הפדרציה העולמית של יהדות מרוקו

חלק מהתגובות שהתקבלו " וישמן ויבעט " בעקבות המאמר סם יקירי, כתבותיך מרגשות תמיד, מאשר כל מילה ללא

יישר כוח לסם בן שטרית שחשף את פרצופו האמיתי של איימן עודה. מיעוטים לאומיים יש במדינות רבות, והכלל ידוע: עליהם לקבל את מרות הרוב. הסיכוי שלהם הוא בהוכחה שההשתלבות במדינה מיטיבה עם אזרחיה הערבים. אין מצב, שבו מדינת ישראל תסכים לקבל כמובנת מאליה מציאות של מאבק נגד המדינה, מהומות בערים מעורבות, מרי של לובשי מדים מבין ערביי ישראל והמיעוטים

שינוי, הגיע הזמן לשינוי אמיתי במערכת היחסים בתוך האוכלוסיה בישראל, מאמין כי הערותיך ומחשבותיך

נגד המדינה. יש גבול, עד כאן. המיעוט היהודי במדינות שונות ידוע כשומר אמונים. חכמינו לימדונו כלל, דינא דמלכותא דינא. כך נהגנו כשהיינו מיעוט במשך דורות. היום אנו הרוב, הקמנו את המדינה

היהודית כצו ההיסטוריה, כדי להגן על עמנו. נתן אלתרמן ידע לתאר את מחויבותנו לישות הציונית שהקמנו בשיר שבו תיאר את המאבק למען קיומנו, כמחויבות למען 'השולמית'. וכך כתב על נחישות עמנו למען זהותו וקיומו. הרצל ובלפור חקק

יכנסו לאוזניים הנכונות,ונחייה לבטח במקומותינו. מי כמו תושבי הנגב מרגישים את אשר אתה חושב, עלה והצלח יקירי, המשך בדרכיך הנכונה עו"ד יצחק איציק בנישתי

14.2.2022- מאת: סם בן שטרית. פורסם במעריב ב חוטא נשכר?

לל הענקת פרס ישראל היוקרתי לעודד קוטלר, הינה כ עלבון צורב וסטירה מצלצלת על לחייה של כמחצית העם בישראל. קוטלר קרא לבוחרי הליכוד (והתכוון לקהילות המזרח ואנשי הפריפריה "עדר של בהמות", "סרוגים", "אוכלי קש וגבבה" (זרדים). הנה לנגד עינינו פרדיגמה קלסית לקביעה "לא יהא חוטא נשכר". זהו כלל הלכתי ומשפטי מדורי דורות, שלאורו פסקו חכמים ודיינים. דוגמא: אשה שזנתה תחת בעלה, אינה זכאית לתשלום כתובתה או לחלק מרכוש הבעל. הייתכן, שוועדת הפרס לא שמעה ולא קראה על דברי הבלע והשנאה של קוטלר למאות אלפי אזרחי המדינה יוצאי קהילת המזרח, ובניהם רבבות אנשי אקדמיה, משפט, רוח, סופרים ומשוררים, אנשי מדע ורפואה וקציני צ.ה.ל שעשו חייל בצבא. אלה קהילות שהקימו מאות רבות של ישובים ומושבים לאורכה ולרוחבה של מדינתנו. ישובים שהוו חומות מגן אנושיות לגבולותיה הצפוניים והדרומים של ישראל, ועמדו

קוטלר, יורשה לי להביא קטע קצר ממאמרי "מצוקה- 43 , קרי לפני 27.11.79 כצעקתה" שפורסם ב"מעריב" ב שנים, בעיצומן של מהומות שיצרו הפנתרים השחורים והאוהלים. הכרזתי בשעה בת-רבים: "אין אפליה מכוונת או מוסוות במדינת ישראל, וגם לו היתה קיימת, מן החוכמה והתבונה להתעלם ממנה ולא להדגישה או להבליטה, כדי שלא להחליש המוטיבציה בקרב אלה שממילא המוטיבציה אצלם חלשה מלהתמודד ולהתקדם". יחי ההבדל בין דברי הבלע לבין אמירות שעניינן הפגת מתחים והקהיית הקיטוב בעם. נשוב לקוטלר: הידועה האמרה "עשה מעשה זמרי וביקש שכר כפנחס" זה זימרי בן סילוא לשבט שמעון, שחטא והחטיא בני ישראל במדבר לזנות עם בנות מואב ולסגוד לעבודה זרה, וברוב חוצפתו, מבקש שכר כפנחס הצדיק. אלה שכונו על ידי קוטלר "עדר של בהמות", הרי מן המופרסמות שאנשי הפריפריה (מצביעי הליכוד) מתגייסים לחיילות קרביים, וחלקם נפלו על מזבח המולדת. וכבר פורסם שההתגייסות מתל אביב עיר מגוריו של קוטלר, מעטים מהם מתגייסים לצ.ה.ל ביחס לכמותם באוכלוסייה. המלצתי: על המדינה ושרי החינוך בעתיד להגדיר את , כפי שהיה נהוג, ולא 20 מספר זוכי פרס-ישראל ל- זוכים כפי שהחליטה לימור ליבנת שרת החינוך 12 ל- מזוכי הפרס יהיו 50% בתקופתה. וייקבע במפורש: ש יוצאי קהילות המזרח.

בגבורה מול מחבלים מסוריה ומלבנון, ומול הפדאיון מעזה ומסתננים ממצרים. אלה מעשים גדולים והיסטוריים שאפשרו לקוטלר ודומיו לעסוק בתיאטרון ובמחזות. במקביל לדברי השטנה, הפילוג והמשטמה של

57

2022-23 דבר הפדרציה העולמית

La Voix de la Fédération Mondiale 2022-23