יהדות מרוקו | מורשת, הגות ואמנות

שלא יפגע באחד מהם. אף אבק עוול או מקרה (רע), ולא ישיגם פגע רע או עושק, ולא יעשקו הם הנזכרים למעלה, או זולתם אף אחד מהם. לא את נפשם, ולא את ממונם ולא ישתמשו בבעלי-מקצוע מביניהם, אלא מרצונם הטוב ובתנאי של הקפדה על מה שמגיע להם בעד עבודתם, כי העוול הוא משנה ביום תחיית המתים, ואנו לא נסכים לעוול) זה, לא כלפיהם ולא כלפי זולתם, ואין רצוננו בזאת. כי כל בני-האדם שווים לגבינו. ומי שיעשה עוול לאחד מהם או יעשוק אותם, אנחנו נענוש אותו לפי דיני נפשות. בעזרת אללאה, פקודה זו עניינה היו קבועים, ידועים ומוחלטים מלפנים, אבל הוספנו שורות אלה לשם אישורם וקביעתם בחוק. למי שירצה לעשות להם עוול, וכדי להוסיף בטחון ליהודים על בטחונם, ולהוסיף פחד על פחדם של אלה לחודש 26 שירצו ברעתם. ניתנת פקודה זו למען אללאה ב- 05.02.18649( 1280 שעבאן המבורך שנת אל הפועל. לפי עדויות ַ ח ֹ מסתבר כי מעולם לא יצאה מן הכּ שׁ ולא ֶ אק ָ ר ָ מ ְ מזמן מאוחר יותר מתברר כי לא היהודים בּ ן ואנשי חצרו התכוונו למה שנתכוון מונטיפיורי. ָ ט ְ סוּל ָ ה היהודים חששו לעורר את זעם השלטון אם יתמכו בבקשת שוויון-זכויות מלא. ולכן הודיעו לשלטון כי יתעלמו מן ההצהרה שתוגש למונטיפיורי. ואל הסולטן, לפי עדות ה (שחרור ָ י ְ צ ַ יפּ ִ צ ְ נ ַ מ ֶ היסטוריון מרוקני בן-זמננו, העניק לא א – מתן זכויות), אלא הגנת-חסות על לא מוסלמים ברוח הקוראן. מבחינה זו לא השיגה שליחות מונטיפיורי יותר ממה שהושג במסעות השתדלות דומים לרוסיה, ולמנהיגי האימפריה העותומנית

1922 במרוקאית יהודית מ- )La Liberté( עיתון אלחוררייא

(תר"ד-תר"ם 1864—1880 מאות יהודים ממספר קהילות-מרוקו נהרגו. (תרל"ג-תרנ"ד). ימי מלכותו של 1873-1894 בן עבדללאה 1 אן ה- ָ ס ָ אי ח ָ מוּל מלך זה היה נערץ ע"י העם והיהודים שהתרשמו מיופיו והופעתו, האלקים חלק לו יופי, חן מיוחד ויקר ותבונה מרובה ובהרגשת-חובה, היהודים ראו בשליט הזה, שירא שמים היה אך גם איש תרבות, אדם "קרוב אצלם", והיה זה סימן נדיר להוקרה בעלותו לכס-המלוכה אישר את הצו שהעניק אביו לסיר משה מונטיפיורי, ובכל הזדמנות חזר ואישר את ההתחייבות לנהוג ביהודים בתכלית הצדק והיושר אולם למרות שתקופת מלכותו הייתה יחסית שקטה, לא חל שינוי יסודי לטובה במצבה של הקהילה היהודית. אס הערבים, ניסו למרוד במלך זה, והיהודים חיו ֶ תושבי פ בפחד מתמיד; שוד והתנפלויות על נשים וסוחרים יהודים היו לדבר שכיח. שנה שלמה הייתה תסיסה רבה בקרב אס הופגזה, ֶ האוכלוסיה הערבית, וכתוצאה מכך העיר פ עד כדי הפיכתה לעיי-חרבות. לבסוף המורדים נכנעו, וכדי לבטא כניעתם, נקטו בפעולה בה קיוו שהמלך יסלח להם; ן התלויים ָ א ְ הם שלחו את ילדיהם עם לוחות לימוד הקוֹר

מאשר כי היהודים יהיו יחס 1864 תרגום לצרפתי של הכרזה המלכותית של שווה על פי החוק, עם צדק ללא משוא פנים, וכי מישהו מטפל בן שלא יועמד -, במסמך זה נמצא במשרדו של הקהילה היהודית בטנג'יר. 1935 לדין. תורגם ב

56

2023 : טבת-אדר תשפ״ג, ינואר-מרץ 17 גיליון

"יהדות מרוקו-מורשת, הגות ואמנות" מאת הפדרציה העולמית של יהדות מרוקו