יהדות מרוקו | מורשת, הגות ואמנות

ינואר-מרץ 2023

טבת-אדר תשפ"ג

ת

י

מ

ש

ל

ו

ל

ע

י

ה

ה

ד

ה י

ת ו

צ

ר ד פ ה

ו ר מ

ו ק

כתב העת הדיגיטלי הרבע שנתי - יו״ל בינואר, אפריל, יולי ואוקטובר יהדות מרוקו מורשת הגות ואמנות

הרב יעיש יחיאל פרץ

ד''ר גילי חסקין

סם בן-שטרית

פרופ' יוסף שטרית

יעקב בזק

אברהם אביזמר

ד"ר עינת שושן רפאלי

שאול טנג'י

סלומון לסרי

הרצל חקק

שושנה קרבסי

בלפור חקק

1 גליון 17

הכותבים: אנשי אקדמיה, סופרים, משוררים ואישים

הדר לסרי

2023 ינואר-מרץ , טבת-אדר תשפ״ג :17 גיליון

"יהדות מרוקו-מורשת, הגות ואמנות" מאת הפדרציה העולמית של יהדות מרוקו

דבר העורכת כתב העת הדיגיטלי יהדות מרוקו: מורשת, הגות ואמנות

רוצים לקבל את כתב העת חם מהתנור לוואצאפ? הירשמו כאן

נה אזרחית חדשה, זמן לחשבונות נפש, ש להפקת לקחים מפעולות העבר. תקופת משבר הקורונה היוותה לארגונים

רבים טבילת אש לא קלה, חלקם טבעו, חלקם בשלבי ציפה וחלקם עושים ריאורגניזציה ורוקמים תכניות לעתיד. וגם אנו בפדרציה הפשלנו שרוולים, התאחדנו במפגשי סיעור מוחות, הצענו, חישבנו, עיצבנו, רקמנו והוצאנו תחת ידינו אירועים ופרוייקטים חדשים ומרגשים, אשר בעז"ה יראו אור בשנה זו. אז יש למה לצפות, שווה לעקוב אחר הפרסומים בפייסבוק ובאתר או להירשם לקבלת הודעות בוואצאפ. בנוסף, כחלק מהפקת הלקחים ולבקשת הקוראים, שמחים לבשר שהוספנו שני גליונות של כתב העת הדיגיטלי, ומגליון זה, יופקו ארבעה גליונות בכל שנה - אחד בכל רבעון. וזה המקום לברך כל חברי הפדרציה העולמית ואוהדיה, המחזקים ידינו להמשיך ולעשות למען מורשתנו הנפלאה. כמו כן, יבואו על הברכה תורמי המאמרים לכתב העת, על הירתמותם, ביעדנו זה, להפיץ חינם לכל דורש - תיעוד 'חי ונושם' אודות מורשתנו המפוארה ולהעלות שוב קרנה של יהדות מרוקו-כקדם. בשם הפדרציה העולמית, בשם כל מנויי וקוראי כתב העת ובשמי, תודה ויישר כח גדול לתורמי המאמרים הוותיקים והחדשים-שהצטרפו אלינו. ברוכים תהיו.

17 גליון מס' 2023 טבת-אדר תשפ"ג, ינואר-מרץ עריכה גרפיקה ועיצוב אליזבט בראל

יהי רצון לברכת השם במעשה ידינו. אמן.

אליזבט בראל עורכת

כל הזכויות שמורות למפרסמי המאמרים ולפדרציה העולמית © הפדרציה העולמית של יהדות מרוקו 94222 ירושלים 42 רח' יפו 02:6251221 : פקס 6257377- 02 טל': maroco 26@ netvision . net . il www.fede-maroc.com פייסבוק וביוטיוב חפשו אותנו גם ב:

באם הנכם עוסקים בנושאים הקשורים ליהדות מרוקו, אנו מזמינים אתכם לתרום כתבות בליווי תמונות, לעורכת fedemaroc 26@ gmail . com אליזבט בראל, לכתובת : בצירוף פרטיכם.

הפדרציה העולמית של יהדות מרוקו אינה אחראית על וודאות התכנים, נכונותם מוטלת על המחברים.

2

2023 : טבת-אדר תשפ״ג, ינואר-מרץ 17 גיליון

"יהדות מרוקו-מורשת, הגות ואמנות" מאת הפדרציה העולמית של יהדות מרוקו

מעגל החיים 16- 17 18-19 20-23

הגות

4-5

עוקר הרים וטוחנם זה בזה ! שנות עשייה"- 40 הקדמה מהספר-אלבום " מאמרים פרי עטו של סם בן-שטרית מאת אליזבט בראל עוקר הרים ראיון עם סם בן שטרית שיר לפדרציה ולסם בן שטרית מאת שאול טנג'י (שירת מורשת) רבבה נתתיך מאת סלומון לסרי (שירת מורשת) שפה מרוקאית מאת שושנה קרבסי (שירת מורשת) הידים של אמא מאת שושנה קרבסי (שירת מורשת) הסליחה מאת שושנה קרבסי

חנוכה במרוקו מאת הרב יעיש יחיאל פרץ-רב הפדרציה טקס החינה מאת שאול טנג'י המרגלית סיפור עם מהספר "תפוח ההריון" מאת יששכר בן עמי ז"ל הבית העתיק בעין-כרם מאת שושנה קרבסי

6-8 9

24-28

11 26 27 28

מקאמה: מסע למרוקו אל הקהילות היהודיות מאת הרצל ובלפור חקק געגועים למרוקו מאת ד"ר גלעד (גילי) חסקין נופים ואתרים 30-33

34-41 42-46

מרוקו – מדינה בעלת אלף הפנים לעבר נורמליזציה בתחום החינוך מאת ד"ר עינת שושן רפאלי

דיוקן 10 12-15

ר'יעקב אביחצירא "אביר יעקב" מאת אברהם אביזמר ראיון עם יעקב בזק-לרגל צאת ספרו "מרקש-דימונה-חיפה" ראיון המסקר פרק בספרו-אודות תקופת פעילותו כיו"ר סניף הפדרציה העולמית בחיפה

חקר 48-50 51-58

עמק הדרעא מאת פרופ' יוסף שטרית תאריכים חשובים ביהדות מרוקו-חלק ב' מאת שאול טנג'י מחקר: תרומתה של יהדות מרוקו ליחסי ישראל-מרוקו, במרוקו II בתקופת שלטונו של המלך חסן -חלק א' מאת הדר לסרי

