אור עקיבא | המקומון הקהילתי בעיר

מיכאל נורזיץ – אחיו של ואדים, קורבן הלינץ’ האכזרי ברמאללה: “אני שמח על שחרור כל החטופים”

וזעזעה רבים. הוא היה אחד ממשוחררי עסקת שליט ולפני שנה הוא נהרג בעזה בשעה שחיל האויר הפציץ מטע של חמס. “בעסקה האחרונה”, אומר מיכאל, שחררו מחבל נוסף שהיה מעורב בלינץ’. לא עדכנו אותנו על השחרור. שמענו רק מהתקשורת. רק אח”כ, אחרי

מאת: שלום שבתאי

בחודש שעבר נעשתה עסקה עם חמאס, במהלכה שוחרר מחבל נתעב שהיה אחד מהמתעללים בגופתו של ואדים נורז’יץ, בלינץ’ המזעזע שארע ברמאללה שנים. 25 לפני 12.10.2000 ביום נפגשתי עם מיכאל, אחיו הבכור של ואדים וביקשתי לשמוע על הרקע לאירוע הנורא ועל תחושותיו. “הוא היה בן זקונים”, אומר מיכאל. “איש של עשיית הטוב. הלב של הסביבה. לא הכיר את המילה לא. תמיד אהב לעזור ולסייע. טוב לב במלוא מובן המילה. ימים לאחר נישואיו לאירינה, נקרא לשירות 6 מילואים וכבר באותו היום נשלח הבייתה כי לא היה 12.10.2000 בסיס לינה למילואימניקים. למחרת, ביום יצא עם שחר, יחד עם חברו יוסי אברהמי, בדרכו חזרה

שכל העולם ידע שמשחררים אותו הגיעה אלינו הידיעה, זאת למרות שביקשתי בפירוש לדווח לנו לפני הפרסום בתקשורת, דבר שלא קרה”. מיכאל מבקש לציין שכל האירועים הדרמטיים שאירעו בהקשר לרצח אירעו בחודש אוקטובר:

ליחידה. השניים טעו בדרכם ונכנסו לרמאללה. נלקחו הם ע”י שוטרים פלסטינים לתחנת המשטרה בעיר ושם מצאו את מותם בלינץ’ זוועתי של חיות טרף. המון פלסטיני, צמא דם, “בלתי מעורבים’, ‘ ‘מסכנים’ מדוכאים’ ( כך

18.10.2014 – יום הלינץ’ ברמאללה. ביום 7.10.200 12.10 שוחרר המחבל הנאלח בעסקת שליט.ביום נרצח המחבל השני בעזה ובחודש האחרון, ביום שחרור החטופים ושחרור מחבל נוסף 14.10.2025 שהיה מעורב בלינץ’. אוקטובר זה חודש שמפיל אותנו שוב ושוב על הקרקע. מיכאל מבקש להודות על טלפונים רבים של השתתפות בצער מצד תושבים רבים ברחבי הארץ ובאור עקיבא. “רק לא זכינו לטלפון מלשכת ראש העיר, גם לא מ”יד לבנים” באור עקיבא. חשבתי שנה לא ראיתי אותם”, 25 . שיגיעו לאזכרה ובכל זאת, מהי ההתייחסות שלך לשחרור מחבלים “אני שמח על שחרור כל החטופים תמורת חטופים ? חיים. אני מקווה שיוחזרו כל החללים. אני מאוכזב קשות מחלק מהאוכלוסייה שלנו, שאמנם נאבק מאבק לגיטימי לשחרור החטופים אבל חלקם הפכו בק נגד הממשלה. 6 את המא

מיכאל באירוניה וכאב ) פרץ לתחנת המשטרה ורצח אותם בדם קר. בקיצוניות שלא הייתה כדוגמתה. באכזריות נוראה”. “הייתה הרגשה לואדים באותו הבוקר שהולך לקרות משהו”, אומר מיכאל. “לפני שיצא חזרה לבסיס הוריד מעליו את כל התכשיטים וביקש מאימא שתשמור אותם. בהמשך הוא פגש את הסנדלר בשכונה ונתן לו מצית. לשאלה למה, ענה כי הוא רוצה להפסיק לעשן...” ביקשנו ומיכאל: “ספר על רגע הבשורה הנוראה” “את האירוע ראו האימא והאלמנה בטלוויזיה, רק לא ידעו שמות. באותו היום אני עבדתי במשמרת בנתניה. הייתה לי הרגשה לא טובה, עזבתי את העבודה ונסעתי הבייתה. שם כבר ראיתי חיילים ליד הדלת של ההורים שלי והבנתי מי החיילים האלה”... התמונה המזעזעת של הרוצח הנתעב נשקף בעד החלון ומנופף בידיו המגואלות בדם פורסמה

15

7.11.2025 | ט”ז בחשוון תשפ”ו

המקומון הקהילתי בעיר