הבמה המרכזית של הנדל"ן 01.05.26
1.5.2026
למדינה 78 חוגגים
כשיותר ממחצית השנה נדחסת לחודש אחד
, מנכ"ל קבוצת יסודות, על הפקק אייל בלכר כהן עו"ד המלאכותי בדצמבר, ההאטה שמתחילה כבר עכשיו והמחיר שכולנו נשלם בעתיד
צילום: דורון לצטר
המדינה צריכה להפסיק לרדוף אחרי יעדים שנתיים ולהתחיל לנהל אסטרטגיה רב-שנתית"
שוק הקרקעות בישראל מתנהל לכאורה לפי היגיון פשוט: המדינה משווקת, היזמים מתחרים, והציבור נהנה מהגדלת ההיצע. אבל בחינת נתוני מכרזי רשות מקרקעי ישראל בשנים האחרונות חושפת כשל שחוזר על עצמו לאורך שנים עם ריכוז חריג של שיווקים בחודש האחרון של השנה. , התופעה הזאת התעצמה, 2025- ב 52%- כאשר יותר ממחצית המכרזים כ נסגרו בדצמבר בלבד. זו כבר אינה סטייה נקודתית. בפועל, נוצר ”פקק" מלאכותי של קרקעות שמוזרמות לשוק ברגע האחרון, לעיתים ביום האחרון ממש, כדי לעמוד ביעדים שנתיים על הנייר או לטובת גריפת כותרות תקשורתיות. אם המכרז מוכן, למה לחכות? הבעיה העמוקה יותר נמצאת בטווח הארוך. ניתוח שערכנו בקבוצת יסודות נרשמת ירידה 2026 מראה כי מתחילת משמעותית בהיקף המכרזים ובכמות יחידות הדיור המשווקות ביחס לתקופה המקבילה אשתקד, ירידה שמאותתת על האטה בצנרת הקרקעות לשנים הבאות. השוק אינו מתנהל באופן רציף, אלא בקפיצות: חודשים של יובש, ולאחריהם הצפה נקודתית. מבחינת 63%- המספרים ניכרת ירידה של כ
גבוה יותר ועלויות מימון ממושכות וגבוהות הרבה יותר ולכן גם יכול להוביל להצעות שמרניות יותר, או להימנעות מהשתתפות כלל. וההשלכה הקריטית מכולן טמונה בעתיד הלא רחוק: אם קצב השיווק אינו עקבי, ואם חלק מהמכרזים אינם מתממשים בפועל, בעוד מספר שנים נמצא את עצמנו עם פחות קרקעות זמינות לבנייה, דווקא כשהביקושים יחזרו ויתעצמו. שוק הדיור לא סוגר שנה שוק הדיור אינו ניתן לניהול בלוגיקה של סגירת שנה. הוא מערכת שדורשת ניהול רציף, שקוף וצפוי. אם מכרז מוכן, יש לשווק אותו בזמן. אם אינו מוכן עדיף לדחות ולשפר אותו, לא למהר ולהעמיס המון מכרזים בפרק זמן קצר. המדינה צריכה להפסיק לרדוף אחרי יעדים שנתיים ולהתחיל לנהל אסטרטגיה רב-שנתית. את המחיר של הדחייה של היום, הילדים 5- שלנו שיצטרכו לרכוש דירה בעוד כ שנים ישלמו את המחיר. 10 או
בכמות 54%- בכמות המכרזים ובכ אלף בין ינואר 17 יח"ד המשווקות מ- באותה 8,000- לכ 2025- לאפריל ב . 2026 תקופה בשנת לניהול כזה יש מחיר ישיר. יזמים פועלים לפי תקציבים שנתיים, מגייסים הון ומתכננים את צבר הפרויקטים שלהם מראש. כאשר מרבית ההזדמנויות מרוכזות בפרק זמן קצר, הם נאלצים לבחור לא תמיד לפי איכות הפרויקט, אלא לפי מגבלות נזילות ומיקסום יכולת הזכייה במכרז. לעיתים יזם חייב לרכוש את הקרקע ולכן יציע הצעה שלא תמיד תעלה בקנה אחד עם הכדאיות הכלכלית או הצעה כזאת שתוביל לשחיקת הרווחיות שלו. הלחץ לשווק לקראת סוף השנה מוביל גם למכרזים שאינם בשלים: קרקעות עם חסמים תכנוניים, למשל שדה דב בו חלק מהקרקעות מזוהמות, תשתיות חסרות ולוחות זמנים לא ברורים. עבור היזם, זה מתורגם לסיכון ואם המכרז לא מוכן, למה לשווק?
yesodot-group.co.il
/ 11 /
Made with FlippingBook Digital Proposal Maker