הקריה האקדמית אונו | סטטיסטיקה למדעי הרוח והחברה

סיון ריף | שרבל שוקייר

סטטיסטיקה למדעי הרוח והחברה

כדי לבדוק כיצד שינוי במשתנה אחד מנבא שינוי במשתנה שני, נבנה את קו הרגרסיה כמוצג מייצג את רמת X בתרשים מטה. כל נקודה על גבי התרשים מציינת תצפית, כאשר ציר ה- את רמת המוטיבציה. Y- תחושת השייכות וציר ה

קו הרגרסיה

Y

מוטיבציה

X

תחושת שייכות

מקדם המתאם מודד את הכיוון (שלילי או חיובי) ואת רמת הדיוק של הקשר (מידת הקרבה של הנקודות לקו) בין שני המשתנים. ככל שהתוצאות בפועל קרובות יותר לקו הרגרסיה, הדבר מעיד על מתאם חזק יותר בין המשתנים. במילים אחרות, תוצאת מקדם המתאם מעידה על רמת הדיוק של תחזית קו הרגרסיה.

-1 ≤ r ≤ 1 של מקדם המתאם (קורלציה): תחום הגדרה

– מתקיים מתאם חיובי מלא. כל הנקודות נמצאות בדיוק על הקו r = 1 קורלציה פלוס אחד והקשר בין שני המשתנים הוא חיובי (המשתנים נעים לאותו כיוון). במקרה זה קו הרגרסיה יהיה בעל שיפוע חיובי (קו עולה). – מתקיים מתאם שלילי מלא. כל הנקודות נמצאות בדיוק על הקו, r = (-1( קורלציה מינוס אחד אבל שני המשתנים נעים בכיוונים מנוגדים. לדוגמה: ככל שהגיל עולה, יכולת הזיכרון יורדת. במקרה זה קו הרגרסיה יהיה בעל שיפוע שלילי (קו יורד). – שינוי במשתנה אחד אינו מסביר את השינוי במשתנה השני. ככל שמקדם קורלציה אפס המתאם מתקרב יותר לפלוס אחד או למינוס אחד, המשמעות היא שהמתאם חזק יותר, בין הוא מתאם הרבה 0.9 שהקשר בין המשתנים חיובי ובין שהוא שלילי. לדוגמה: מקדם מתאם של מעיד על מתאם חזק מאוד 0.9 . כלומר, מקדם מתאם של 0.2 יותר חזק לעומת מקדם מתאם של

158