שונות 28 29 47

חדשות המדיה של הפדרציה מפעלי הפדרציה העולמית סרטים אודות יהדות מרוקו

59-63

3

2023 ינואר-מרץ , טבת-אדר תשפ״ג :17 גיליון

"יהדות מרוקו-מורשת, הגות ואמנות" מאת הפדרציה העולמית של יהדות מרוקו

אשדוד) 2007 חידוש מנהג קירוב לבבות במימונה (

עוקר הרים וטוחנם זה בזה ! שנות עשיה" מאת: אליזבט בראל עורכת 40 הקדמה מהספר אלבום " הקדמה שנות עשייה", המציג 40 חגגה הפדרציה העולמית השקת הספר-אלבום " 6.9.22 ביום ג' ה במאמרים, כתבות וראיונות (העיקריים שבהם), את תפיסת עולמה של הפדרציה מיום הקמתה ע"י מייסדה - סם בן שטרית וחבריו - ועד היום. בספר ניתן לראות את השתלשלות המהפכה החשיבתית של קהילת יוצאי מרוקו-בדימויים ובאמונה בעצמם וביכולותיהם ובתפיסת החברה אותם. פועלו של סם בן-שטרית לא היה קל, השכם וערב, בדרכים יצירתיות, פעל מחד להזכיר ליוצאי מרוקו את מורשתם המפוארת ממנה הגיעו ויכולותיהם להילחם ב"סוחרי המצוקה" למיניהם, למען יזקפו שוב קומתם ויאמינו בהצלחתם, ומאידך לצאת בעוז וללחום בתקשורת אשר הכפישה את מראם והציגה מראות שווא מזעריים כאילו מייצגים הם אוכלוסייה שלמה, נלחם בסטיגמות והזכיר בכל הזדמנות את תרומת יהדות מרוקו לחברה הישראלית ולתקומת המדינה. בחרתי להביא בכתב העת את ההקדמה "עוקר הרים וטוחנם זה בזה" המספר על פועלו ומיד של העיתונאית ורד בן- 1989 ) מופיע הריאיון המדובר "עוקר הרים" משנת 8 - 6 אחריו (בעמ׳ ישראל עם סם בן שטרית, ראיון המוכיח כאלף עדים על עוצמותיו ונחישותו לאורך השנים. מבחינתנו מגיע לאדם יקר זה פרס ישראל על מפעל חיים, ומוזר בעיננו שעדין לא זכה. תשפטו אתם!

4

2023 : טבת-אדר תשפ״ג, ינואר-מרץ 17 גיליון

"יהדות מרוקו-מורשת, הגות ואמנות" מאת הפדרציה העולמית של יהדות מרוקו

שולחנות התקרובת המסורתיים, כך מקרבים לבבות! וכך חושפים את פניה היפות וערכיה של יהדות מרוקו! הנשיא יצחק נבון אמר: המימונה היא פלטפורמה נאותה, שגילתה לציבור הרחב יהדות מרוקו האמיתית. אביא סיפור אחד: סם ביקר בביתם של שאול ומוניק אסולין, כדי לנחמם במות עליהם בנם. לפתע, הוא מבחין בידידשלו ושואל אותו: "רבי משה, מה לכהן ולבית הקברות"? והכוונה למשה לנדאו- נשיא בית המשפט העליון. האחרון השיב: "אתה, סם אשם! אתה, שידכת משפחתי למשפחת אסולין בליל המימונה, ומאז הם מבקרים בביתנו ואנו בביתם. הבן ההרוג הוא, כמו הבן שלנו, ולכן אנו יושבים שבעה עליו עם משפחתו. סם בן שטרית יזם המפעל היוקרתי: "הכתרת דמויות מופת". ראשוני המעוטרים: אריאל שרון, הרב ישראל ועוד אישים רמי- 2 מאיר לאו, שמעון פרס, המלך חסן מעלה באירופה ובארה"ב. כל הכתרת דמות מופת, מתקיימת ברוב עם והדר, חתן "דמות מופת" וגם האורחים תורמים לקרן מלגות. השפעתו של סם רבה במרוקו. הוא מתקבל בכבוד, כי הרי שימש כנציגם של ראשי הממשלה פרס ורבין שליחויות, ובידיו אגרות סודיות 40 , ב- 2 אצל המלך חסן למלך. אחד המפעלים ההיסטוריים שלו: הקמת בית כנסת "בית אליהו" על שם אביו של התורם ממרוקו סלומון אזולאי בעיר בלמונטה (פורטוגל). בזכות בית כנסת זה, אלפי משפחות מהאנוסים שבו ליהדות. ואכן, בזכות יוזמתו של סם אלפי אנוסים חזרו לצור מחצבתם.

"עוקר הרים", זו כותרת כתבתה המצוינת של העיתונאית ורד בן-ישראל על סם בן שטרית ("חדשות" ). תיאור קולע ומתמצת את אישיותו, תפיסת 25.4.89 עולמו ופועלו של סם המייסד ונשיא הפדרציה העולמית של יהדות מרוקו כיום. בספרו "חזון והגשמה"- יוזמות ומפעלים חסרי תקדים- מובאות יוזמותיו. ארגונים 23 בזכות אישיותו הכובשת, נענו לפניותיו ותנועות מישראל ומהתפוצות, והסתנפו לפדרציה העולמית בראשותו. פניותיהם הועברו לרשם העמותות ע"י עו"ד עמי סביר היועץ המשפטי. רק עוקר הרים כמוהו, זכאי להשתבח בפריסה הנרחבת : מרוקו, 32 ; ובתפוצות 70 של סניפי הפדרציה. בישראל אירופה, קנדה, ארה"ב ודרום אמריקה. מן המפורסמות שמר בן-שטרית הינו נואם ומרצה מרתק שומעיו, ותמיד בעל פה. מאמריו המשובחים המובאים בספר- אלבום זה; אחדים מהם הפכו למאמרי-חובה בביתספר לעבודה סוציאלית ולמחנכים, וכאלה שסטודנטים לתואר שני ושלישי עשו עליהם ועל יוזמותיו עבודה. התגובות הנלהבות בשולי המאמרים רבים, מצד אישים ואנשי-שם, מעידות על איכות הדברים. ניתן לתהות, איזו תנועה בארץ, רשאית להשתבח בהענקת מלגות לסטודנטים מעוטי-הכנסה בסכום ! תוך גיוס שותפים למפעל ₪ 40,000,000 האדיר של חינוכי וערכי זה. סטודנטים ללא הבדל: מוצא, גזע, דת ומין קיבלו 5000 כ סיוע. רובם סיימו תואר ראשון, שני או שלישי. לשם הדגמה: כאשר שמעון פרס כנשיא, עמד לעזוב את משכן נשיאי-ישראל, הוא צלצל לסם וביקשו לבוא אליו יחד עם ראשי הפדרציה למפגש פרידה. פרס הוסיף: תביאו עמכם סטודנט או סטודנטית שבזכותכם הם סיימו את חוק לימודיהם. ומה הייתה הפתעתו של הנשיא פרס, כשהוצגו בפניו שתי רופאות-מנתחות, האחת בת ליוצאי מרוקו והשנייה בת ליוצאי פולין. "ליל המימונה - תרבחו ותסעדו" במתכונת הארצית, הוא אביו מולידו. בלילה זה, כמאה אלף בתים של יוצאי צפון אפריקה מארחים מיליון אורחים 2 כל דכפין. על פי ההערכה כ- ומארחים נפגשים יחדיו בלילה זה, סביב

