אור עקיבא | המקומון הקהילתי בעיר

האור שבינינו: על קהילה, תקווה ומעשים קטנים שיכולים להדליק עיר שלמה

מאת: ז’ניה גשינוב  חג חנוכה מגיע השנה כשהמציאות הישראלית עדיין רוטטת. השנים האחרונות טלטלו את כולנו – בין מגפה עולמית למלחמה שמסרבת להסתיים באמת, בין יוקר מחיה לאינסוף משימות יומיומיות. מציאות שהופכת את הטוב למשהו שצריך לחפש אותו. אנחנו נעים בין בית לעבודה, בין סידורים לחוגי הילדים, לפעמים מבלי לראות מי גר דלת לידנו. עם זאת, בפנים, בלב, כולנו רוצים אותו דבר: להיות

איסוף צעצועים * או משקים למשפחות שזקוקות להם * ביקור קבוע אצל שכן בודד * התנדבות בעיר ב"מאיר פנים", "העוגן למשפחות המילואים", "אגודה למלחמה בסרטן" ועוד * התנדבות בגינות קהילתיות בעיר * בערב אחד של חנוכה לכתוב מכתבים מעודדים ולהניח אותם בתיבות דואר של שכנים

* להכין "צנצנות אור" עם מסרים מעודדים להפצה בשכונה התנדבות משפחתית יוצרת שגרה של נתינה ומאפשרת לבנות חוסן רגשי בדיוק בזמן שבו המציאות מחפשת לערער אותנו. חשוב גם לבנות שגרה (גם אם גמישה) כדי לשמור על תקווה ויציבות : בתקופה מורכבת לבחור מעשה -

שייכים, לדעת שיש עם מי לדבר ולשתף, להרגיש שיש מי שרואה אותנו. כשהחושך ברגעים האלה, מרגיש קרוב מדי – אנחנו מגלים את כוחו של האור האנושי. כשמעשה קטן נדלק – עוד מישהו נדלק אחריו החנוכה מזמינה אותנו לראות את הטוב - נר אחד שמאיר חדר חשוך, נס של מעטים מול רבים, זיכרון עמוק של עמידה

טוב יומי אחד (לא משנה כמה קטן) - לייצר רגעי אור משפחתיים - למצוא "תחנות עוגן" בעיר - מפגשי חוג, קהילה ועוד - לשים לב לעיתונות הטובה - לבקש עזרה כשצריך (כן, גם מהשכנים, גם בקהילה) - לדבר על מה שמרגיש, לא רק על מה שקורה הנס של חנוכה קורה כל פעם שמישהו הוא לא היה רק בשמן שלא נגמר אלא . בוחר תקווה באנשים שהדליקו אותו למרות שידעו שאין מספיק. הנס כי היה מי שקם, פעל והאמין שיש לאן ללכת גם כשהדרך נראתה חסומה. האור לא מגיע כנראה זה המסר הכי חזק של חנוכה: — ומתפשט החוצה. מבחוץ, הוא מתחיל בתוכנו הנס שבזיכרון העם היהודי – היכולת ולהמשיך למרות הכול. לקום, להאיר כמו בחנוכייה — נר ועוד נר ועוד נר - נדליק אור של תקווה, אור של קהילה. מאחלת לכם חג חנוכה שמח ומרגש — ובעיקר, מלא באור שכולנו יוצרים יחד.

נחושה ותקווה שאינה נכבית. המסר של החג הוא מצפן – מעשה טוב אחד עושה אדוות, כמו גפרור קטן שמדליק להבות. חיוך קטן, שיחת טלפון של אכפתיות, צלחת מרק לשכן – יחזקו קהילה יותר מכל מבנה ציבורי. אנחנו חיים במציאות מורכבת: אין מלחמה למרות שיש מלחמה, אין חוסר למרות שיש חוסר, אין חושך כל אחד מאיתנו יכול להיות נקודת מוחלט, אבל יש צל. . האור שמישהו אחר מחכה לה משפחה - כשהאור מתחיל בבית דווקא בעיר, שבה אנשים עוברים זה ליד זה מבלי לעצור, קהילה היא העוגן. כשאנחנו מתקרבים זה לזה, אפילו מעט, משהו מתחיל לזוז בפנים ומפחית מהתחושה של "כל אחד לעצמו". לכן, חג חנוכה הוא הזדמנות נפלאה לקחת החלטה קטנה עם משמעות גדולה ולהתחיל מסורת משפחתית של טוב: לקבוע מסגרת התנדבותית משפחתית. לא משהו גדול, ללא מאמץ – אלא פעולה קבועה, משמעותית, שמלמדת ילדים ומבוגרים כאחד מהו אור:

15

12.12.2025 | כ”ב בכסלו תשפ”ו

המקומון הקהילתי בעיר