יהדות מרוקו | מורשת, הגות ואמנות

אמר הָסּולְטָן למשרתיו כשהוא כועס ומשתולל: הביאו אלי את סוסי האביר ואת הרובה החדש שלי! אני ארדוף אחרי היהודי הזה ואהרוג אותו ממרחק קטן. הזדרזו נושאי כליו של הָסּולְטָן, הביאו לו את סוסו האביר ואת התחמושת שביקש. הריץ הָסּולְטָן את סוסו אל מול פני היהודי, וכאשר הגיע כמטחווי קשת ממנו, אחז ברובהו, כיוון אותו יפה-יפה, לחץ על ההדק, אך – גם הפעם לא פעל הכדור. היהודי המשיך בנחת בדרכו, כאילו לא בו רצה המלך לירות. כשהוא קורא בקול רם פסוקי-תהלים. עצר הָסּולְטָן אֶל יָאזִיד בעד סוסו, קרא ליהודי וישאלהו: "אמור נא לי, יהודי, מה הדברים שבפיך? ענה לו היהודי ואמר: "יום-יום, בשעה זו נוהג אני ללכת דרך רחוב זה אל משכני שברחוב היהודים, הואיל ואני פנוי ממלאכתי, אני קורא בעל-פה ממה שכתב סָעִידְנָא דָוְוד עְלִיּה סְּלָם (המקובל דוד עליו השלום). הוא בטח לא רצה לומר "המלך דוד" כדי לא לעורר רוגזו של המלך ש"ט.) ואלה הדברים היוצאים מפי". הבין הָסּולְטָן, כי פסוקי-תהלים שאותם אומר היהודי בעת שהלך ברחוב, מנעו בעד הכדורים מלפגוע בגופו ולהמיתו. פקד הָסּולְטָן על היהודי לבוא ביום המחרת לארמונו. כאשר הגיע אל הארמון, ציווה הָסּולְטָן על שר האוצר לשקול על ידו של היהודי בעל התהלים מאה רְיָאלִים זהב (סוג מטבע), וישלחהו לביתו. לזכר שני הנסים שקרו ּבָמ ְּלָאח חוגגים יהודי פָאס יום מסוים בשנה וקוראים לו "פורים דֶלְקֹור" (פורים של כדורים). )1968 ראו: עובדיה ד. קהילת יהודי ספרו זלמן בהרב - מדור-לדור ( בהוצאת "מפעלי תרבות בע"מ ת"א

את תחילת כתיבת "אינציקלופדיה זוטא לצדיקי מרוקו , והנה כאשר כתבתי על 2001 וחכמיה" התחלתי בשנת "פורים דְלְקֹור" (פורים של פצצות או כדורים). אותו נהגו היהודים לציין אחרי מותו של מולאי אל יזיד, נזכרתי בסיפור זה שעליו כתב מר זלמן בהרב בספרו, ואמרתי לעצמי, שבהחלט, יש מקום לשלבו בכתבה, והרי היא לפניכם ככתבה וכלשונה: "הָסּולְטָן מולאי אֶל-יָאזִיד, ששלט בְפָאס במקל חובלים היה אכזר גדול ושונא יהודים, במידה שאין למעלה הימנה. הגיעה אכזריותו עד כדי-כך שהעמיד מול הַּגֶיטו היהודי (הָמְּלָאח) שבעיר פָאס תותחים כבדים ופקד על שר צבאו לירות ביהודים ולפוצץ את השכונה בה הם מתגוררים מזה שנים ויובלות. בדרך זו התכוון להיתפטר מהיהודים אחת ולתמיד. התותחים כיוונו לועיהם אל מול בתי היהודים, החיילים ששירתו אותם שמו את הפגזים בבית-הבליעה של הָּבָלִיסְטְרָאֹות. ואך נשמעה הפקודה "אש" והחיילים לחצו על ההדק – הפכו הפגזים שיצאו מלוע התותחים כיוונם, עפו בחזרה אל היורים, והרגו בחיילים הרג רב. לא נחה דעתו של הָסּולְטָן האכזר מולאי אֶל-יָאזִיד, אף כי ראה את חייליו נופלים פגרים מתים, שנאתו את היהודים גברה והלכה. יום אחד ישב הָסּולְטָן בארמונו והשקיף מבעד לחלון אל הרחוב הארוך ּבּוז'ּולּוס דרך המדינה (העיר העתיקה. ש"ט) אל הָמְּלָאח. ראה הָסּולְטָן והנה איש יהודי מהלך ברחוב הארוך והצר, פוסע פסיעות דקות וראשו זקוף. נתרתח הָסּולְטָן: "נא איך יהודי כופר דורך בגאון על אדמת המוסלמים הקדושה, כאילו הייתה שלו ושל אבותיו?". לקח את רובהו, כיוון מול גופו

של היהודי ולחץ על ההדק. למגינת לבו של הצורר לא יצא הכדור מן הקנה. הוציא הָסּולְטָן יָאזִיד את הכדור הפסול ושם חדש במקומו. אך גם זה לא פגע ביהודי.

כרכים מאת 7 "אינציקלופדיה זוטא לצדיקי מרוקו וחכמיה"- שאול טנג'י. ובהם, פירוט מדוייק על: א. מועד לידתם ופטירתם, ב. ספרים שכתבו ונושאם, ג. דברים שנאמרו בשבחם ע"י צדיקים אחרים לגדולתם בתורה, ד. פיוטים ושירים שחיברו או חוברו לכבודם וסיפורי נסים אם בחייהם או לאחר פטירתם. עוד בכרכים אודות הישובים והיהודים שגרו בהם ועוד...

שאול טנג'י מציג בפני הנוכחים באסיפה הכללית מתוך שבעת הכרכים 1 של הפדרציה העולמית כרך ב"אנציקלופדיה זוטא לצדיקי מרוקו וחכמיה" שחיבר בס"ד

13

2023 תמוז- אלול, יולי-ספטמבר :19 גיליון

"יהדות מרוקו-מורשת, הגות ואמנות" מאת הפדרציה העולמית של יהדות מרוקו