בהקדמה זו מופיעים מעט מהמפעלים, יתר המפעלים פרוסים בספר אלבום.

5

2023 ינואר-מרץ , טבת-אדר תשפ״ג :17 גיליון

"יהדות מרוקו-מורשת, הגות ואמנות" מאת הפדרציה העולמית של יהדות מרוקו

"תלויה מעל שולחנו תמונה גדולה וממוסגרת ממנה ניבטים, בפוזה של קמפ-דיויד, הוא עצמו, עם צפורן אדומה ביד, למעלה מימין) 8 פרס משמאלו, שמיר מימינו, אוחזים גם הם פרחים בצהלה." (מתוך המאמר-עמ׳

עוקר הרים 25.4.89 מאת: ורד בן ישראל-ראיון עם סם בן שטרית. פורסם ב"חדשות" ב- ) פרסם דון קישוט ירושלמי מאמר ששם ללעג את העסקנים המערכת 1979 שנים ( 10 לפני העדתיים. "כיניתי אותם סוחרי מצוקה, יצאתי נגד חגיגות הבר מצווה הראוותניות הגוזלות את תקציב הנעליים. שיעורי פסנתר וחוגי ההעשרה". המאמר גרר תגובות רבות. בוגד, כינו אותו, בין היתר. היום מתגאה יו"ר תנועת "ביחד", סם בן שטרית, בחג החדש שהוסיף לרפרטואר של עם ישראל.

ית תנועת "ביחד", מקום מושבו של יו"ר התנועה סם ב בן שטרית, שוכן במדרחוב הירושלמי, אבל בעצימת עיניים חד פעמים לא קשה כל כך לפנטז שאתה נמצא באיזו מפקדה בשנלר. ענני המלחמה העורפית מורגשים כבר בכניסה, על הקירות פרוסים בערבוביה, לוחות חמ"ל וכל פקסימיליה שמטרטרת תזיז בדייקנות את הרגלים שבלוח. שעת המימונה שונתה באשקלון, באופקים יתארח השר קצב אצל משפחת וענקין, המר יהיה אורח ברמלה, בגן סאקר תופיע, לבסוף, שרה'לה שרון (וכבר הוכנו לה מבעוד מועד כפתן וכתר מוכסף) ומדרעי הוזמנו ברכות.

בן שטרית, דובר עברית תנכית במקור, הגיית קולות כפסוקו של יום, עצבני מאוד עכשיו, ערב המימונה, מה שלא יגרע כמובן משפתו הנדירה. "לא דיברתי מאומה עם סנדרסון", הוא צועק בטלפון על אחד מפקידיו. "זה חודש ימים לא החלפתי עמו מילה. האירוע הזה הוא על אחריותך הבלעדית ארגן ושלח לי פקס". משכורת, יש לציין, מקבל בן שטרית מהאגודה לתרבות הדיור אותה הוא מנהל, אבל עכשיו הוא בחופשה, מה שנים, בתוך 10 שמותיר לו זמן לחגוג עשור "ביחד". לפני

6

2023 : טבת-אדר תשפ״ג, ינואר-מרץ 17 גיליון

"יהדות מרוקו-מורשת, הגות ואמנות" מאת הפדרציה העולמית של יהדות מרוקו

למרוקו ולאזור ערכתי, אבל בעניין הזה לא תימלט מפי מילה ולא חצי".

נהמות "הפנתרים השחורים", הפגנות המצוקה של בני עדות המזרח והבערות הצמיגים, פרסם מאמר ב"מעריב", שם קטל את העסקנים העדתיים ואיתם את מרירותם. אז היה בן שטרית, יליד מרוקו, בוגר סמינר בית הכרם, יו"ר ועד שכונות הקטמונים. הרבה מאוד אצבעות מאשימות הופנו אליו. בוגד, כינו אותו. "כיניתי אותם סוחרי מצוקה", הוא אומר מעשן קנט ארוך מתוך פומית מוזהבת. "כתבתי שמצוקתם מדומה, ושאפשר לצאת ממנה רק אם ינצלו בחוכמה את התקציב המשפחתי. יצאתי נגד חגיגות הבר-מצוה הראוותניות שגוזלות את תקציב הנעליים, שעורי הפסנתר וחוגי ההעשרה". מאותו מאמר לא גדול נולדה תנועה רשומה כחוק. תחילתה אנשי יוצאי צפון אפריקה, חלק קטן ממאות 40 – יוזמה של האנשים שהגיבו על מאמרו של בן שטרית. ביניהם היו ד"ר משה בר-אשר, ד"ר אהרון ממן והסופר עוזיאל חזן. מטרתה העיקרית של התנועה היתה למנוע את הקיטוב המזרח-אשכנזי, אותו ניבאו בכל עיתון. דיברו אז על לבנון שניה, שתורכב מיוצאי צפון אפריקה, דיברו על מלחמת אחים. קראו לתנועת "ביחד" כדי לצאת נגד נבואות הזעם. היום ברוך השם, אפשר להגיד שהצלחנו. תחזיות הפחד אחוז מהנשואים הם בין- 23.5 לא התגשמו ובכל שנה עדתיים. את הדור הצעיר היום לא מעניין אם את פולניה או מרוקאית. בחור רואה בחורה מתאהב בא – ויאללה לחתונה, ללא קשר לשיוכה העדתי. "ביחד" הצליחה, בעשור האחרון, מלבד לגשר בין פלגי העם, גם לזקוף את קומתם של יוצאי צפון אפריקה. היום מרוקאי הוא אדם גאה בזכות עצמו ויש לו, תאמיני לי, יש לו במה". אין לו, לסם בן שטרית, שום ספק שמפעלי תנועתו הם הם שהגשימו את מטרות העשור. מפעליו, הוא מסביר מתחילים, בליל המימונה, חג שנהפך בהדרגה לנחלת הכלל. "אמר לי פרופ' חיים גבריהו", הוא פותח ומזמין ממזכירתו רומה שיחה לארה"ב, "שלגבי ביסוס חג 150 החנוכה והפורים, היתה מחלוקת שנמשכה בין שנים הנחלנו חג חדש 10 שנה. אנחנו, תוך 200 ל לכלל העם, ואין לזה תקדים". חוץ מהמימונה, ממשיך בן שטרית אחרי שסיים שיחה עם הרב הניו-יורקי בן חיים ("אני רוצה שתתחולל שם מימונה שרבות עוד ידובר בה"), חוץ מזה, קיימים גם החידונים, הסרטים וההסברה. ארבעה חידונים ארגנו לנוער סביב פועלה של סרטים ערכנו והפצנו 11 יהדות צפון אפריקה, באותו נושא, חלקם הוקרנו בטלוויזיה. כל זוג מעורב שמתחתן זוכה לברכתנו הלבבית. ויש, שליחויות חשאיות 22 כמובן, גם שליחויות.

