הפדרציה העולמית של יהדות מרוקו

לישראל. האווירה באותה תקופה האיצה את ההחלטה לבחור בפתרון הציוני. הגולה באותם ימים לא נראתה כמקום בטוח. תמיד חייתם בדו קיום ובאהבה עם שכניכם הערביים במרוקו. איך ראיתם את מעשי הרצח ביהודים? הייתה השתלשלות של אירועים, שחייבו מחשבה מחדש, והידיעות על ההתנכלויות ליהודים גרמו לחששות כבדים. הבשורה על מעשי הרצח הגיעה אלינו בהיותנו במחנה העלייה בצרפת, הבשורה נמסרה לנו ע"י קרוב משפחתנו רבי אברהם אלמליח הנשוי לאחותה של הנרצחת. הוא היה בדרכו חזרה מישראל כתייר ועבר דרכנו במחנה העלייה. כולנו היינו נרעשים מהתקפות אלה על יהודים, וייתכן שהקמת מדינת ישראל גרה להרעה ביחס ליהודי מרוקו. יש לזכור, שלימים רבי אברהם אלמליח כיהן כרב הראשי של דימונה ,אב בית הדין בבאר שבע ובמרסיי, והיה מנהל בתי הדין הרבניים בישראל. כולנו היינו גאים בו. מהם זיכרונות הילדות שלך שמלווים אותך עם העלייה ארצה? אני זוכר בילדותי, כשחיברו את החשמל לבתים וקניית הרדיו הגדול עם הפטפון. רכשנו אז תקליטים של ג'ו עמר עם השירים העבריים 'ידידי השכחת', 'איילי איילי' 'חביבי דיאלי' 'פיין הואה' .ועוד שירים עבריים ובערבית. הייתי מרותק בילדותי לרדיו ולפטיפון ,מוקסם מהפלא של שירים מתוך הקופסא. כמובן זכיתי ללמוד שירים עבריים מאבא בבית הספר של אליאנס. כי אבי היה מומחה לעברית, והקפיד להנחיל לנו את המקורות היהודיים בעברית, מדרשים ופיוטים שכתב עמנו לאורך הדורות. את הכול לימד אותנו אבי. כמובן, אהבתי את הפיוטים בחגים בבית הכנסת מפי החזן רבי רפאל ואענונו. המוסיקה הזאת מלווה אותי כל חיי. אלה דברים שהשאירו חותם בנפשי. הקשר התרבותי למרוקו נשאר חזק מתמיד. מה התחנות שעברת בילדות, עד שהיית לאבן מאבני היסוד של קריית מלאכי? בשבילי, הילד ממרוקו, זה היה סיפור בהמשכים. זה היה סיפורו של ילד שהגיע למושב גפן ולאחר מכן עברה המשפחה לקרית מלאכי, לפחונים. וזה היה שלב אחרי שלב. קודם לכן עברנו לבית בנוי במושב עם פרוץ מלחמת קדש. עברתי אז ללמוד בחוות סג'רה. זו הייתה חוויה מיוחדת, דרך לקבל מטען ציוני אמיתי. בחווה זו עברתי והפנמתי את אחת התקופות היפות, וכן בהמשך המשכתי לימודיי גם ב'מקווה ישראל' (השייך לרשת 'אליאנס'), שם הייתי במחזור מעורב של ספרדים ואשכנזים , כמה יפה היה שחבר אשכנזי התחרה בי כילד ממרוקו מי יהיה התלמיד הכי מצטיין במחזור. נקלטתי טוב

חמים וטובים עם המוסלמים, הם החזיקו אותי ופינקו אותי בחיקם, כשביקרנו בבתיהם. זה נתן השראה על מהלך חיי. המעגל נסגר גם ביחסים חבריים שהיו לי עם ערבים באוניברסיטה. הייתי גם חבר מועצה ממונה ,במשך שמונה שנים במועצה של נחף שליד כרמיאל, והציבור נתן בי אמון וגילה כלפיי אהבה. יותר מכל: בלימודיי האקדמיים הקדשתי עניין רב לסוגיית הערבים. התיזה של הדוקטורט שלי הייתה על תהליך התיעוש וכוח האדם בסקטור הערבי. אמרת לא פעם שהסבים שלך הם ההשראה של חייך. איך הם תרמו לעיצוב דמותך כאיש ציבור? הדמויות של סבא רבי שלמה וסבא רבי יצחק נחמני ליוו אותי בילדותי. בית הכנסת והישיבה בעיר היו מקומות מרכזיים בימי חול ,שבת וחג. הסבים ידעו לנהוג ברמה בציבור, ולתת דוגמא אישית. הם לימדו אותי רבות על שליחות ציבורית, ואכן הם היו לי דמויות של השראה. מה הייתה זיקתכם לבית המלוכה במרוקו? מה היה הרקע לעלייה? שלהי שהייתנו במרוקו היו מלווים בפעולות המרד נגד הצרפתים, שהיו הכובשים, כדי להחזיר את מוחמד החמישי לכס המלכות במרוקו. אני זוכר שהיו פעולות טרור ופיצוצים תך כדי מסיבת הסיום בבית הספר שלי. פעולות הטרור הללו גבו קורבנות בנפש של יהודים בפעולה בסיור השוק השבועי, ובין הנפגעים היה שכן שלנו, וזה קרה כחודשיים לפני העלייה לישראל. כן הייתה פעילות טרור גם בעיר וואדזם, שּבה נרצחו אשת הדוד שלה, כן נפגעו ּבתה ובעלה שנפצע ממש והתינוקת נזרקה לבאר, אך ניצלה. לאחר תום הימים הקשים הללו, הם החליטו לעלות

A la première réunion du « Comité d’amitié Israël-Maroc » qui s’est tenu à Jérusalem (2021) )2021 בכנס ראשון של "הוועד לידידות ישראל-מרוקו" אשר נערך בירושלים (

45

2022-23 דבר הפדרציה העולמית

La Voix de la Fédération Mondiale 2022-23