אור עקיבא | המקומון הקהילתי בעיר

רונן צדקי מאת: ראש השנה: האחדות כייעוד /

מחסום לגלי השנאה שבתוכנו. באם חס ושלום לא נצליח להתחבר, נהרוס במו ידינו את המפעל הציוני שבנו עבורנו אבותינו בדורות הקודמים. רק בהסכמה הדדית נמצא את הכוח לעמוד בכל אתגר, ולבנות יחד עתיד טוב יותר.

בראש השנה אנו מציינים את בין חשבון נפש לאחדות. בריאת העולם, אולם, מועד זה משמש לנו גם כרגע מכונן של התבוננות פנימית. זוהי הזדמנות לעצור ולשאול: מהו ייעודנו? ובתוך החיפוש הזה, מתגלה המסר הברור – אחדות ישראל היא התכלית. בתפילות החג, אנו עומדים יחד כאיש אחד, כמו גרגירי רימון רבים היוצרים פרי שלם ובקשתנו מתרוממת בבקשה ובתחינה, שהשנה החדשה תהיה סימן לשנים טובות ומאושרות שתהא זו שנה של שפע, ברכה והצלחה. שנה שבה נזכה לשמוח ולצמוח בתוך מציאות טובה ושלווה יותר. הביטוי “כל ישראל ערבים זה בזה” מהפכה של אחדות. הוא מעמודי התווך של הזהות היהודית, והוא מעצב את הקשר בין יהודים בכל פינה בעולם. המילה “ערב” פירושה לקיחת אחריות או התחייבות, ולכן הביטוי אינו רק סיסמה יפה, אלא עיקרון יסוד בעל משמעות עמוקה: כל יהודי אחראי, לא רק לגורלו האישי, אלא גם לגורלם הרוחני והפיזי של שאר בני עמו. שורשיו של רעיון הערבות ההדדית נטועים עמוק במ־ קורות, כפי שמלמד המשל המפורסם מהתלמוד הבבלי: קבוצת אנשים נמצאת על ספינה, ואחד מהם מתחיל לקדוח חור מתחת לכיסאו. כשהנוסעים האחרים מו־ חים, הוא משיב בתמימות: "מה אכפת לכם? אני קודח חור רק מתחתי." תשובת חכמי התלמוד ברורה: החור שנעשה ע"י אדם אחד מאיים על הספינה כולה. המשל הזה מדגיש כיצד מעשיו של פרט אחד משפיעים על הכלל כולו, לטוב ולרע. תפיסה זו, שלפיה כל יהודי אח־ ראי לשלומו של יהודי אחר ללא קשר למרחק או לדעות, היא המפתח לחוסן הלאומי שלנו. היא באה לידי ביטוי בתמיכה ההדדית, בדאגה ליהודים במצוקה ובחשיבותה של הצדקה. לפני שנתיים בבוקרו של חג שמחת תורה בבוקר, דווקא מתוך הטראומה הלאומית, התפרץ כוחו העצום של הקשר ההדדי, העם כולו עמד במבחן ועמד בו בגבורה, והראה מהי רעות אמיתית. בבתי הכנסת והמרתפים, בקו החזית ובבתי החולים, התגלתה אחריות משות־ פת טבעית ומרגשת, שאינה זקוקה למילים. תחושת "אנחנו יחד" הייתה נוכחת בכל רגע ורגע. תרועת השופר הוא קול קול השופר: קריאה לאחדות: בראשיתי החוצה את המרחק והשוני שבינינו. הוא אינו מנגינה מורכבת אלא צפירה צלולה, המבטלת את הפיצול והשסעים. קולו חודר ללב כל אחד מאיתנו באותו אופן, ומאחד את המתפללים כולם – מעדות וזרמים שונים – ללב אחד. זוהי עדות לכך שמתחת לכל ההבדלים והשוני, אנחנו עם אחד. החברה שלנו מורכבת מקבוצות שונות. לכל קבוצה תכונות משלה, רצונות אחרים, מנהגים שונים ומאבקים שהיא מנהלת. ולמרות כל אלה, בסוף כולנו מבינים שעם כל הוויכוחים בינינו, הכוח האמיתי שלנו הוא באחדותנו. דווקא עכשיו, בעידן של חוסר ודאות וקונפליקטים, אסור לרגשות שלילים של עוינות אבסורדית לשטוף את רחובות המדינה. מחובתנו, לבנות סוכה של גיבוש ואחווה שתשמש

