יהדות מרוקו | מורשת, הגות ואמנות
הרים והמדבר - , v ) מספרדית: שלחן קטן Meseta ( כולם חלק מהפסיפס העצום, הרבגוני, ששמו מרוקו. לא רק הנופים משתנים בקיצוניות מההרים הירוקים סביב ) ועד למישורים הצחיחים הסובבים את Tanger טנג'יר ( ) שבדרום. גם Guilimin שווקי הגמלים של גווילימין ( הארכיטקטורה, הלבוש ואורחות החיים משתנים מאזור לאזור. בקזבלנקה יש גורדי שחקים; בהרי האטלס נצמדים לצלע ההר בתי חומר חומים; בצפון הארץ בונים מלבנים, וערי האוקיינוס האטלנטי צבועות בלבן ובטורקיז; העיר פס כחלחלה, מראקש אדומה, ולמקנס גוון ירקרק משהו. התלבושות המסורתיות משתנות מאזור לאזור, מעמק להר, מכפר לכפר ומשבט לשבט. ההבדלים העצומים באים לידי ביטוי בריבוי דיאלקטים ובהשפעות תרבותיות שונות. באזור הצפוני ניכרת עד היום ההשפעה הספרדית, וברוב המדינה ההשפעה הצרפתית. החברה המרוקאית בנויה רבדים-רבדים, קבוצות-קבוצות. לא רק ברברים מול ערבים, אלא גם אזור מול אזור. האוכלוסיות מאד ברורות ומגדירות את עצמן- "מראקשים", "מקנסיים", "רבאטיים" ו"פאסיים". חצר המלוכה, מבחינתה, מנסה להפגין חזית אחידה: כולנו ברברים, ערבים, מוסלמים. אך מתחת לפני השטח רוחשות גחלים של קיפוח. הברברים, שפעם התריסו מול הצרפתים כי הם מרוקאים ולא הניחו להם לתקוע טריז בינם לבין הערבים, מכריזים היום בגאווה: "אנחנו ברברים. שונים".
האסלאם המרוקאי שונה מהאסלאם הערבי המוכר לנו בארץ. יש בו השפעה ספרדית רבה, השפעה אפריקאית, השפעה ברברית ניכרת והשפעה מיסטית של הדרווישים המוסלמים. ההשפעה באה לידי ביטוי בקברי הקדושים, מוסלמים ויהודים, המציפים ממש את המדינה. מונים במרוקו שבע מאות קברי קדושים יהודים, מספר קברי קדושים נוצריים, אלפי קברי קדושים מוסלמים, ופעילות רבה של עליות לרגל (זיארה), המתרחשת סביבם. כל קדוש כמעט זוכה להילולה ביום מותו, יום כלולותיו עם האלוהים, שהוא בדרך כלל גם יום הולדתו. צדיקים זוכים למות ביום הולדתם. ביום זה נוהרים אל הקבר חסידיו, מקריבים קורבנות, נודרים נדרים ומרבים בתפילות ובבקשות. לפני שנים, סלדתי ואף הוקעתי פעילות דתית כזו. מן הסתם חששתי שהיא מאיימת עלי, שהיא חלק מהתרבות שלי. לעגתי למה שנראה לי כפרימיטיבי. כעבור שנים למדתי לראות את הכול בראייה תרבותית יותר; יותר מתארת ופחות שיפוטית. מה שכיניתי כ"מפגר" אני מכנה היום כ"מסורתי". כשלמדתי לתפוס מרחק, השכלתי לראות יותר וליהנות יותר. כמה קברי יהודים מושכים אליהם גם עולי רגל מוסלמים, כמו זה של לה-סולליקה, נערה שסירבה להתאסלם ולהינשא למלך, ומתה על קידוש השם. כמה קדושים יהודים, כמו ר' חיים פינטו, רבי שלמה בלחנאס, רבי אבן עטר, והמפורסם מכולם - רבי עמרם בן דיוואן, זוכים להילולות ענק, המושכות צליינים ומבקרים מכל העולם. חלק מן הקדושים היו שד"רים (שלוחי דרבן), שהגיעו במאות הקודמות למרוקו כדי לאסוף תרומות עבור יהודי ארץ ישראל. חלקם, שנפטרו במרוקו, הפכו לקדושים. פולחן הקדושים הברברים מגיע לשיאו במווסמים. 'מווסם' הוא עלייה לרגל המונית, הקשורה לעתים לסיומה המוצלח של עונה חקלאית; הכוללת גם יריד גדול, שירה וריקודים בתלבושות מסורתיות. בעבר הלא רחוק נהגו נשות הכפרים, שדרכם עברו השיירות, לארח את עולי הרגל ולהעניק להם מחסדיהן. המנהג כנראה עבר מן העולם לצערם של כמה מטיילים, אך חוקרים צרפתים מראשית שנות העשרים מתארים כיצד יוצאות הנערות, נשואות כרווקות, ומזמינות לביתם את הגברים, לארוחה ולסקס, מבלי שמישהו יחשוב לסרב. כל זה, לאחר כתריסר מאות שנים של שלטון האסלאם! עד היום שונים הרגלי החיזור באחדים משבטי הברברים ממה שמקובל בארצות מוסלמיות; הנערות נועזות יותר, ואינן מהססות להביע את רצונן ברמזים עבים ואף יותר.
באחד הטיולים חנה אחד מידידי, במרכזו של כפר קטן. ג'יפ אחד ובו שלושה מטיילים בלבד, הלומי
48
2023 : תמוז- אלול, יולי-ספטמבר 19 גיליון
"יהדות מרוקו-מורשת, הגות ואמנות" מאת הפדרציה העולמית של יהדות מרוקו
Made with FlippingBook - Online catalogs