אור עקיבא | המקומון הקהילתי בעיר

אבישי מזרחי מאת: / גם ילדים הם בני אדם

של הבן שלי? מה זו התורה החולה הזו שמכוחה פעלת באלימות? וכיצד התרת לעצמך בשם אידיאולוגיה, חשובה ככל שתהיה, לפגוע בנשמה של ילד רך שלא פשע?

גם ילדים הם בני אדם. נשמע פשוט, מובן מאליו אך האמת היא שלא פעם היחס של הורים ומורים הוא אחרת. בשם “החינוך” הקדוש מרשים לעצמם הורים ומורים לתפוס בעלות על הילדים ולראות בהם כאילו הם רכושם הפרטי. זה בא לידי ביטוי בדיבור מקטין ולא מכבד שמעולם לא היו אומרים לאיש, בדרישות כלפי ילדים שנשמעות כמו פקודות שחייבים לציית להן ותפיסת הרכוש שלהם כמותנה ומועד להחרמה בעת הצורך. תשמעו סיפור מזעזע. לפני שנים, בני הבכור למד בישיבה תיכונית. ילד מתוק, תלמיד חכם ופעיל חברתית, הוא היה אז בכיתה ז’. המחנך שלו בחר לעשות לכיתה “יום שכולו תורה” ולהפגיש אותם עם הרב שלו המכהן כראש ישיבה גבוהה. הבן שלי, במצוות המחנך, היה אחראי על הזמנת פיצה לתלמידים כחלק מהיום המפנק. לצורך כך הוא נשאר עם טלפון זמין שיוכל לענות לשליח שיגיע עם המאפה החם. תוך כדי השיעור של ראש הישיבה הגבוהה הטלפון רטט, השליח הגיע. הבן הוציא את המכשיר ורצה לענות אך הרב עצר את השיעור, לקח בכוח את הטלפון מידיו של בני, זרק לפח ונשא נאום משולהב על הסכנות הרוחניות שיש בסמארטפון. הבן המקסים שרק רצה בטוב, ישב מבויש ופגוע, על לא עוול בכפו. הוא עמד נבוך אל מול האירוע האלים הזה בלי שום הגנה מצד מחנכו. כבר חלפו שנים רבות מאז האירוע ההוא אך כל פעם שאני נזכר בו אני מתמלא בזעם ובלבי שאלות קשות - מי שמך, כבוד הרב, לגזול ולהרוס את הרכוש

אני בטוח שראש הישיבה הזה לא זורק סמארטפונים של אנשים בוגרים שהוא פוגש ברחוב, או אפילו של אנשים מבוגרים שהוא מכיר. אך התפיסה הזו כאילו מול תלמידים מותר הכול בשם החינוך היא תפיסה שגויה ומעוותת. והאמת היא שזו גם סוגיה הלכתית מורכבת - האם מותר להחרים לתלמיד טלפון? התשובה ההלכתית הפשוטה היא שאסור. גם אם התלמיד דיבר בטלפון בזמן השיעור. הרכוש של התלמיד הוא של התלמיד ולא של המורה. לקיחה של חפץ שאינו שלך היא גזל גם אם מחזירים אותו לאחר זמן. כל היסוד ההלכתי המאפשר למורה להחרים חפץ הוא רק בשל העובדה שהתלמיד כפוף לתקנון בית ספר ומקבל אותו וכי ההחרמה של הטלפון או הכדור נועדה לאפשר למידה או פעילות חינוכית.

אמנם היסוד ההלכתי העקרוני נותר בעינו. גם תלמידים הם בני אדם ואסור לגזול את רכושם. המורה הוא לא הבעלים של התלמיד ולא של רכושו. גם אם לעתים נדרשים לקחת לזמן מוגבל חפץ של תלמיד זה חייב להגיע ממקום אחר בנפש, לא כי יש לי כוח וסמכות אלא מתוך המחויבות שלי כמורה לאפשר מרחב למידה נטול הסחות ומתוך דאגה גם תלמידים הם בני אדם. חינוכית לתלמיד. מאת: אבוקרט מלכה פעילות מגוונת בבית “יד לבנים” /

חיים חגג. ביקור של תלמידים מבתי הספר במקום. שיח גלריה לרגל פתיחת התערוכה “לא עוד מלחמה, ביקור קבוצת נשים ממועדון “שערי בינה” בעיר. הרצאה של סא”ל איזי יצחק גרנות על קרב תל פאחר. הרצאה של ד”ר דניאל מוריינוס על עבודת הקודש של היחידה לזיהוי חללים. שמעון תורג’מן הנעים בנגינת חליל לפני ואחרי ההרצאה. ערב שירי אהבה לקראת ט”ו באב עם הזמרת דפנה צור ועוד. התושבים מוזמנים לעקוב אחר הפעילויות ולהגיע אליהן.

בית יד לבנים באור עקיבא משמש כאתר זיכרון והנצחה לחללי העיר וכמרכז חינוכי ותרבותי. הפוקדים את המקום, מנציחים בבואם את זכר הנופלים. כל הפעילויות הינן ברוח זיכרון ותקווה “כי במותם ציוו לנו את החיים”. במתחם מתקיימים אירועי זיכרון , תרבות, הרצאות, ערבי שיח, תערוכות, סדנאות, מופעים ועוד. כך קיימנו בחודשים האחרונים: הרצאה לציון תקופת מלחמת העולם השנייה בארצות ערב ובצפון אפריקה מפי

37

19.9.2025 | כ”ו באלול תשפ”ה

המקומון הקהילתי בעיר