שלושה צאצאים גאים יש לו בבית, מלבד, כמובן, אנט ) סיימה לאחרונה את לימודי המשפטים, 25 אשתו. מיכל ( ) "היצירה המושלמת שברא 7 ) חייל, ומירב ( 21 מאיר ( אלוהים בעולמו". אני, הוא אומר, בתנועת יד רחבה, מחנך אותם לראות עולם בכל אדם, מרגיל אותם לעזרה הדדית ולאהבת ישראל. "וישראל היא כולנו, לא רק מרוקאי ופולני אלא גם פרס ושמיר, דתי ואפיקורוס. את יודעת במרוקו משוכנעים ששמעון פרס מרוקאי. כמה שאני נשבע להם באותות ובמופתים שהבן אדם פולני, לא מאמינים לי. "מדוע סימון פרץ מתכחש למוצאו המרוקאי?" הם שואלים. "בגלל המוצא אנחנו אוהבים אותו, ממה הוא מתבייש?" יש לי קשרים עם כולם. עם פרס ועם שמיר ועם נבון ואפילו בגין שלח לי לאחרונה מכתב תגובה על בקשתי שייכלל ב"ספר הזהב" שלנו. "את השירונים של המימונה בגן סאקר העברתי אישית לשמיר ולפרס. אמרתי להם שיעברו על החומר פן יגמגמו שם. עם כל ראשי המדינה אני נפגש ישירות ללא מתווכים ומזכירים, כולם ידידים אישיים שלי".

7

2023 ינואר-מרץ , טבת-אדר תשפ״ג :17 גיליון

"יהדות מרוקו-מורשת, הגות ואמנות" מאת הפדרציה העולמית של יהדות מרוקו

"למלחמה הזאת נצא בשלושה דגלים: הסימבולי, הרציונאלי והסנטימנטלי. בראשון נפיץ את ספר הזהב לאחדות ישראל, שבו יירשם כל יהודי בגולה. על הספר הזה, יוזמה שלנו, חתמו כבר נשיא המדינה, ראש הממשלה, ממלא מקומו, הרבנים אישים מרחבי העולם – כשכל חותם 300 הראשיים ועוד שנים תשכון 10 מקבל תעודה מוזהבת. המטרה היא שתוך תעודה כזאת בכל בית יהודי בעולם לצד המזוזה והחנוכיה. לגבי הדגל השני, הרציונאלי, ננסה להסביר שמורשת היהדות נבנתה כל כולה על ערכי ההומניזים. נהפוך טענותיהם של מתבוללים הטוענים שדתם פרימיטיבית. החזית השלישית, הסנטימנטלית, כולל את זכרונות בית אבא, את הגפילטע-פיש והקוסקוס. אפשר, בקלות לעודד את הרגש הזה באמצעות ביקורים, סרטים ומשלחות יהודיות. הנה, לאחרונה הורה שר החוץ לכל השגרירים לעמוד לרשותנו בעניין זה". אבל לפני עידן הכיבושים הגדולים ("מהנקודה הזאת בירושלים, הוא בעצמו אומר "אנחנו שולטים על העולם כולו"), עוד לא חלף כאב הראש שלו המימונה. הטקס 26 המרכזי יהיה בגן סאקר. "יהיו שם", הוא מונה בגאווה " שרים וכולם כולם ישירו עם שרה'לה שרון. תישמע שם השירה האדירה בתולדות אנוש. תבואי, תבואי ותתפרק עליך דעתך".

ולהוכחה תלויה מעל שולחנו תמונה גדולה וממוסגרת ממנה ניבטים, בפוזה של קמפ-דיויד, הוא עצמו, עם צפורן אדומה ביד, פרס משמאלו, שמיר מימינו, אוחזים גם הם פרחים בצהלה. מול התמונה הזאת, תלוי ממוסגר, הפעם בפוזה של הבאבא סאלי, מלך מרוקו הנוכחי, ("איש גדול. נתפלל כולנו לשלומו שיאריך מלכותו עד עולמי עד") לו העניק לאחרונה תעודת חסיד אומות עולם. בן שטרית גאה מאוד בשתי התמונות הללו. "הקיטוב הבין עדתי", הוא משתדל לקצר מפאת עומס הטלפונים. "מנענו ברוך השם. מה שנשאר לנו הן שתי מטרות חשובות עליהן נעבוד במשך העשור הקרוב. אני מדבר על הקיטוב בין החילונים והדתיים ועל ההתבוללות החמורה בתפוצות הגולה. על הבעיה הראשונה נתגבר אם נעודד רבנים שתורתם בית הילל, לקחת על עצמם מישרות דתיות ציבוריות. נשתדל לעודד בחילונים מודעות לגבי בחירתו של רב זה או אחר. נשכנע לבדוק בציציותיו של כל רב ורב ולבחור רק בסובלניים ובהומאניים שביניהם. באשר להתבוללות, שמחסלת את עמנו כמחלה ממארת, נצא בימים הקרובים במועצה הציבורית שבה יתפקדו הרב ישראל לאו כנשיא המועצה לאחדות ישראל, השר מרדכי 250 גור כיו"ר הקרן, ואנוכי כיו"ר תנועת ביחד. נצא בפניה ל אנשי רוח ושם, לרבות חתני פרס נובל, למנוע את האסון הממשמש ובא עלינו.

