הקריה האקדמית אונו | סטטיסטיקה למדעי הרוח והחברה

סיון ריף | שרבל שוקייר

סטטיסטיקה למדעי הרוח והחברה

דגימה הסתברותית

דגימה הסתברותית היא דגימה שבה לכל פרט באוכלוסייה יש סיכוי ידוע וחיובי להיבחר למדגם, והבחירה נעשית באופן אקראי. דגימה מסוג הסתברותי מאפשרת ייצוג טוב יותר של האוכלוסייה, אך לעיתים קשה לבצע אותה בפועל בשל מגבלות שונות. דוגמאות לדגימה הסתברותית הן: • - מדגם שבו כל פרט באוכלוסייה נבחר באופן אקראי כך שלכל אחד מדגם מקרי פשוט 10 נוכחים בחדר, הוא צריך מדגם של 30 סיכוי שווה להיבחר. למשל החוקר יודע שיש לו משתתפים בלבד. לכל אחד הוא ייתן מספר ואז באמצעות תיבת "בינגו" הוא ישלוף מספרים באופן אקראי מהקופסה. נראה כי תנאים אלה מתקיימים. לכל משתתף ישנה הסתברות ידועה . אין לאף אחד יכולת ודאית לדעת כי ישתתף בפועל או לא ישתתף. 1/30 להשתתף במחקר • - מדגם שבו בוחרים כל פרט לפי סדר קבוע או שיטה כלשהי מדגם שיטתי כאשר בחירת המקרה הראשון היא בחירה אקראית. למשל, מתוך רשומה של בכל פעם. 5 רופאים מחליטים לקחת כל רופא חמישי. הבחירה נעה בקפיצות של • - בשיטה זו מחלקים את אוכלוסיית המחקר לקבוצות משנה, הנקראות מדגם שכבות שכבות, ולאחר מכן דוגמים באופן אקראי משתתפים מכל שכבה. לדוגמה, ניתן לחלק את אוכלוסיית התלמידים לפי מקום מגורים: עיר, כפר וקיבוץ ולבחור מכל קבוצה מספר משתתפים בהתאם לחלקה היחסי באוכלוסייה או בהתאם לחלוקה שנקבעה מראש. כך ניתן לוודא שכל אחת מהקבוצות המרכזיות באוכלוסייה מיוצגת במדגם. • - בשיטה זו מחלקים את אוכלוסיית המחקר לקבוצות הנקראות אשכולות, מדגם אשכולות למשל: כיתות, בתי ספר או יישובים. לאחר מכן בוחרים באופן אקראי מספר אשכולות, וכל המשתתפים הנמצאים באשכולות שנבחרו נכללים במדגם. לדוגמה, ניתן לבחור באקראי מספר כיתות מתוך כלל הכיתות בבית הספר, וכל התלמידים בכיתות שנבחרו ישתתפו במחקר.

דגימה לא הסתברותית

לא תמיד מתאפשר לערוך מדגם הסתברותי, אי לכך, מחליט החוקר להפעיל דגימה לא הסתברותית. דגימה כזו אינה מקיימת חוקיות, כפי שתואר לעיל, והיא דגימה שבה לא לכל פרט באוכלוסייה יש סיכוי ידוע להיבחר או לא להיבחר למדגם. חשוב לזכור כי דגימה הסתברותית דורשת זמן ומשאבים, הרבה יותר קל לאתר מתנדבים או משתתפים, כשחבר מביא חבר – מה שמכונה כדור שלג. ולכן חוקרים משתמשים פעמים רבות גם במדגמים שאינם הסתברותיים.

148