יהדות מרוקו | מורשת, הגות ואמנות

ופרעות שפקדו את יהודי צפון אפריקה על רקע הקמת ) תרמו לגלי הגירה מתוניסיה, מרוקו 1948 מדינת ישראל ( ואלג'יריה. הגירת יהודי צפון אפריקה לצרפת השפיעה לא רק על הדמוגרפיה של הקהילה, שיוצאי ספרד וצפון אפריקה הפכו בה לרוב, אלא גם על זהותם היהודית של .)1990 חבריה, לצד זהותם הצרפתית (אילתי, במהלך שנות קיומה של מדינת ישראל, ובעיקר אחרי ), שינתה הקהילה היהודית 1967 מלחמת ששת הימים ( בצרפת את פניה. היא החצינה את זהותה במרחב הציבורי והביעה הזדהות חסרת תקדים עם המדינה החדשה. השינוי בא לידי ביטוי בפתיחת עוד ועוד בתי ספר יהודיים, בהקמת תחנות רדיו ועיתונות מודפסת שקידמו את הנרטיב היהודי־ ציוני, בגידול במספר בתי הכנסת ובהרחבת שעות פעילותם, לצד אימוץ סממנים דתיים כמו טלית וכיפה, שהחלו נראים Cohen, יותר ויותר בסביבת הציבור הכללי (פינקוס ובנסימון, עבור חלק מהמהגרים היהודים הפכה צרפת . )2010 ;1992 במהרה לתחנת מעבר בדרכם לציון ולמימוש החזון הציוני. עלייה זו, שנפרסה על פני כל שנות קיומה של מדינת ישראל בממדים מצומצמים, התגברה בראשית העשור הקודם עולים 6,628 , אז הגיעו לארץ 2015 והגיעה לשיא בשנת חדשים. אולם למרות הגורמים המזרזים, ארבע השנים 2019 הבאות התאפיינו בירידה תלולה בנתונים, ובשנת 2,461 מספר המהגרים מהרפובליקה לישראל עמד על .)2020 יהודים בלבד (ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות, המאמר הנוכחי מתמקד בסיפור עלייתם של יהודי צרפת לישראל. הוא נעזר בכלים מִחקר ההיסטוריה שבעל פה והבלשנות החברתית (סוציו־לינגוויסטיקה) כדי לבחון את האתגרים שהמהגרים נדרשו להתמודד עימם. השילוב

בעיני החברה בישראל. חסם משמעותי נוסף הוא היעדר הבקיאות בשפה העברית. אנו גורסים כי השליטה בשפה – הן בהיבט הלשוני והן בהיבט החברתי־תרבותי של השימוש בה – עשויה להפוך את מצבם החברתי של יוצאי צרפת בישראל, ממצב של היפרדות חברתית למצב של השתלבות ואף היטמעות חברתית. שליטה בשפה תועיל גם לצמצום תחושת הבדידות החברתית, שהיא נחלתו של העולה, וגם לחיזוק הדימוי החיובי של העולים בעיני הישראלים. מבוא רצף של אירועים אנטישמיים ופעולות איבה שפגעו במטרות יהודיות, התמודדות עם חוסר ביטחון כלכלי ותעסוקתי, חשש מפני אלימות גוברת, דאגה לעתיד המשפחה ותחושות סובייקטיביות שאין עתיד של ממש לקהילה היהודית ברפובליקה הצרפתית – כל אלו היו זרזים משמעותיים לעליית יהודי צרפת לישראל במאה הנוכחית .)2019 (בן דוד־עזרן, הכרעה זו מגלמת בתוכה את הקונפליקט בין נאמנות ללאומיות הצרפתית מצד אחד ובין מימוש הלאומיות היהודית מצד שני, קונפליקט ששורשיו נטועים בקורות יהודי צרפת במאה העשרים. בשנים שקדמו למלחמת העולם השנייה היו יהודי צרפת חלק בלתי נפרד מהמעמד הבורגני. הם שמרו אמונים ללאום הצרפתי והשתלבו בחברה הכללית על חשבון השמירה על צביון חיים יהודי. עם התגברות האנטישמיות ברחבי אירופה ועליית המשטר ), יהודים ממזרח היבשת וממערבה 1933 הנאצי בגרמניה ( מצאו בצרפת מקום מפלט לשיפור מעמדם האישי. לאחר שהיגרו הם הקדישו את זמנם לתורה ומצוות ולתמיכה בציונות, ועם זה הזדהו במידה ניכרת עם ערכי הרפובליקה )1939–1945( מאורעות השואה .)Hyman, 1998( הצרפתית

העולים מצרפת בפעילות משותפת בדרכם לים המלח

61

2023 תמוז- אלול, יולי-ספטמבר :19 גיליון

"יהדות מרוקו-מורשת, הגות ואמנות" מאת הפדרציה העולמית של יהדות מרוקו