- הרבה לפני 'הסכמי אברהם'. 2005 עוד אחת מהיוזמות הפחות מוכרות של הפדרציה העולמית-משלחת נוער למרוקו בשנת יושבים מימין-דוד צרפתי, סום בן שטרית ושאול טנג'י (כותב השיר לסם בן-שטרית-בעמוד הבא המונה חלק מיוזמותיו), מאחריהם עומדים בני הנוער שנבחרו להתארח ע"י הקהילה היהודית במרוקו - במסע שורשים

8

2023 : טבת-אדר תשפ״ג, ינואר-מרץ 17 גיליון

"יהדות מרוקו-מורשת, הגות ואמנות" מאת הפדרציה העולמית של יהדות מרוקו

לסם בן-שטרית ולפדרציה העולמית מאת: שאול טנג'י יו"ר סניף הפדרציה אופקים י ו י :

כל אדם יש את הישגיו ל יכום הישגיך נראים לכל עובר ושב, ס יום שנבחרת... ועד עכשיו. מ

ין כל תפקידיך הרבים והמעולים, ב וכל לפרגן לך, ולהוקירך במילים. נ ייסדת את תנועת "ביחד" ובראשה עמדת, ש וב טעם בספר הזהב לאחדות עם ישראל הפצת. ט אית לנכון להקים ועד ציבורי לחגיגות המימונה, ר געת ומצאת להרכיב חלקים קטנים לתמונה, י וך כדי השקעה רבה לאורך כל שנה ושנה. ת

משיך ונתגאה בך שהיית לנו שליח לאח"מים רבים בכל מקום בתבל, נ יזמת והעלית עצמות מעפילי ספינת "אגוז" לקבורה ממלכתית בישראל, ש זמת בשיתוף עם הטלוויזיה הישראלית, משרד החינוך בזמן, י ת הסדרה אגוז בשלושה פרקים, כמעט לא יאומן. א פדרציה תפעל למען אחדות העם, המאפיינת את יהודי מרוקו וחכמיה. ה רופסורים, חוקרים, סופרים, עיתונאים, משפטנים שכמהו אליה, פ היינו עשרות ארגונים ותנועות היו בין מייסדיה, ד אינו סניפים רבים המוקמים בארץ ובגולה לתפארת כולנו אנו חבריה. ר ריך לציין את הפעילות ליהדות מרוקו החובקת עולם, צ דוע שהפכת למפעל, והודות לכך נהנה חלק גדול מהעם, י יותך כך לנדבך הפכת בחיי העם. ה מצוקה הכלכלית בה שרדה המדינה הביאה לכך שלא נשכח, ה ותר בעיות של סטודנטים מעוטי היכולת שפונים אליה, י מיד יש את קרן המלגות והוועדה שתקבע את זכאיה. ת וב לא נשכח את ערבי שירה ופסטיבל, ש רבות יום יהדות מרוקו, תיאטרון, טקסים והרצאות ובכלל. ל ש את הנפקת המדליונים שבזהב טהור הם מצופים, י יו במעמד זה כל חברי המעברות שותפים, ה רכך נחרשה בלב כל המסייעים. ד יעידו על כך התורמים עם דלת פתוחה היום ובעתיד, ו היה זו מורשת ישראל, חיזוק האחדות הלאומית ועזרה לחלשים ולתמיד. ת מטרות לאורך כל השנה: 5 ורשת יהדות מרוקו שמה לעצמה מ אשונה הנחלת המורשת, שנייה תרומתם של יהודי מרוקו בתקומת העם והמדינה, ר שלישית שמירה על אחדות ישראל ושלמותו, ו ליטת העולים החדשים של כל אחד בעדתו, ק קרן מלגות לסטודנטים וחברים מעוטי יכולת כל אחד יביע תודתו. ו ועל כל אלה סם בן-שטרית יישר כוח על ההווה והעתיד וני של קבוצות בתוכנו, והסיוע בידם זהו הכורח. ע מבשרך לא תתעלם כך הוחלט לדאוג לנצרך, ו עזור ולהתגייס למשימה, שזוהי דרכך, ל ציבה הפדרציה העולמית בראש דאגותיה, מ

9

2023 ינואר-מרץ , טבת-אדר תשפ״ג :17 גיליון

"יהדות מרוקו-מורשת, הגות ואמנות" מאת הפדרציה העולמית של יהדות מרוקו

ר' יעקב אביחצירא "אביר יעקב"

