי בעיר

מעבדות לחירות מוניציפלית: האם אור עקיבא תמצא השנה את יציאת מצרים שלה? קיפאון בתכנון, חשב מלווה נצחי והישענות על גופים זרים: מדוע העיר שנועדה להיות היהלום של השרון הצפוני צועדת לאחור?

מאת: רונן צדקי

במצב החירום המתוח שבו אנו בהפקרות בטיחותית המעידה על מצפן מצויים, מדובר ערכי שבור, המעדיף הצהרות ריקות על פני חיי אדם. אובדן המשילות הצורב בא לידי ביטוי בוויתור על תחת הובלה שהתייצבה להתוות דרך חופש הפעולה. . אגפי הליבה, מתוך שליחות, קיבלנו עירייה “במיקור חוץ” מהגבייה והמים ועד להיכל התרבות, הופקרו בידי חברות פרטיות שאינן חולקות איתנו גורל משותף. מסירת מושכות הביצוע לגורמים זרים היא אות קלון הרי קהל התושבים לא העניק לנציגיו למנגנון המקומי.

חג האביב תשפ”ו מציב מראה נוקבת מול סדר עדיפויות מעוות במסדרונות השלטון המקומי. בין תוספת מלאכותית של שטחי גבייה לאובדן כושר הניווט, ראוי האם נגזר עלינו להתקיים בכפיפות לגופי חוץ לשאול: לצמיתות? זמן חירותנו מגיע השנה כשהוא נושא עמו תזכורת מטלטלת לפער הכואב שבין פוטנציאל אדיר למציאות כיצד הפך חזון ארוך טווח של שגשוג מגבילה. כדי להבין עלינו לבחון תחילה את מדרג מובטח לחנק כלכלי עיקש, הקדימויות הלקוי של מקבלי ההחלטות בבניין העירייה.

אלא מנדט למכירת חיסול גורפת, להכוונה איתנה, סדורה ומושכלת. חג הפסח הוא הזמן לשאול: האם נגזר עלינו להישאר משועבדים לשיקולים זרים? או שנזכה לשדרה ניהולית שתוביל אותנו לביסוס החוסן העירוני ולצמיחה אמיתית? אדוני ראש העיר, הכשלים החמורים הללו הם תמרור אזהרה בוהק, המעיד כי המדיניות הנוכחית הגיעה למבוי סתום. חלף חשאיות ונוקשות פקידותית שפשו במערכת.

על אף הצורך בפיתוח עוגנים עסקיים דוגמת משיכת מפעלים, חברות הייטק ומרכזים לוגיסטיים, נקטו מובילי המערכת בנתיב הקל וההרסני, שעיקרו הכבדת עול המיסוי על גבו של התושב. השעבוד המודרני הזה מתבטא בהעברת סמכויות לזכיין גבייה חיצוני, המונע מתוך אינטרס כלכלי מובהק להגדלת חובות באמצעות שיטות מדידה שנויות במחלוקת. זוהי בבואה מודרנית לעבודת הפרך המקראית, במסגרתה אנו כלואים בשגרה שוחקת שבה כולנו כורעים תחת נטל המיסים, בעוד הדרג הנבחר מחמיץ את הפוטנציאל הגלום במיקומה האסטרטגי של העיר. במקום להפוך את הרשות למגנט של הון, יצירה ופריחה, הופכים הפרנסים את כיסנו למנוע התנופה היחיד של העיר.

חשב מלווה

קיפאון בתכנון

הקהילה זכאית למנהל תקין ושקול. בשלה השעה להפסיק את מצגי השווא של “גידול בהכנסות” ולהתחיל לטפל בשרשרת . המחדלים ביושרה ובשקיפות הציבור חכם ורואה הכל, הוא דורש תיקון מיידי, לא בסיסמאות נבובות, אלא במעשים תכליתיים. השנה, כשנשב סביב שולחן הסדר ונכריז “לשנה הבאה להיות אדונים לגורלנו באמת בני חורין,” עלינו לזכור: משמעו, לפני הכל, אחריות מתמדת! רק מנהיגות שפועלת ביצירתיות ובתעוזה תוכל לבצע את הליטוש הנדרש ולממש את בשורת “הפנינה הנוצצת” של השרון הצפוני. אור עקיבא זקוקה היום יותר מתמיד למנהיג בעל שיעור קומה, כזה שיודע לסלול נתיב באומץ לב, בתכנון תפעולי יסודי, ובמומחיות ללא פשרות שמציבה את טובתנו במעלה סולם החשיבות. צועדים לאחור

בנוסף, התלות המוחלטת חודרת לליבת המערך “הנוגש הכלכלי” המוניציפלי בדמותו של חשב מלווה. מכהן שנכפה על העירייה עקב ניהול כושל ומתמשך, בתפקידו כבר למעלה משני עשורים. הדבר מהווה תעודת עניות מהדהדת ליכולת התפקוד העצמאית של היישוב. היעדר פיקוח ארגוני מושכל מוביל באופן ישיר פרויקט לסטגנציה מחשבתית ולחוסר מוכנות בשטח. פינוי-בינוי בשכונת שז”ר, שהיה אמור להיות חוד החנית של ההתחדשות העירונית, גווע לאיטו בתוך סחבת בירוקרטית לכך מתווספת הזנחה של המקלטים הציבוריים, מייאשת.

15

27.3.2026 | ט’ ניסן תשפ”ו

המקומון הקהילתי בעיר