הבמה המרכזית של הנדל"ן 01.05.26

1.5.2026

למדינה 78 חוגגים

להעביר את הבעיה – או לפתור אותה באמת?

האם העתקת בזן ממפרץ חיפה למישור רותם היא בריחה מהתמודדות או דווקא הזדמנות אמיתית לתקן עוול סביבתי , בני ביטון ולייצר מנוע צמיחה חדש לנגב? ראש עיריית דימונה, מציג את התמונה המלאה ומבקש להסתכל מעבר לכותרות

צילום: אוהד אלול

היא גם מהלך כלכלי עם פוטנציאל מקומות 1,500- משמעותי. יצירת כ עבודה חדשים אינה נתון שולי, זו בשורה של ממש לאזור שמחפש מנועי צמיחה. מדובר בהזדמנות לחזק את הכלכלה המקומית, להניע עסקים ולייצר יציבות למשפחות רבות. אקו-סיסטם חדש לנגב הערך האמיתי של המהלך טמון בחיבור בין תעשייה לאקדמיה. הקמת קמפוס של המכללה למנהל בסמוך למוקד תעשייתי כזה אינה רק תוספת נדל"נית, היא יצירת אקו סיסטם. סטודנטים יוכלו להשתלב כבר במהלך הלימודים, לצבור ניסיון ולהישאר באזור גם לאחר מכן. כך בונים לא רק מקומות עבודה, אלא עתיד מקצועי. החיבור הזה מייצר גם חדשנות. כשהאקדמיה והתעשייה נפגשות, נוצרים פתרונות. מחקרים מקבלים יישום, וטכנולוגיות חדשות נולדות מתוך צורך אמיתי. זה מודל שעובד בעולם ואין סיבה שלא יעבוד גם כאן. בין חשש להזדמנות אי אפשר להתעלם מהחששות. הקמת מפעלים בנגב מעוררת שאלות

בערים הגדולות בישראל התרגלנו לחיות לצד פשרות. אחת הבולטות שבהן היא הקיום של תעשייה כבדה בלב אזור אורבני צפוף. מפרץ חיפה הוא הדוגמה המובהקת לכך: אזור שבו מפעלי בזן פועלים במשך שנים בסמיכות לבתי מגורים, בתי ספר ומוקדי תעסוקה. זו מציאות שהפכה לשגרה, אבל לא לשגרה שניתן להצדיק. הדיון על העתקת המפעלים אינו חדש, אבל בשנים האחרונות הוא הפך לדחוף. לא רק בגלל השיח הציבורי, אלא בגלל הבנה עמוקה יותר: אי אפשר להמשיך להחזיק תעשייה מזהמת בלב אוכלוסייה אזרחית. זו לא רק שאלה של איכות חיים – זו שאלה של אחריות. מישור רותם מציע אלטרנטיבה אחרת לגמרי. מרחב מדברי, רחוק מיישובים, שמאפשר תכנון מחדש: לא תיקון של בעיות ישנות, אלא בנייה מהיסוד. כאן טמון ההבדל האמיתי: לא רק להזיז מפעלים ממקום למקום, אלא להקים אותם מחדש בסטנדרטים סביבתיים מתקדמים, עם טכנולוגיות עדכניות ותשתיות שמתאימות . 2026 למציאות של אבל הסיפור הזה לא מתחיל ונגמר בסביבה. העתקת המפעלים לנגב

– ובצדק. אבל חשוב להבחין בין פחד לגיטימי לבין התנגדות אוטומטית. בניגוד לעבר, היום קיימים כלים מתקדמים לפיקוח, מדידה וצמצום השפעות סביבתיות. עם רגולציה הדוקה ושקיפות, ניתן לנהל את הסיכונים בצורה אחראית. בסופו של דבר, זו בחירה ערכית. האם ממשיכים להחזיק מפעלים מזהמים בלב עיר צפופה, או מעבירים אותם למקום נכון יותר, תוך יצירת הזדמנות אמיתית לפריפריה? העתקת בזן למישור רותם היא לא רק פתרון נקודתי. זו הזדמנות נדירה לשלב בין תיקון סביבתי לבין מהלך של צמיחה לאומית. השאלה היא לא אם יש סיכונים, אלא האם יש לנו את האומץ לנהל אותם נכון. מקומות 1,500- יצירת כ עבודה חדשים אינה נתון שולי, זו בשורה של ממש לאזור שמחפש מנועי צמיחה"

dimona.muni.il

/ 6 /