הקריה האקדמית אונו | יסודות המימון
סיון ריף | שרבל שוקייר
יסודות המימון
– סעיף 1 לחוק החברות שעניינו הרמת מסך קובע כי: "בית משפט רשאי לייחס
חוב של חברה לבעל מניה בה, אם מצא כי בנסיבות העניין צודק ונכון לעשות כן,
במקרים החריגים שבהם השימוש באישיות המשפטית הנפרדת נעשה באחד
מאלה:
(א) באופן שיש בו כדי להונות אדם או לקפח נושה של החברה;
(ב) באופן הפוגע בתכלית החברה ותוך נטילת סיכון בלתי סביר באשר ליכולתה
לפרוע את חובותיה"
הרמת מסך נעשית אפוא:
4 ) כשהיזם שהקים בחר לאגד את עסקו כחברה, בשל רצונו להונות אחרים. כך לדוגמה, היה
במקרה שבו יזם הקים חברה אשר הציעה ללקוחות שירותי לווין אשר יע בירו להם שידורי
טלוויזיה בשפה הרוסית. החברה גבתה מכל לקוח תשלום של מעל אלף ₪ שנה. בדיעבד
התברר כי לא הייתה לאותו יזם שום כוונה לעמוד בהתחייבותו לספק את השירותים. הדבר
נלמד מכך שהחברה כלל לא רכשה את הציוד הנדרש להספקת השירותים. בית המשפט
לתביעות קטנות קיבל את תביעת אחד הלקוחות, הורה על "הרמת מסך" וציווה על בעל המניות
של החברה, להשיב ללקוח מכספו האישי את כל מה ששילם לחברה עבור השירותים שלא
קיבל ממנה.
1 ) כשהשקעה הראשונית של בעלי המניות בחברה היא סכום זעום, שאינו פרופורציונלי להיקף
הפעילות של החברה (" מימון דק " ), כך שישנה סבירות גדולה כי לא יהיו לחברה המשאבים
הדרושים לתשלום חובות לנושים. כך למשל, היה במקרה שבו מספר מושבים הקימו חברה
לגידול ומכירת עופות, והשקיעו בה סכום ראשונה של ₪ 410 בלבד. הרמת מסך נעשית רק
כלפי בעלי מניות עיקריים ופעילים בעסק. אין היא נעשית כ לפי בעלי מניות קטנים ו פסיביים .
מאחר שהחברה היא החייבת העיקרית, הרמת מסך כלפי בעלי מניות תעשה רק במקרים
שבהם אין החברה יכולה לפרוע את חובותיה. אין הרמת מסך יכולה לשמש "קיצור דרך" להגיע
לבעלי מניות בעלי כיס עמוק, מבלי למצות תחילה את ההליכים נגד החברה. בית המ שפט
מורה על הרמת המסך רק במקרים חריגים .
44
Made with FlippingBook - professional solution for displaying marketing and sales documents online