אור עקיבא | המקומון הקהילתי בעיר

25.11.2025 לקראת ציון יום האלימות במשפחה שיחול ביום “אהבה לא אמורה להשאיר סימנים”

על העור, אבל הנפש כואבת. ובתוך כל אלה – הילדים . הם רואים. שומעים. לומדים. ילדים שגדלים בבית אלים, נמצאים בסיכון גבוה לשחזור הדפוס בבגרותם. חלקם חווים זאת כבר כנערים, כשהאהבה הראשונה מתבלבלת עם שליטה, קנאה או דרישות מוגזמות: “תני לי את הסיסמה שלך”, “למה העלית את התמונה הזו?”, “אל תלבשי את זה” – משפטים שהפכו נפוצים מדי.

מאת: משה נקש, מנהל הרשות לביטחון קהילתי בעיר יש רגעים שבהם השקט בבית צורם יותר מצעקה. השקט הזה שמגיע אחרי ויכוח, עוד הערה פוגענית, עוד דלת שנטרקת חזק מדי... מאחרי כל אלה מסתתרת אחת התופעות הכואבות והחמקמקות בישראל – האלימות במשפחה. לא תמיד מדובר במכות. לפעמים זו מילה. מבט. שתיקה שמאיימת יותר ממכה. יש בתים שבהם הפחד הוא אורח קבוע: הילדים לומדים לזהות את מצב הרוח של ההורה לפי צליל הצעדים ובני הזוג הולכים “על ביצים” מחשש להתפרצות הבאה. בישראל נפתחים מדי שנה אלפי תיקים על רקע

אלימות במשפחה. לפי נתוני משרד הרווחה ושדולת הנשים, למעלה נשים בארץ 550,000 מ חוו בשנה האחרונה סוג כלשהוא של אלימות – פיזית, כלכלית או רגשית. מאחרי המספרים עומדים סיפורים של שליטה, פחד ובושה. רבים מהנפגעים והנפגעות כלל לא מדווחים. אלימות במשפחה אינה רק בין בני זוג. היא מתקיימת גם בין הורים לילדים, בין אחים, ולעתים גם כלפי הורים מבוגרים. המכנה המשותף הוא שליטה. ניסיון להכניע אדם אחר באמצעות פחד, אשמה או תלות. אצל נשים התמונה קשה במיוחד. אלימות מתחילה לאט... ביקורת קטנה, דרישה, צעקה – ומתדרדרת בהדרגה לאיומים והשפלות. אחת

הבעיה היא, שזה לא נראה כמו אלימות. בני נוער רבים חושבים שזו אהבה עוצמתית, דאגה אמיתית, אבל – אהבה שמגבילה, שמפחידה, שמוחקת – היא אינה אהבה. זו התחלה של מעגל שקשה לצאת ממנו בהמשך החיים. האלימות במשפחה שוברת לבבות ומשאירה צלקות שקשה לרפא. אבל יש גם תקווה. קיימות עמותות, מקלטים ומרכזי טיפול שפועלים יום ולילה כדי לעזור ולסייע. של משרד 118 מוקד הרווחה זמין ודיסקרטי לכל אדם שחווה אלימות או חושש למישהו קרוב. אהבה אמיתית אינה שואבת כוח. היא נותנת אותו. היא לא גורמת לפחד, היא מעניקה ביטחון. מאחרי כל דלת

יכולה להסתתר מציאות אחרת. אם נלמד לשים - אולי נציל עוד לב אחד = לב, לשאול ולא לשתוק מלהישבר בשקט. פרטים נוספים ונורות אזהרה תוכלו למצוא באתר העיריה תחת “ביטחון קהילתי”

הפגיעות הפחות מדוברות היא אלימות כלכלית. מניעת גישה לכסף, איסור לעבוד או שליטה מוחלטת בהוצאות. גם מילים עלולות להשאיר צלקות: העלבות חוזרות ונשנות, זלזול, פחד לטעות, אמנם אין סימנים כחולים

23

7.11.2025 | ט”ז בחשוון תשפ”ו

המקומון הקהילתי בעיר