אחדות אמיתית אינה הדרך לאחדות: פיוס וסליחה. מתקיימת יש מאין. היא אינה תוצאה של הצהרות או אינטרסים משותפים, אלא נבנית על יסודות של מחילה, תיקון והכרה בטעויות. ימים אלו הם הזדמנות ייחודית לעצור את מרוץ החיים, להביט פנימה ולפעול לריפוי פצעי העבר, בין אם הם אישיים ובין אם הם לאומיים. החיבור בין ימי הדין והרחמים מלמד אותנו כי לאחר שנכיר בטעויותינו כפרטים וכחברה, ונפעל באומץ לב כדי להחליק את הקמטים בינינו – רק אז נוכל באמת להתייצב יחד, כאיש אחד בלב אחד, ולהתחיל את השנה החדשה. כפרה וגישור הם הכלים המרפאים את הפצעים הלאומיים ומאפשרים לנו לחיות יחד למרות חילוקי הדעות, תוך הישארות שותפים לאותה ספינה, שבה כולנו ערבים זה לזה. ראש השנה מסמן את שיאו מסר של בחירה ותקווה. של מסע רוחני וחברתי, שבו אנו נקראים להניח בצד מחלוקות והבדלים. קריאת השופר מהווה קול פשוט ונקי שאינו תלוי במילים – פורץ ללבבות ומאחד את כולנו: דתיים וחילונים, אשכנזים וספרדים, צעירים ומבוגרים. הוא מזכיר לנו כי שותפות אמיתית אינה יכולה להתקיים ללא השלמה וריפוי, שהם הבסיס למחויבות הדדית וליציבות משותפת. ההתלכדות והסולידריות אינן רק ערכים מוסריים, אלא הכוח המניע של אומה עתיקה ורבת־שורשים, בעלת מסורת מפוארת. הן מעניקות לנו עוצמה נפשית וחברתית, ומאפשרות להפנות את האנרגיות שהתבזבזה על קונפליקטים ואי הסכמות אל עבר יצירה, בנייה וצמיחה. ההתחברות למסר המאחד של ראש השנה מעניקה לנו מנוף אדיר לשינוי, ומזכירה את ייעודנו המשותף: לשאת לעולם בשורה של תיקון . , של שלום חברתי ושל אחדות כוללת ומתמשכת פנימי היום, יותר מתמיד, אנו מבינים שהניצחון במלחמה זו יושג רק בזכות שותפות הגורל שגילינו בינינו, אותה קולקטיביות ישראלית שצמחה מתוך הכאב. היא הכוח המניע קהילות יהודיות לשתף פעולה ולפעול יחד למען מטרה משותפת. יהי רצון שהשנה החדשה תהיה שנה של ריפוי ואיחוי. שהאחדות שגילינו בתוך הכאב תמשיך להיות כוח מניע ובונה, ושתהפוך ממגן מפני סכנה, לגשר של אהבת חינם שיחבר בין כל חלקי העם. שנזכה להתעלות מעל המח־ לוקות, לרפא את הפצעים הפנימיים ולבנות יחד עתיד מי ייתן וחטופינו ישובו לביתם במהרה, ולוחמינו משותף. יחזרו איש איש אל ביתו האהוב, כולם בריאים ושלמים וע־ . טורי ניצחון

33

19.9.2025 | כ”ו באלול תשפ”ה

המקומון הקהילתי בעיר