יהדות מרוקו | מורשת, הגות ואמנות
על אף אלפי השנים שעברו, היהודים היו מאמינים בבוא המשיח שיעלה אותם ירושלימה ויפתחו בשיר "וישיר משה את השירה הזאת לאדוני". במרוקו, היהודים תמיד נהגו: אם סיידו או צבעו קירות בתיהם הם היו משאירים פינה חשופה, כדי לזכור את החורבן. חתן בליל חתונתו הוא שובר כוס ברגליו ומברך: "אם אשכחך ירושלים תשכח ימיני, תדבק לשוני לחכי, אם לא אזכרכי, אם לא אעלה את ירושלים על ראש שמחתי". במרוקו נהגו היהודים לומר: עולים לירושלים, לגביהם ארץ ישראל היא מעין שכונה בירושלים, ולכן הם תמיד העלו את ירושלים על ראש שמחתם.
רבים נהגו לא רק לצום, אלא גם עשו תענית דיבור ואיש לא הרבה בדברים כמנהג האבלים. המחמירים היו שמים חצץ בנעלי בד שלהם, כדי לענות את נפשותיהם. בקהילות חרדיות אשכנזיות, היום אחדים מהם מתעטפים בשק שעליו ריססו עפר וחגרו חבל למותניהם. מתואר בתלמוד כיצד עלו רבן גמליאל, רבי אלעזר בן עזריה, רבי יהושוע ורבי עקיבא לירושלים. תחילה צפו מהר הצופים על המקדש החרב וקרעו את בגדיהם לאחר מכן עלו להר הבית, וראו שועל יוצא מבית קודשי הקודשים ובכו. הצמים, אחרי תפילת ערבית, איש איש הולך לביתו לשבור את הצום, וכמנהג האבלים הם פותחים באכילת ביצה קשה.
ואז, מתחילה הנחמה: בוא יבוא המשיח צדקנו וישיב עטרה ליושנה ונעלה ירושלימה עיר הקודש והמקדש.
17
2023 תמוז- אלול, יולי-ספטמבר :19 גיליון
"יהדות מרוקו-מורשת, הגות ואמנות" מאת הפדרציה העולמית של יהדות מרוקו
Made with FlippingBook - Online catalogs