הקריה האקדמית אונו | סטטיסטיקה למדעי הרוח והחברה

סיון ריף | שרבל שוקייר

סטטיסטיקה למדעי הרוח והחברה

2.016 שעה צפויה לתרום להגדלת הציון ב- 1 ולכן הגדלת שעות הלימוד ב 2.016 השיפוע שווה ל נקודות.

), הציון צפוי להיות שווה x=0 , ולכן ללא שעות לימוד לקראת המבחן ( 62.513 החותך שווה ל .62.513 ל

ומה משמעות הממצאים במקרה זה? ), כלומר, p < 0.001 המודל מצביע על כך שהקשר בין המשתנים הוא מובהק סטטיסטית ( . מבחינת הפרשנות המעשית, 0.001 ההסתברות לקבל תוצאה כזו או קיצונית ממנה נמוכה מ־ מלמד כי כל תוספת של שעה אחת ללמידה לפני המבחן צפויה להעלות b=2.016 מקדם השיפוע מייצג את הציון הצפוי כאשר מספר שעות a=62.513 נקודות בממוצע. החותך 2 את הציון בכ־ הלמידה הוא אפס, כלומר נקודת הבסיס של המודל. באופן פשוט, ניתן לומר שככל שמקדישים יותר זמן ללמידה, כך הציון נוטה לעלות, אך עדיין קיימים גורמים נוספים המשפיעים על ההישגים.

בעיות אפשריות במודל הרגרסיה נציג מספר בעיות אפשריות כאשר מבצעים ניתוח באמצעות רגרסיה לינארית.

סיבתיות ). לעיתים לא ברור Causality בעיה נוספת שעלולה להתקיים ברגרסיה היא בעיית סיבתיות ( . "מי קודם למי? הביצה או התרנגולת?". כאשר X גורם ל- Y או Y- גורם ל X באופן חד משמעי האם ,)Y( ) קשור לשינוי במשתנה המוסבר X אנו בונים מודל אנו בוחנים אם שינוי במשתנה המסביר ( Y- גורם ל X אך הרגרסיה כשלעצמה אינה מוכיחה סיבתיות ולעיתים כיוון הקשר אינו ברור. האם . לדוגמה האם גובה המשכורת משפיע על המוטיבציה בעבודה או האם X גורם ל- Y- או שייתכן ש ייתכן שגם המוטיבציה בעבודה משפיעה על גובה המשכורת? כלומר, הרבה פעמים ניתן להוכיח . Y- הוא זה שגורם לשינוי ב X קשר בין המשתנים אך קשה להוכיח סיבתיות, דהיינו ששינוי ב הטרוסקדסטיסיות אחת ההנחות של מודל הרגרסיה הקלאסי היא הנחת השונות הקבועה (הומוסקדסטיסיות), שלפיה לכל הטעויות המקריות ישנה אותה שונות. אם הנחה זו לא מתקיימת קיימת הפרה של הנחות המודל הפוגעת ביעילותו. על מנת לזהות האם הבעיה קיימת, קיימים מבחנים מקובלים, . 8 Breusch-Pagan- ו White ביניהם מבחן

ושיטות לבדיקת הטרוסקדסטיסיות שצוינו לעיל Granger . ישנן שיטות לבדיקת סיבתיות כגון שימוש במבחן 8 ובנוסף דרכים ושיטות אמידה לתיקון הבעיות הנ"ל, עליהן לא נרחיב בספר זה.

183