יהדות מרוקו | מורשת, הגות ואמנות

באו ללמוד מהרב הצעיר שלעתים היה צעיר מילדיהם. רבי יעקב לא רק לימד אלא גם למד מכל רבני רבאט שהיו ידועים כפוסקים ובית הדין ברבאט שימש כבית דין עליון וכערכאה גבוהה לכל יהדות מרוקו. ברבאט היו אז לא מעט רבנים ידועים שעסקו בלימוד התלמוד הגמרא ותורת הקבלה. דברים שדיברו ללבו של רבי יעקב. ברבאט גם הצליח לשכלל את שיטת לימודו, שיטה ייחודית וחדשנית. שיטתו זו הייתה הסברים בשפה פשוטה וקולחת, ועברית צחה ועכשווית. רבי יעקב הטיב למגנט ולהפנט את שומעיו בשפה ברורה ומובנת והכניס תכנים ועניין ככל שהתקדם השיעור, דרישתו מכולם לדבר עברית בלבד תרמה לא מעט להצלחה. הצלחה שעשתה לה כנפיים בכל המאג'רב אחרי כמה שנים ברבאט, רבי יעקב שם פעמיו חזרה לקזבלנקה ובעזרתו של הנדבן הידוע מר ש.ד. לוי הקים עם עוד מורים ורבנים סמינר למורים בשם "מגן דוד" ובו החל במלאכת הכשרת מורים לעברית . סמינר זה היה הגרעין . ECOLE NORMALE HEBRAIQUE לסמינר המפורסם בכל התחנות בחייו רבי יעקב לא פסק מלימודו, הוא אף למד ערבית ספרותית כדי להבין את הקוראן וכתבי הרמב"ם בשפת המקור. רבי יעקב המשיך ופתח כיתה לנערים ונערות ללימוד עברית וגם כאן דרש לדבר אך ורק עברית , בעזרתו שוב של מר ש.ד. לוי שהעמיד לרשותו קומה שלמה בבנין שהיה שייך לו הקים רבי יעקב מועדון לנוער היהודי וקרא לו בשם "ביאליק". הנוער היהודי היה קרוב ללבו של רבי יעקב והוא קיווה על ידי הקמת המועדון למנוע התבוללות, לכן גם קירב את הנערות ולא רק את הנערים מה שלא היה נהוג לפני כן. לערך, הגיע לקזבלנקה מארץ ישראל רבי רפאל 1945 בשנת עבו במטרה לקדם הקמה של בית ספר וישיבה בעיר, “אוצר התורה". רבי רפאל עבו שמע את שמעו של רבי יעקב ופנייתו הראשונה הייתה אליו, והיא לרכז את כל לימודי העברית ב "אוצר התורה", רבי יעקב לא רק ריכז את לימודי העברית אלא לימד בעצמו בכל הכיתות שלאחר תקופת מה הגיע מספרם לעשרים כיתות. רבי יעקב ריכז סביבו מורים נוספים לעברית, לחומש, תלמוד וכלל מחשבת ישראל. הכיתה הגבוהה הייתה גם השלמה לסמינר למורים. רבי יעקב בנוסף לעבודתו ב"אוצר התורה" המשיך ללמד ב "מגן דוד" ובביתו לימד תלמידים שרובם הגדול כבר היו רבנים, דיינים ומורים. לעתים קרובות הם היו יותר מבוגרים ממנו, אך ידענותו המופלאה ושיטתו לפשט קושיות לשפה מובנת לכול הביאה אליו נהירה גדולה לשמוע את לימודיו

ודרשותיו. רבי יעקב מצא דרך גם ללבם של נערות ונשים, והיו גם נערות שלמדו אצלו גם לימודי קודש ולא רק עברית מה שאז בהחלט לא היה נהוג. לערך. אביזמר) 1910 ( 20 רבי יעקב נולד בראשית המאה ה ל ר' ברוך ופרחה אדרעי באחת העיירות על הרי האטלס התיכון מצפון מזרח למרקש "סידי רחאל" – עיירה בה נולד גם אבי ר' מסעוד ז"ל (אביזמר). בגיל שנתיים נמנעה ממנו ראייתו, והוא סובל מדלות שלא תעזוב אותו כל חייו. כמו"כ הוא סבל מבריאות רופפת. ר' יעקב מקדיש את כל כולו ללימוד תורה, ונהיה מהר מאוד מורה בעל שיעור קומה. מגיל צעיר הוא מוכיח ידיעה רחבה מקפת בתורה, ובמיוחד פירושיו את הקבלה (פירוש מיסטי), וכך כאיש לימוד הגמרא והבלשנות בשפה העברית יצא שמו למרחקים גם כבעל ידע רב בתורה וגם בדרשותיו הפילוסופיות... ר' יעקב היה מאבני היסוד להתעוררות השפה העברית במרוקו , ונחשב כמחייה השפה העברית במרוקו, השפעתו לא נעצרה כאן, וחלק את חכמתו וידיעותיו למספר גדול מאוד של תלמידים, במשך כל חייו, ללא לאות כמנהיג ומציל של הנוער היהודי במרוקו... הוא מיקם תמיד את ההוראה לדרגה הגבוהה במעלותיו, הוא שכלל והביא למודרניזציה את השפה העברית, תרבותה ולימודה, כאשר באותו זמן שם דגש על הערך העליון והאוניברסאלי של התורה...

שנה בהותירו אישה 40 רבי יעקב נכבה ללא עת בגיל אלמנה ושבעה ילדים בגיל צעיר מאוד. אך אנשים כמו רבי

יעקב משאירים חותם לעד בלב אלה שהכירוהו, היה, הוא למעשה, בהופעתו הפתאומית והחד פעמית, ובתנאי חיים קשים, הוא הפך לאיש חזון בעל הבנה אלוקית מופלאה... (תרגום כתבה מעיתון יהודי בצרפת “הרבנים של ההיסטוריה". אביזמר)

לרכישת ספרים וטיולים 052-2806317 ' טל

15

2023 תמוז- אלול, יולי-ספטמבר :19 גיליון

"יהדות מרוקו-מורשת, הגות ואמנות" מאת הפדרציה העולמית של יהדות מרוקו