מאת: אברהם אביזמר* מהספר: "מרוקו-יהדות בצל האסלם" WWW.MAROCO.CO.IL avizemer10@gmail.com 052-2806317 ולדות חייו: רבי יעקב אביחצירא (השני) המכונה 'אביר ת )1805 יעקב' (על שם אחד מספריו) נולד בשנת ה'תקס"ו ( בינואר 4 לאביו ר' מסעוד אלבז ונפטר בכ' בטבת ה'תר"ם ( ). הוא היה רבו של חבל תפילאלת, מקובל, פוסק, 1880 סופר, דרשן ופייטן, מגדולי החכמים במרוקו, ונחשב לבעל מופת ולמי שזכה לגילוי אליהו הנביא. ר' יעקב הוא הסבא של בבא סאלי, ומהחשובים שבאבות משפחת אביחצירא הנערצת על יהודי מרוקו. בצעירותו למד אצל אביו תנ"ך וטעמי המקרא ולאחר מכן משנה ותלמוד. צאצאיו מחזיקים במסורת, שכבר בגיל שש עשרה היה מלא וגדוש בפרד"ס התורה, וזכה לדברי שבח מפי רבו הרב מרדכי בן שאול, אשר חיבר שיר לכבודו. לאחר שנסמך לרבנות על ידי הרב ישועה דנינו, החל לשמש כמנהיג הקהילה בחבל תפילאלת, ושימש בה כרב, מנהיג ודרשן עשרות שנים. כבר בשנות השלושים לחייו, נחשב לאחד מגדולי רבני ופוסקי דורו, ועדות למעמדו הן שאלות שנשלחו אליו מכל גדולי מרוקו בדורו, שחלקן מובאות בספרי השו"ת של חכמי זמנו. בנו ותלמידו, רבי אהרן, בהקדמה 18 לספרו "דורש טוב", מעיד שאביו היה לומד בכל לילה פרקי משנה בעל פה, וחוזר ולומד בפסוקים ובגמרא, ולא ישן אלא שנת ארעי, ומתעורר ואומר 'תיקון חצות', לומד ספרי קבלה עד עלות השחר, ומשם הולך לבית הכנסת לתפילת שחרית, ראש העשרה (ראשון למניין), ושם יושב ועוסק בתורה. גם בנו ותלמידו, הרב יצחק, בהקדמה לספרו "מחשוף הלבן", מעיד שאביו מעולם לא שח שיחת חולין, וכשהיה ער לא שכב בפאת המיטה, ומעולם לא חטפתו שינה, וכל אכילתו ושתייתו היו במידה, במשקל ובמשורה, ורוב ימיו היה שרוי בתענית לכפר על ישראל. הרב שלמה חיון, תלמידו המובהק, ששהה תדיר במחיצתו, וכדבריו בהקדמה לספרו "פתוחי חותם", "שלא זזה ידו מתוך ידו", מתאר את אורח חייו בזו הלשון: "בהבלי העולם הזה מאס, ובמעשה הצדקה פזר ונתן לאביונים ולחכמים עמלי תורה". רבי יעקב נהג להתבודד בלימודו שרובו היה בתורת הקבלה. נודע בגינוני קדושה, והתפרסם כבעל מופת ונס בערי המערב, במצרים, ובארץ ישראל. רבים היו באים אליו ממקומות שונים להתברך מפיו, והוא היה נערץ גם

050-5823050 © '' אמנות יהודית '' תמונה באדיבות

על ההמון המוסלמי ונכבדיו, והשתמש במעמדו לטובת היהודים. כן עסק בצרכי עדתו. בתיקון צורכי דת, שלום בית, והיה מכתת רגליו לאסוף כסף לחלקו לעניים. מסעו לארץ ישראל ופטירתו: רבי יעקב אהב מאוד את ארץ ישראל ושאף לעלות אליה, אך בני קהילתו בתפילאלת התנגדו, עיכבו ומנעו ממנו לעזוב אותם. הוא ניסה לעלות לארץ שש פעמים, ורק בפעם השישית, בשנת ה'תר"ם ), הצליח לשכנע את בני קהילתו, שבנו רבי מסעוד, 1879( יכול לשמש כרב הקהילה במקומו, והם הניחו לו לצאת לדרכו. בדרכו לארץ ישראל עבר דרך אלג'יריה, תוניסיה, לוב ומצרים. בט"ו בטבת הוא הגיע לאלכסנדריה ושהה בה מעט, ובי"ז בטבת הגיע לעיירה דמנהור הסמוכה, והתארח אצל משה סרוסי, שם חלה לפתע קשות, ונפטר בכ' בטבת ) ונקבר בדמנהור. יום פטירתו נקבע 1880 בינואר 4 ה'תר"ם ( ליום הילולא, והמון מיהודי מצרים ומחוצה לה נהרו בו להשתטח ולהתפלל על קברו. ברבות השנים ובגין התמעטות היהודים במצרים פחת מספר העולים לקברו. כיום מגיעות מפעם לפעם קבוצות יהודים מהארץ ומהתפוצות, חלקם בראשות בני משפחתו וצאצאיו, לאוהל קברו. לשמחתי, זכיתי להיות פעמיים בציון הצדיק הנערץ הזה, זכותו תגן עליכם, ועלינו ועל כל ישראל. אמן ואמן... אחרי מותו: צאצאיו המשיכו לכהן ברבנות בתפילאלת עד עלותם ארצה. רבים מהם שימשו ומשמשים כרבנים ואדמורי"ם במדינת ישראל. הבולטים שבהם היו נכדו רבי

ישראל אביחצירא המכונה "בבא סאלי" ונינו ר' מאיר אביחצירא (באבא מאיר). על שמו הישוב 'כוכב יעקב' שבמועצה אזורית מטה בנימין. נכד נכדו, ר' דוד חי אביחצירא הקים בנהריה את מוסדות "אביר יעקב" על שמו. כמו כן מוסדות תורה ובתי כנסת רבים נקראים על שמו בישראל ובעולם כולו.

*), "מרוקו-יהדות בצל האיסלאם" 3 *מדריך טיולים למרוקו, ספרד ופורטוגל ומחבר הספרים: "מרוקו-ארץ המג׳רב", "מרוקו-המדריך למטייל" ( (אלבום), "מרוקו-ארץ של ניגודים" (אלבום), "מסעותיי במרוקו ארץ המג׳רב" (אלבום) ו"מסע אל מחוזות הצדיקים במג'רב" (אלבום)

10

2023 : טבת-אדר תשפ״ג, ינואר-מרץ 17 גיליון

"יהדות מרוקו-מורשת, הגות ואמנות" מאת הפדרציה העולמית של יהדות מרוקו

בהשראת מרד הפנתרים השחורים מאת: סלומון לסרי רבבה נתתיך הם היו עשרה מלאים תאווה וגאווה ואנחנו רבבה עם רגש ואחווה הם היו עשרה ללא אב ללא אם ואנחנו רבבה עם טף רב על השכם הם היו עשרה מארץ אשכנז ואנחנו רבבה ממזרח וממרכז הם היו עשרה מעיר גדולה וכיכר אדומה ואנחנו רבבה מעיר קטנה ועובדי אדמה הם היו עשרה חושבים כמקשה אחת ואנחנו רבבה חשים כנשמה אחת הם היו עשרה עם בית לכל אחד ואנחנו רבבה אוהל גדול לכולנו יחד הם היו עשרה חרשו ונטעו עץ פרי ואנחנו רבבה עוד תינוק ועוד בכי הם היו עשרה והוסיפו להם בתים ואנחנו רבבה מרוב צפיפות כמעט נחנקים הם היו עשרה מלאכתם מחשבת ואנחנו רבבה לאדמה ולחרושת הם היו עשרה קטפו וחילקו ביניהם את הפרי ואנחנו רבבה לנו הבוסר הסעד והמרי הם היו עשרה את ישראל ביניהם חילקו ואנחנו רבבה בספר ובמדבר פיזרו הם היו עשרה ודגל אדום נשאו ואנחנו רבבה לחבלי משיח השתוקקנו הם היו עשרה ויאמרו "הארץ לנו לרשתה" ואנחנו רבבה "ציון לנו נחלה מראשיתה" הם היו עשרה קצינים מדענים ורופאים ואנחנו רבבה פועלים בנאים וחקלאיים הם היו עשרה הפרידו ומשלו בנו ואנחנו רבבה נפרדנו ונמשלנו הם היו עשרה בשלטון חצי יובל ואנחנו רבבה יובל שנים תודה לקל הם היו עשרה ומחציתם מן הארץ ירדה ואנחנו רבבה מחציתנו בארץ צמחה

