יהדות מרוקו | מורשת, הגות ואמנות

ר' יעקב אביחצירא "אביר יעקב"

מאת: אברהם אביזמר* מהספר: "מרוקו-יהדות בצל האסלם" WWW.MAROCO.CO.IL avizemer10@gmail.com 052-2806317 ולדות חייו: רבי יעקב אביחצירא (השני) המכונה 'אביר ת )1805 יעקב' (על שם אחד מספריו) נולד בשנת ה'תקס"ו ( בינואר 4 לאביו ר' מסעוד אלבז ונפטר בכ' בטבת ה'תר"ם ( ). הוא היה רבו של חבל תפילאלת, מקובל, פוסק, 1880 סופר, דרשן ופייטן, מגדולי החכמים במרוקו, ונחשב לבעל מופת ולמי שזכה לגילוי אליהו הנביא. ר' יעקב הוא הסבא של בבא סאלי, ומהחשובים שבאבות משפחת אביחצירא הנערצת על יהודי מרוקו. בצעירותו למד אצל אביו תנ"ך וטעמי המקרא ולאחר מכן משנה ותלמוד. צאצאיו מחזיקים במסורת, שכבר בגיל שש עשרה היה מלא וגדוש בפרד"ס התורה, וזכה לדברי שבח מפי רבו הרב מרדכי בן שאול, אשר חיבר שיר לכבודו. לאחר שנסמך לרבנות על ידי הרב ישועה דנינו, החל לשמש כמנהיג הקהילה בחבל תפילאלת, ושימש בה כרב, מנהיג ודרשן עשרות שנים. כבר בשנות השלושים לחייו, נחשב לאחד מגדולי רבני ופוסקי דורו, ועדות למעמדו הן שאלות שנשלחו אליו מכל גדולי מרוקו בדורו, שחלקן מובאות בספרי השו"ת של חכמי זמנו. בנו ותלמידו, רבי אהרן, בהקדמה 18 לספרו "דורש טוב", מעיד שאביו היה לומד בכל לילה פרקי משנה בעל פה, וחוזר ולומד בפסוקים ובגמרא, ולא ישן אלא שנת ארעי, ומתעורר ואומר 'תיקון חצות', לומד ספרי קבלה עד עלות השחר, ומשם הולך לבית הכנסת לתפילת שחרית, ראש העשרה (ראשון למניין), ושם יושב ועוסק בתורה. גם בנו ותלמידו, הרב יצחק, בהקדמה לספרו "מחשוף הלבן", מעיד שאביו מעולם לא שח שיחת חולין, וכשהיה ער לא שכב בפאת המיטה, ומעולם לא חטפתו שינה, וכל אכילתו ושתייתו היו במידה, במשקל ובמשורה, ורוב ימיו היה שרוי בתענית לכפר על ישראל. הרב שלמה חיון, תלמידו המובהק, ששהה תדיר במחיצתו, וכדבריו בהקדמה לספרו "פתוחי חותם", "שלא זזה ידו מתוך ידו", מתאר את אורח חייו בזו הלשון: "בהבלי העולם הזה מאס, ובמעשה הצדקה פזר ונתן לאביונים ולחכמים עמלי תורה". רבי יעקב נהג להתבודד בלימודו שרובו היה בתורת הקבלה. נודע בגינוני קדושה, והתפרסם כבעל מופת ונס בערי המערב, במצרים, ובארץ ישראל. רבים היו באים אליו ממקומות שונים להתברך מפיו, והוא היה נערץ גם

050-5823050 © '' אמנות יהודית '' תמונה באדיבות

על ההמון המוסלמי ונכבדיו, והשתמש במעמדו לטובת היהודים. כן עסק בצרכי עדתו. בתיקון צורכי דת, שלום בית, והיה מכתת רגליו לאסוף כסף לחלקו לעניים. מסעו לארץ ישראל ופטירתו: רבי יעקב אהב מאוד את ארץ ישראל ושאף לעלות אליה, אך בני קהילתו בתפילאלת התנגדו, עיכבו ומנעו ממנו לעזוב אותם. הוא ניסה לעלות לארץ שש פעמים, ורק בפעם השישית, בשנת ה'תר"ם ), הצליח לשכנע את בני קהילתו, שבנו רבי מסעוד, 1879( יכול לשמש כרב הקהילה במקומו, והם הניחו לו לצאת לדרכו. בדרכו לארץ ישראל עבר דרך אלג'יריה, תוניסיה, לוב ומצרים. בט"ו בטבת הוא הגיע לאלכסנדריה ושהה בה מעט, ובי"ז בטבת הגיע לעיירה דמנהור הסמוכה, והתארח אצל משה סרוסי, שם חלה לפתע קשות, ונפטר בכ' בטבת ) ונקבר בדמנהור. יום פטירתו נקבע 1880 בינואר 4 ה'תר"ם ( ליום הילולא, והמון מיהודי מצרים ומחוצה לה נהרו בו להשתטח ולהתפלל על קברו. ברבות השנים ובגין התמעטות היהודים במצרים פחת מספר העולים לקברו. כיום מגיעות מפעם לפעם קבוצות יהודים מהארץ ומהתפוצות, חלקם בראשות בני משפחתו וצאצאיו, לאוהל קברו. לשמחתי, זכיתי להיות פעמיים בציון הצדיק הנערץ הזה, זכותו תגן עליכם, ועלינו ועל כל ישראל. אמן ואמן... אחרי מותו: צאצאיו המשיכו לכהן ברבנות בתפילאלת עד עלותם ארצה. רבים מהם שימשו ומשמשים כרבנים ואדמורי"ם במדינת ישראל. הבולטים שבהם היו נכדו רבי

ישראל אביחצירא המכונה "בבא סאלי" ונינו ר' מאיר אביחצירא (באבא מאיר). על שמו הישוב 'כוכב יעקב' שבמועצה אזורית מטה בנימין. נכד נכדו, ר' דוד חי אביחצירא הקים בנהריה את מוסדות "אביר יעקב" על שמו. כמו כן מוסדות תורה ובתי כנסת רבים נקראים על שמו בישראל ובעולם כולו.

*), "מרוקו-יהדות בצל האיסלאם" 3 *מדריך טיולים למרוקו, ספרד ופורטוגל ומחבר הספרים: "מרוקו-ארץ המג׳רב", "מרוקו-המדריך למטייל" ( (אלבום), "מרוקו-ארץ של ניגודים" (אלבום), "מסעותיי במרוקו ארץ המג׳רב" (אלבום) ו"מסע אל מחוזות הצדיקים במג'רב" (אלבום)

10

2023 : טבת-אדר תשפ״ג, ינואר-מרץ 17 גיליון

"יהדות מרוקו-מורשת, הגות ואמנות" מאת הפדרציה העולמית של יהדות מרוקו