הקריה האקדמית אונו | יסודות המימון

סיון ריף | שרבל שוקייר

יסודות המימון

2.1 תזרים מזומנים בניתוח כדאיות פרויקטים, הנחנו שלכל פרוייקט קיימת תחזית של תזרים מזומנים המשמשת

לצורך קבלת החלטות השקעה. בבניית תזרים המזומנים מתבססים על גישת זרמי המזומנים

כאשר עיתוי התזרים ופריסתו המדויקת על פני זמן משפיע באופן מהותי על כדאיות ההשקעה.

החשיבות נובעת מכך ש יש ערך זמן לכסף וכאשר מהוונים את תזרים המזומנים, לתזמון

חשיבות מכרעת על תוצאת הערך הנוכחי הנקי (הע.נ.נ). בניית תזרים המזומנים מבוססת על

נתוני הדוחות החשבונאיים שאינם מבוססים על תנועת מזומנים אלא על בסיס מצטבר

וכתוצאה מכך נוצרים הבדלים מהותיים בין התזרים הכ ספי המשמש לבדיקת כדאיות השקעה

לבין הרווח החשבונאי המדווח על אותה השקעה. לדוגמה, על פי גישת תזרים המזומנים,

בהיוון התזרים יש להתחשב במלוא סכום ההשקעה בשנה בה היא מבוצעת. לעומת זאת,

מבחינה חשבונאית, אין ההשקעה נרשמת כהוצאה בשנה בה היא נעשתה, ואין היא משפיעה

במלואה על חשבון הרווח וההפסד של אותה השנה. את ההשקעה מפחיתים כל שנה בסכום

מסוים, זהו סכום הפחת השנתי, וזוקפים אותו כהוצאה לחשבון רווח והפסד של אותה השנה

במשך אורך חייו הכלכליים של הנכס. לעומתה, שיטת זרמי המזומנים מחייבת את זרם

המזומנים היוצא של הפרויקט, במ לוא סכום ההשקעה בעיתוי המדויק שלה.

הרווח החשבונאי משמש כנקודת מוצא לבניית התזרים. בדוח רווח והפסד נרשמות מכירות

כהכנסות גם אם התשלום בפועל עדיין לא התממש. באותו האופן, רכישות של הפירמה

נרשמות כהוצאות בדוח רווח והפסד, וזאת גם אם התשלום בפועל עדיין לא התממש . אי לכך,

ועל מנת לשקף בבניית תזרים המזומנים את זרימת המזומנים לתוך ומחוץ לפירמה במועד

המדויק, יש להוסיף הוצאות שאינן משולמות במזומן ומצד שני ולהוריד הכנסות שאינן משולמות

במזומן.

כללים בבניית זרמי מזומנים

השקעה בנכסים קבועים ( הטיפול בפחת )

נכסים קבועים מוגדרים כ נכסים שאורך חייהם הוא למעלה משנה אחת. עלות הנכסים בתוספת

הוצאות הובלה והתקנה, בדרך כלל, מהווים, את בסיס הפחת של הנכסים .

הפחת החשבונאי הינו חלוקת ערך הנכס (בסיס הפחת) על פני אורך חייו. זוהי פעולה

חשבונאית המבטאת ירידת ערך של נכס עקב בלאי, שימוש ובלאי טכנולוגי, ומשמשת להקבלת

הוצאות להכנסות באותה תקופה חשבונאית. חישוב הפחת יבוצע, לשם פישוט, באמצעות

שיטת הקו הישר, לפיה הפחת מחו לק בחלקים שווים על פני אורך חיי הנכס.

326