יהדות מרוקו | מורשת, הגות ואמנות

את הפסיפס וכך התברר לנו שבור המים למעשה הוא גת יין קדומה, כפי הנראה מימי בית שני, ובהתחשב בעובדה שבבתים סמוכים מקוואות ששימשו את תעשיית היין של בית כרמא המקראית הבנו שמדובר בגת יין יהודית של בני שבט יהודה ושיין מגת זו הועלה לבית המקדש ולירושלים ונעשה תחת השגחה של משמרת כהונה, ומכאן המקוואות הסמוכים. התרגשנו מהממצא שנמצא ממש בלב המטבח שלנו וגמלה בלבנו החלטה לפתוח את הבית למבקרים. כמשוררת התחלתי לארח קבוצות לשיח ספרותי תוך כדי שהקבוצות נהנות מיופיו של הבית שנראה כמו יצירה של האדריכל האומן גאודי מבפנים, על מבוכך ומעבריו הלבנים. בעתשקראתי משירתי שת לבי כי אורחי מתמוגגים מהיצירה הספציפית, העוסקת במורשת של משפחתי ובמורשתי, מורשת יהדות מרוקו. אני מרבה ביצירתי לכתוב על נשות המשפחה, הסבתות שלי, ללה אישתיר, ללה עזיזה, ללה סלטנה ז״ל ועל אימי ודודותי שתבדלנה לחיים ארוכים ובתוך השירים העוסקים בהן אני מעלה על נס את תעצומותיהן של הנשים הללו שלא בהכרח ידעו קרוא וכתוב אך היתה להן חכמת חיים וידע רב בתחום צמחי המרפא, בנפש האדם, הן ידעו לילד ולהיות מספרות סיפורים מופלאות המנחילות דרך סיפוריהן לדור הבא את הערכים של החברה בה חיו, חכמה שהתבטאה גם בטקסים ובהעברת הידע מדור לדור. אט אט סיפורים ששמעתי מילדותי בבית הפכו למה שהיום הוא מופע הסיפורים שלי, העוסק בעצות החכמות של הסבתות שלי לחיים טובים ולחיי אהבה שמחים, מופע סיפורים שנקרא ״מסיבת האהבה של סלטנה״. קבוצות המתארחות בבית עתיק נהנות מתמהיל חוויתי של אווירת הבית העתיק, כיבוד מתוק, וממפגש הסיפורים החוויתי ,מסיבת האהבה של סלטנה״ וכמובן מהנוף הנפלא של עין כרם על קסמיה בו אני עורכת סיורים לקבוצות. אני מארחת קבוצות מהארץ ומהעולם, ואף שגרירה של משרד התיירות ומארחת עיתונאים, בלוגרים ואושיות קולינריה מרחבי העולם שזוכים לחוויה של מפגש עם מי שמתגורר בבתים היפים של עין כרם על סיפוריהם.

מרוקאית יהודית, היא שרה גם בשפות הברבריות ומתחקה אחר שירת נשים עתיקה בשפות אלו על ידי ראיונות שהיא עושה עם נשים מבוגרות, המוסרות לה שירי ערש, שירי כלולות, שירי געגוע ושירי עוצמה נשית. מור מקליטה את השירים מחדש בעיבודים של מוזיקת עולם וחושפת אותם לקהלים חדשים תוך שהיא מעניקה לשירה עתיקה זו חיים והמשכיות. אחד הדברים המרגשים הוא התחקותה של מור אחר פיוטיו של אבי, שלום אסרף ז״ל, אשר הלך לפני שנה לעולמו. מור שרה בהופעותיה משירת הבקשות ושירים מן התפילות אותם היא מבצעת בקולה היחודי, בהופעותיה ברחבי הארץ והעולם ובכך היא משמרת עבורי את אהבתו של אבי לאלה האנדלוסית ולמורשת אבותיו. למעשה מור סוגרת עבורי מעגל של חזרה לשורשים, של התמקמות בשורשים שלי מחדש לאחר שנים של התכחשות של בני דורי לשורשיהם. אז ביתי הפרטי הפך בעצם למקום המושך אליו קבוצות לסיפורי מורשת יהדות מרוקו, אני מארחת את הקבוצות

אני גאה, שבאמצעות סיפורי אני מביאה את קולן המושתק של האימהות שלנו, אימותנו התמות אשר כור ההיתוך הישראלי כפה על בני דורי להתכחש למורשתן. אני גאה שאני מספרת את סיפורן ביצירתי הספרותית ואילו בתי, הזמרת והמוזיקאית הבינלאומית מור קרבסי, מביאה את הפן המוזיקלי של התרבות המרוקאית וחושפת אותה לקהלים רחבים בארץ ובעולם. בתי, מור קרבסי שרה ויוצרת בשפות העתיקות של מרוקו – חכיתיה (הלדינו העתיק של מרוקו),

25

2023 ינואר-מרץ , טבת-אדר תשפ״ג :17 גיליון

"יהדות מרוקו-מורשת, הגות ואמנות" מאת הפדרציה העולמית של יהדות מרוקו