יהדות מרוקו | מורשת, הגות ואמנות

אכן, גלות העברים ממלכת ישראל, על ידי סרגון, מתועדת כאמור, בגמרא. התלמוד מתאר את הגלייתם של יהודי ממלכת ישראל למרוקו: בגמרא נפתח דיון-ויכוח בין שני אמוראים. רב זוטרא ורב חנינה. רב זוטרא, שואל בארמית: "להיכא אגלי להו"? (בעברית, להיכן הגלה אותו-את עם ישראל). רב חנינה אמר: להרי הסלוג-להרי השלגים, משמע: להרי האטלס המושלגים. הרי האטלס משתרעים לאורך אלפי קילומטרים, על פני ארבע ארצות צפון אפריקה: מרוקו, אלג'יריה, טוניס ולוב. הרי האטלס, ארוכים וגבוהים. על חלקם, נותר השלג, גם עד הקיץ. אורך הרי האטלס, הינו מעל כפליים מאורך הרי האלפים. אורך הרי האטלס ק"מ. 2400 כ בהיות הרי האטלס גבוהים ומושלגים מאד-הם משמשים כאוצרות המים של מרוקו ומרווים אותה בנדיבות רבה. תודות להרי האטלס המשקים את אדמת מרוקו בכמויות מים עצומות ובלתי נתפסות, שאלולא מימי הרי האטלס ונהרותיו, כי, אז, כל אדמת מרוקו הייתה למדבר אחד גדול. הגולים עלו לאטלס, תחת חסותם של השלוח-הברברים, שהיו והינם התושבים הראשונים ואדוני האטלס, כשלפניהם, לא היו עמים אחרים ואלה נמצאים שם אלפי שנים, לפני אברהם אבינו. מרוקו מכונה בתלמוד-ארץ ברבריה, על שם הברברים כמובן. בגמרא נזכרים מספר מחוזות ועמקים של מרוקו, כמו ואד-סוס המחבר בין מרכש במרכז, לאגדיר במערב, שעל שפת האוקיאנוס האטלנטי ועד לוארזאזת, במזרח המדברי, המשמשת כשער לעמקים המדבריים, כמו מחוז תפיללת, ואד-זיז ועוד עמקים נוספים. הגולים התפזרו בהרים ובעמקים של האטלס, בכפרים גדולים וזעירים, כשהם מצטופפים ליד מעיינות ולצידי נהרות ונחלים, שהיו מקור המים והסיבה להתיישבותם בכפרים שקמו ליד מקורות המים. גם המחבר נאלץ בכורח מלחמת עולם שנייה, לגלות מקזבלנקה ולגור בין השלוח-הברברים, כמחצית השנה. ראה, למד, חי וספג את אורח חייהם על כל המשתמע. מאפיינים משותפים למרבית הכפרים: כפר ללא מדרכות. ללא חשמל ומים זורמים. בתים ללא חלונות, ללא שירותים, ללא גלגל, רק דרכי בוץ. התנאים הראשוניים לקיום, בחלקת אלוקים זו, הם הנחל והחמור. בלעדי שני אלה-אין קיום. הנחל, היה והינו מרכז

החיים ומרכז הכפר, בו היו המפגשים, האקראיים, הקבועים, השיחות, העשייה, הרחצה, השתייה, השחייה...

ו"הברז" של הבית והכפר כולו. כאשר היו שיטפונות ובצורות-שיבשו את הנחל-גם החיים יבשו ונעצרו. מניסיון אישי-חיי הנחל, על מימיו הצלולים, חוויית חיים, מתוקה ובלתי נשכחת. חיי חופש, ללא בית ספר, ללא לימודים, ללא חובות, כבני העיר הגדולה-קזבלנקה, הרגשנו שחרור מוחלט מכל החובות-קייטנה בהמשכים. ללא סכנת דרכים. כי, המכוניות, לא היו בנמצא באזור זה. אפילו לא אופניים. הבית שהיה בנוי מחמר, נבנה מאד קרוב לשפת הנחל, מהבית ראינו את הנחל. לכאן ברחנו משפחתי ואני, מן ההפצצות הבלתי פוסקות, שנחתו על קזבלנקה במשך שבועות במהלך מלחמת עולם שנייה. היהודים התפזרו במחוזותיה הרחבים של מרוקו. יהדות מרוקו עשויה כמו שמלה מטלאים-טלאים. הן בצפון הריף דובר הספרדית. יהודי האטלס, דוברי השלחה. יהודי המזרח והדרום המדבריים, שהיו ליהדות מוצקה מאד- כאן קמו שושלות חשובות כמו זו, של אבוחיצרא המפורסמת. יהודי ערי החוף המלכותיות והקלאסיות, שם נוצרו חיים מודרניים, בהשוואה להתיישבות בהרים. בין יהודי מרוקו הייתה גם קהילה אשכנזית וביניהם גדל גם הזמר אריק לביא ז"ל. בשיחה טלפונית, אישתו שושיק שני אישרה את הדברים. לזה אנו מוצאים סימוכין בספרו של ההיסטוריון פרופסור זאב חיים הרשברג, בספרו: 'תולדות יהודי צפון אפריקה', שם מסופר שהייתה הגירה למרוקו, של יהודים ממזרח וממערב אירופה. הגולים והגלות, נזכרים בספר הנביא זכריה, מן התרי-עשר בתנ"ך. הנביא זכריה, מנבא לגולים שהוגלו מישראל למרוקו, המכונה 'ארץ-מבוא השמש'-לא רק שיעלו חזרה למולדתם, אלא, גם מנבא שיזכו לפנסיה טובה וכך הוא מנבא בפרק : "יעלו לירושלים, ישבו עם משענותיהם מרוב 7 ח' פסוק ימים, על ספסלים בחוצות ירושלים ויראו ילדים משחקים ברחובותיה. אכן, זה הפנסיה הטובה, אותה ניבא להם הנביא זכריה, נבואה שהחלה להתקיים בעלייה של שנות .60 וה- 50 ה לגולי א"י ע"י אשור, נוספו גם גולים מספרד ופורטוגל, שמצאו מקלט ממעללי האינקויזיציה וכך מרוקו הפכה לארץ הגירה, שהעשירה את קהילת יהודיה וגיוונה אותה. במשך הדורות, מרוקו הייתה לארץ של 'שאלות ותשובות', אליה פנו מכל קהילות ישראל, בענייני הלכה ומנהגים, מכל קהילות ישראל, ברחבי העולם. זו הייתה קהילה, רבת חכמה יהודית עשירה.

59

2023 תמוז- אלול, יולי-ספטמבר :19 גיליון

"יהדות מרוקו-מורשת, הגות ואמנות" מאת הפדרציה העולמית של יהדות מרוקו