יהדות מרוקו | מורשת, הגות ואמנות

מיוחד "סודי"-שרק הוא ידע מה כתוב בו. לדבריה נעלמו הכתמים כפי שאמר. תחום "רפואה" זה היה משותף לערבים, לברברים וליהודים, והוא התבטא בכך שערבים הלכו ליהודים ויהודים לערבים/ ברברים. מכאן אנו יכולים להבין גם את פשר קיומם של קברי צדיקים, המקובלים על ערבים ויהודים כאחד.

לפי העדויות הטיפול הרפואי במרוקו בוצע בדרך כלל לפי ההררכיה הבאה: ראשית הוא נלקח אל המיילדת, שהיתה מעין אחות * הקהילה. אם הטיפול שהציעה זו לא הועיל, נלקח החולה לרבנים * המשניים (רבנים צעירים הנמצאים בתחילת דרכם הרבנית).

לאחר שגם הטיפול השני * לא הועיל, נלקח החולה אל... הרב ב– ה' הידיעה. יש לציין שהביקורים אצל הרב לא היו שכיחים והמקרים שהגיעו אליו הוגדרו כקשים. הרב ערך תסקיר ונתן פתרון, בעיקר, על סגולות וקמיעות, תוך שהוא הסתמך, בעיקר, על המקרא והקבלה. בעצם הסתמכותו על הדת היהודית וכתביה, הוא גם "הוגבל" על ידה. היה עליו "להימנע" ממעשי כישוף האסורים בדת היהודית. סייג נוסף שעמד בדרכו הוא מידת יכולתו לשנות את "החלטת האל". הוא יכל להתפלל על חייו של האדם אך לא לשנות את גזירת השמיים.

איסוף העדויות מבנה הראיונות היה, לרוב, שיחה חופשית. בחלק מהראיונות התפתחה השיחה כאשר כל אחד הוסיף פרטים, באופן חופשי. שאלתי: "מה היו עושים במקרים של כאבי בטן, הפרעות בעיכול, כאבי ראש, אוזניים, שיניים וכד', בעיות של סהרוריות, כסיסת ציפורניים, דלקות עיניים, פצעים וכניסה להיריון ושאר מרעין״? למספר שאלות לא קיבלתי תשובות בשל קשיי תקשורת- "בעיות שפה". המרואיינות לא ירדו לסוף כוונותיי.

קמע נגד עין הרע, נועד להגנה על ביתו ובני משפחתו של יוסף בן בקירוב. 1900 ברוריה-מרוקו, תל-אביב, אוסף משפחת גרוס ©

בעיית השפה צצה גם בתרגום 200 בכל אזור במרוקו (ויש שמות הצמחים לעברית. אזורים) נקרא הצמח בשם שונה והיתה בעיה בזיהוי הצמחים. חלק מאמצעי הריפוי כגון: השבה (אלום סוג של מינרל) או הבכור (תערובת שניתן להבעירה במתקן מיוחד) איינם צמחים, אך בשל היותם חומר טבעי (או תוצר של צמח) הכללתי גם אותם. לאחר זיהוי הצמחים, חיפשתי בספרים, אצל מביני עניין ומומחים, ביסוס מדעי לסגולותיהם. לסיכום עיון מדוקדק במקורות הקשורים לרפואה הטבעית/ העממית מגלה שיש לרפואה זו חוקים ועקרונות. באופן כללי, אפשר לומר, שאנו מכירים בשני ענפים עיקריים בתורה זו: א. צמחים המשמשים לריפוי של מחלות מבחינה מאגית. ב. צמחים המשמשים לרפואה. וזאת בשל היותם, עפ"י נסיונם של המשתמשים, בעלי ערך רפואי, כלומר יש להם סגולות מוכחות אמיתיות!

לאחר שגם הטיפול השלישי לא הועיל, נלקח החולה אל... * המקומיים-הערבי והברברי אשר לא "הוגבלו" ע"י הדת. וכך הרפואה הטבעית/ העממית התבטאה (אצלם) באמונות טפלות רבות, ובמעשי כישוף בהתייחסות לכל צמח. הם האמינו כי מחלות נגרמות ע"י שדים – ג'ינים. כך אפשר להסביר מדוע "הוכה" חולה, או שנעשו בו כוויות – פשוט ע"מ "לסלק" את השד מגוף החולה. אישה מרוקנית סיפרה שע"מ להחלים ממחלת האבעבועות למשל – היה צריך לקחת את החולה אל הערבי. שם הצליפו על גבו, תוך מלמול פסוקים מסוימים, עד ש"המחלה יצאה". הוכחות לכך הראתה אחת המרואיינות-צלקות על הגב. מרואיינת נוספת סיפרה שהיא עצמה הלכה אל הערבי לפני זמן לא רב, בישראל. על עורו של בנה הופיעו כתמים בהירים, שלא נמצע להם מרפא ברפואה המודרנית. כיוון שבנה התנגד היא הלכה לבד, ולקחה עימה את תמונת הבן. הערבי הסתכל בתמונה, ובלי שתאמר לו במה המדובר הצביע על הליקוי. אח"כ הוא מסר לה תרופה-מן קמיע

להלן בעמודים הבאים פירוט הממצאים

23

2023 תמוז- אלול, יולי-ספטמבר :19 גיליון

"יהדות מרוקו-מורשת, הגות ואמנות" מאת הפדרציה העולמית של יהדות מרוקו