הקריה האקדמית אונו | סטטיסטיקה למדעי הרוח והחברה

סיון ריף | שרבל שוקייר

סטטיסטיקה למדעי הרוח והחברה

שאלות והשערות המחקר 4.1.1

שאלת המחקר השלב הראשון במחקר כמותי הוא ניסוח שאלת מחקר. שאלת המחקר מגדירה מה בדיוק אנו מבקשים לבדוק. לאחר קריאת הספרות הרלוונטית בנושא ובחינה של מחקרים קודמים, מנוסחת בדרך כלל שאלת המחקר והשערת מחקר. לעומת שאלת המחקר המנוסחת כשאלה פתוחה לבדיקה, השערת המחקר מנוסחת כטענה צפויה שניתן לאשש או להפריך. השערת המחקר השערת המחקר היא טענה ברורה הניתנת לבדיקה אמפירית באמצעות נתונים. השערת המחקר צריכה לכלול את המשתנים המרכזיים במחקר, את הקשר או ההבדל הצפוי ביניהם, ולעיתים גם את כיוון ההשפעה או הקשר. ההשערה צריכה להיות מנוסחת כך שניתן יהיה לבדוק אותה באמצעות מבחן סטטיסטי מתאים. יימצא קשר חיובי חזק ומובהק בין רמת המוטיבציה הלימודית לבין ציון השערת המחקר: המבחן. כלומר בין שני המשתנים קיימת זיקה. שאלת קשר אינה מצביעה על כיוון, אלא רק על זיקה והשתנות משותפת שלהם בו־זמנית. יחד עם זאת, ככל שהקשר שיימצא יהיה חזק יותר נוכל גם לטעון שככל שרמת המוטיבציה הלימודית גבוהה יותר, כך הציון במבחן צפוי להיות גבוה יותר. מהגדרה נומינלית להגדרה אופרציונלית הפרדיגמה הכמותית טוענת שעלינו למדוד ולספור תופעות. ישנם משתנים רבים במדעי ההתנהגות ובתחום החינוך שאינם ניתנים למדידה ישירה. תפקידו של החוקר הכמותי להפוך את ההגדרה הנומינלית להגדרה אופרציונלית. כלומר, משתנה כגון מוטיבציה שהוא משתנה שאינו נמדד ישירות צריך להפוך למשתנה שניתן למדוד. לרוב הופכים את ההגדרה של המשתנה לשאלות. לדוגמה כדי למדוד דיכאון עלינו לבנות סקר הכולל שאלות כמותיות עם סקאלה של תשובות מספריות שיוכלו לעזור לנו להעריך, למשל את רמות הדיכאון של הנבדק. דוגמאות: האם קיים קשר סטטיסטי מובהק בין מוטיבציה לימודית לבין ציון במבחן? שאלת המחקר:

דוגמה נוספת: כדי לבדוק את ההשערה, יש להגדיר את המשתנים המרכזיים במחקר. משתנה הוא תכונה או מדד שיכולים לקבל ערכים שונים בין נבדקים. בדוגמה של מוטיבציה וציון,

146