הם היו עשרה ונותרו חמישה ואנחנו רבבה ונותרנו רבבה

11

2023 ינואר-מרץ , טבת-אדר תשפ״ג :17 גיליון

"יהדות מרוקו-מורשת, הגות ואמנות" מאת הפדרציה העולמית של יהדות מרוקו

ראיון עם יעקב בזק-יו"ר סניף חיפה לשעבר לרגל צאת ספרו "מרקש-דימונה-חיפה" מתוך אמונה בכישוריו של ידידנו יעקב בזק, לחצו סם בן שטרית-נשיא הפדרציה העולמית ושלמה אביטן-יו"ר בינה וחבר הנהלת הפדרציה העולמית, על יעקב בזק להקים סניף של הפדרציה בחיפה ולעמוד

050-5478080 *יעקב בזק-לשעבר יו"ר סניף הפדרציה בחיפה, דובר עיריית חיפה ועוזר ראש העיר לענייני שכונות, מנהל אגף ליחסי ציבור, דוברות וקשרים בינלאומיים. שימש כיועץ ראשי העיר חיפה עמרם מצנע ויונה יהב. קיבל שני עיטורים אחד של המסדר הלאומי למצוינות מנשיא מיטיראן והשני אביר הלגיון הכבוד של צרפת. כן הוכרז כחתן פרס הצטיינות ע"י הפדרציה העולמית של יהדות מרוקו. BAZAKY@NETVISION.NET.IL בראשותו. זה היה בשנים הראשונות להקמת , יעקב בזק נעתר והקים סניף 2003 הפדרציה ב- . בספרו 2018 שפעל לדוגמא ולתפארת עד לשנת האוטוביוגרפי "מרקש-דימונה-חיפה" הוא גולל שנותמסעחדורבמטרה וגדושבעשייה. 80 בפנינו להלן הראיון שקיימנו עם ידידנו יעקב בזק שהעשיר את הפדרציה בפעילותו הברוכה.

12

2023 : טבת-אדר תשפ״ג, ינואר-מרץ 17 גיליון

"יהדות מרוקו-מורשת, הגות ואמנות" מאת הפדרציה העולמית של יהדות מרוקו

של הסניף. בראשות ועדת הביקורת הוטלה יעקב גרבלי, בנקאי לשעבר ובעל משרד לביטוחים, העיתונאי דוד זוהר, "סקופר" ידוע של עיתון "מעריב", שותף שלי לשעבר במשרד ליחסי ציבור וקשרים בינלאומיים, "בזק - זוהר תקשורת", נבחר לתפקיד דובר סניף הפדרציה בחיפה. יפה, ניהלתם את הסניף באפן ממש יסודי. מעניין, באיזה משימה התחלתם? המשימה הראשונה הייתה, ארגון אירוע מרכזי לפתיחת הסניף-כולו אורגן, עוצב ופורסם ע"י חברי הסניף. זה

יעקב תוכל לספר לנו כיצד הצלחת להקים סניף כל כך מוצלח ופעיל בחיפה? "האמת שדחיתי על הסף את ההצעה להקים סניף ולעמוד בראשו. לתומי, חשבתי שאני עסוק מדי מכדי שאוכל להתפנות למשימה חשובה זו. כי, אני מכיר את עצמי ואין דרך אחרת. אם אני לוקח עלי תפקיד כלשהו והיו רבים בחיי, אני חייב להצליח ולשים את הפרויקט בלב הפעילות שלי. הייתי מודע לגודל האתגר, שיהיה קשה להקים את הסניף בחיפה, לגייס מתנדבים מתאימים למטרה זו. אחרי שיחות רבות של שכנוע מצד שלמה אביטן-יו״ר בינה שכאמור כיהן

היה אירוע רב רושם, בהשתתפות ראש העיר עמרםמצנע-אשר פתח אתהאירוע בברכת הצלחה לסניף. בתכנית האמנותית הופיעה להקת צפון-מערב שפועלת בצל קורת גג אונ' חיפה ומנוהלת

כחבר הנהלת הפדרציה, הסכמתי לקחת את המושכות לידיים, להקים את הסניף על כל המשתמע מכך.

הכנתי רשימת אישים אחראיים והמתאימים לשמש כחברי הנהלת הפדרציה בחיפה. לאחר מספר

ע"י פרופ' יוסף שטרית, בלובי הוצגה תערוכה עשירה בנושא יהדות מרוקו והוגשה תקרובת מסורתית כיד המלך. ומה לאחר מכן? האם גיבשתם ביחד את הפרויקטים ואת דרכי הפעולה והאם במבחן הזמן אכן הצלחתם להשיג את המטרות אליהן חתרתם?

שבועות של עבודה מאומצת, הצלחתי בעזרת חברים פעילים ובראשם ידידי שלמה אביטן לגבש רשימה מכובדת שהכילה חברים. התכנסנו לישיבה 35 הראשונה, שלמה אביטן נבחר לנהל את ישיבת ייסוד הנהלת הסניף, והציע אותי לתפקיד יושב ראש הסניף, מכיוון שהייתי מוכר בפעילותי הציבורית הרחבה בתפקידי השונים למען העיר חיפה: דובר עיריית חיפה ועוזר ראש העיר לענייני שכונות, מנהל אגף ליחסי ציבור, דוברות וקשרים בינלאומיים וכיועץ ראשי העיר חיפה עמרם מצנע ויונה יהב. האם בישיבה זו כבר נבחרת וידעת מה כוונותיך ליזום בפדרציה למען הקהילה? אכן כן, באותה הישיבה נבחרתי פה אחד ליו"ר סניף הפדרציה בחיפה. את תפיסת עולמי גיבשתי קודם ובישיבה זו פירטתי לחברים את כוונותיי ודרכי הפעולה בייזום והובלת פרויקטים קהילתיים ומימושם בנושא הנחלת מורשת יהדות מרוקו הנפלאה, מנהגיה שהם חלק בלתי נפרד מהוויית קהילות יהדות מרוקו, להיות קשוב לאחר, תוך חתירה מתמדת ליצירת הרמוניה של אחווה ורעות וכן שמירה .. והטמעת הערכים עליהם חונכנו במרוקו ועוד האם עוד חברים נטלו על עצמם משימות להצלחת הסניף? כמובן, החברים היו חדורי מטרה והטו שכם. שלמה אביטן נבחר ל- סגן יו"ר הסניף וממלא מקומו, דוד אלון - מנהל אזור חיפה והצפון של בנק מזרחי - טפחות, גזבר הסניף ויושב ראש הועדה לאירועים, סימה שלום, מזכירה כללית

