הבמה המרכזית של הנדל"ן 1.8.25

1.8.25

נדל"ן מדיה

בניגוד לציפיות, האסון הגדול באותה השבת השחורה, שהוביל לפ־ תיחת הלחימה בעזה ובדרום, ובשלב מאוחר יותר גם בצפון – הביא לפרי־ חה חסרת תקדים בענף הנדל"ן למ־ גורים, דווקא בתקופה של אי־ודאות וביקושים משתנים. המגמה המשי־ 12 כה ואף התחזקה במהלך מלחמת הימים עם איראן, שבה ההרס שנג־ רם במרכז הארץ מירי הטילים הביא את המשקיעים להגדיל פוזיציות בכל שרשרת הערך של הנדל"ן – מחברות אספקת חומרי בנייה, דרך קבלנים ועד יזמים למגורים. ההנחה שעמדה בבסיס המגמה: מייד לאחר תום המלחמה, יידרש שיקום אינטנסיבי ומהיר. הרשויות, כך סברו, יאיצו הליכי תכנון, יאשרו תוספות זכויות בנייה, והיזמים יוכ־ לו לצאת לדרך עם פרויקטים כלכ־ ליים יותר. כמו בכל סבב לחימה, גם הפעם נרשמה עלייה בביקוש לדירות חדשות עם ממ"דים – מה שתרם גם לעידוד פרויקטים של התחדשות עי־ רונית, בעיקר באזורים ותיקים עם מבנים לא ממוגנים. גם בזירה הגלובלית הורגש שיפור: הירידה בפרמיית הסיכון של ישראל הובילה לעניין מחודש של משקיעים זרים ועולים חדשים, כתוצאה מהת־ חזקות השקל, ירידה בתשואות אג"ח ותחושת יציבות ביטחונית יחסית – בעיקר לנוכח ההיחלשות של איראן ותבוסת חיזבאללה.

0.25%־ של נורבגיה הפחית ריבית ב ; בשווייץ נרשמה ירידה 4.25%־ ל ; ובגוש 2%־ ; שוודיה כבר ב 0%־ ל היורו ובבריטניה נרשמה יציבות עם מגמה של ירידה באינפלציה. גם בישראל נראתה ירידה מסוימת בלחצי המחירים. אלא שבניגוד לצי־ פיות, הוועדה המוניטרית של בנק ישראל החליטה ביולי להשאיר את – בטענה 4.5% – הריבית ללא שינוי שהאינפלציה עדיין נמצאת מעל לג־ בול העליון של היעד. ההחלטה הת־ קבלה ברוח זהירה, מתוך רצון להמ־ שיך לשדר יציבות. אף על פי שהשווקים שיקפו אופ־ טימיות עם עליות בולטות במדדי המניות, ירידת תשואות באג"ח הממשלתיות והתחזקות השקל – הרי שפרמיית הסיכון של ישראל, אף שי־ רדה, עדיין גבוהה ממה שהייתה ערב המבצע. אז האם שוק ההון אכן הקדים את המאוחר? ייתכן. אך במבט קדימה, ייתכן גם כי המומנטום החיובי לא היה מנותק מהמציאות: רגיעה ביטחונית, תמריצים תכנוניים, ציפיות להפחתת ריבית וחזרה ליציבות גיאופוליטית – כל אלה עשויים להבשיל בחודשים הקרובים לכדי גל חדש של צמיחה ופעילות בענף. סביר להניח שהאופטימיות לא הייתה מנותקת מהמציאות, אך הדרך קדימה תלוית ריבית, עוב־ דים וביטחון – שלושה גורמים בלתי תלויים אך קריטיים לענף. מבט קדימה: זהירות אופטימית

מנגד: שני סיכונים עיקריים אלא שמול האופטימיות, ממשיכות לרחף שתי עננות כבדות: מחסור חמור בכוח אדם וריבית גבוהה שמכ־ בידה על המשק. הראשונה, בעיית המחסור בעו־ בדים בענף הבנייה – ובעיקר פוע־ לים פלסטינים מהגדה המערבית, שכניסתם נאסרה מאז השבעה באוקטובר. מחסור זה גרם לעלייה בתשומות העבודה, ובמקרים רבים הקפיא לחלוטין פרויקטים של התח־ דשות עירונית, בשל אובדן ההיתכנות הכלכלית. גם תום הלחימה, ככל שי־ גיע, לא צפוי לפתור את המשבר הזה מיידית. הבעיה השנייה, וייתכן שהמהותית יותר – היא הריבית. נדל"ן הוא תחום עתיר הון, הנשען על מימון בנקאי וחוץ-בנקאי. כאשר הריבית גבוהה, עלויות המימון קופצות, וזה מייקר את עלות הבנייה. בצד הביקוש, רי־ בית גבוהה מכבידה על נוטלי מש־ כנתאות, ופוגעת בכושר ההחזר של משפחות רבות. התוצאה: היקף הקו־ נים מצטמצם, והפרויקטים מתקשים לצאת לדרך.

מדיניות זהירה, אולי זהירה מדי

הציפיות בשוק היו כי עם שוך הק־ רבות והתחזקות השקל, בנק ישראל יאותת על שינוי מגמה. אינדיקציות בעולם תמכו בכך: הבנק המרכזי

טל תפוחי, מנכ"ל גמלא הראל: "הירידה בפרמיית הסיכון של ישראל הובילה לעניין מחודש של משקיעים זרים ועולים חדשים, כתוצאה מהתחזקות השקל, ירידה בתשואות אג"ח ותחושת יציבות ביטחונית יחסית" צילום: עודד קרני

www.gamla-harel.co.il

/ 17 /