אכן עבדנו כסניף מגובש, קיימנו דיונים על פרויקטים תרבותיים, חברתיים וקהילתיים שיש בהם כדי להרים קרנה של קהילת יהדות מרוקו והאדרת שמה של העיר חיפה ותושביה

וגיבשנו דרכי פעולה לביצועם ומימושם. . בכלשנהקיימנו במרכז ע"שגסטון דפר, אתאירועי הנעילה 1 הארצית של חגיגות המימונה, אירוע רב- משתתפים מרהיב עין, במעמד ראש העיר חיפה, סגני ראש העיר, חברי מועצת העיר, רבנים, נציגי ממשלה ונכבדים רבים ותושבים מרחבי שכונות העיר וסביבותיה. האירוע כלל תכנית אמנותית, תצוגה אתנית ותקרובת מסורתית. . נשפי פורים וחנוכה לגיבוש חברי הנהלת הסניף, תושבי 2 העיר חיפה, נבחריה ונכבדיה. . בר-מצווה לתלמידים מעוטי יכולת, לתלמידים שנבחרו 3 בתיאום עם גורמי חינוך ורווחה, לכל תלמיד הוענקו: טלית, תפילין, סידור, כיפה, תלבושת חתן בר-מצווה ושעון יד. כולל טקס עליה לתורה בבית-כנסת ומסיבה באולם אירועים. לכל תלמיד, עיצבנו הזמנה נפרדת מכובדת עם אפשרות משתתפים לכל תלמיד. 30 להזמין בני משפחתו וחברים עד הפסקנו לאחר שהתברר שגם העיריה מעניקה אותו הסל.

13

2023 ינואר-מרץ , טבת-אדר תשפ״ג :17 גיליון

"יהדות מרוקו-מורשת, הגות ואמנות" מאת הפדרציה העולמית של יהדות מרוקו

בניסטי אשר אירחו את הקבוצה כולה כיד המלך, ביקרנו ב"מוזוליאום" המפואר בו קבורים המלך מוחמד החמישי המנוח ובנו המלך חאסן השני בעיר רבאט, התקבלנו בסבר פנים יפות ע"י קולונל מאז'ור סקאלי שסגר את דלתות ה"מוזוליאום" כדי לאפשר לנו ביקור ייחודי. חברי המשלחת קיימו טקס השכבה לזכרם של המלך מוחמד החמישי והמלך חסן השני. במעמד זה, נשאתי נאום בו, הזכרתי בין היתר, שהשואה שתוכננה ע"י הצורר הנאצי ביהודי מרוקו, נמנעה עקב התנגדותו הנחרצת של המלך מוחמד החמישי, שנדרש באמצעות שלטונות וישי, שביקשו ליישם את המדיניות הנאצית הגזענית ולאלץ את היהודים לשאת טלאי צהוב על בגדיהם. המלך, בתקיפות ציין "אין בארצי יהודים ולא יהודים, אני מוכן לדבר רק על אזרחי מרוקו, שכולם שווים. ואם תאלצו היהודים לשאת את הטלאי הצהוב , אורה להם שלא לעשות כן ואני אישית אענוד את הטלאי הצהוב". הוספתי, שגם המלך חסן השני המנוח, המשיך בהגנה על היהודים וכך גם עושה הנכד המלך מוחמד השישי. מוחמד החמישי נדרש להמציא רשימת שמית של האזרחים היהודיים וכתובותיהם, הוא התנגד בנימוק שהוא אינו מבחין בין יהודים לבין תושבים אחרים, כי עבורו כולם אזרחי מדינת מרוקו ואין להבדילם מתושבים אחרים. אמרתי עוד, שיהודי מרוקו אינם שוכחים את עמידות הגבורה של המלך מוחמד החמישי בפני שלטונות הרשע, למשמע הדברים שאמרתי הקולונל מאז'ור סקאלי, הזיל דמעה ואמר "הנאום שלך יגיע לבית המלוכה, כי אנו מלאי הערכה כלפי יהודי מרוקו שעשו עליה לישראל, ולא שוכחים את מאבקו הקשה מכל, שהמלך מוחמד החמישי הוביל נגד פגיעה ביהודי מרוקו תחת שלטונו". המעמד היה מאוד מרגש ונחרט בזיכרוננו.

. שבת סליחות אירוע בבית מלון בהשתתפות עשרות 4 משתתפים מרחבי העיר חיפה וסביבותיה. . מסע שורשים עבור חברי הנהלת הפדרציה ובני זוגם, 6 המסע התמקד בערים ובכפרים בהם נולדו הם או הוריהם. . בשנה האחרונה ארגנו הרצאות אורחים ביניהם פרופ' 7 מיכאל סודרי-שהרצה על הרמב"ם ומעשיו בתחום הרפואה. וד"ר מורי מפריז- הרצה על תקנות פס, שנקבעו ע"י רבנים במרוקו, אשר משמשים עד היום לא אחת את בתי - הדין הרבניים בישראל. ועוד.. על הפעולות הברוכות שלכם הוכרתם כסניף מצטיין נכון? נכון. אני קיבלתי תעודת "חתן פרס הצטיינות" מטעם הפדרציה העולמית של יהדות מרוקו, שהוענקה לי ולסניף שלנו שהצטיין על היוזמות שלו ופעילותו המגוונת. קודם לכן, הפדרציה רשמה אותי בספר הזהב וכן העניקה לי אות המעברה, על עצם היותי בוגר מעברת דימונה עוד בשנות החמישים. תעודת "דמות מופת" הוענקה לשלמה אביטן-חבר הנהלת הפדרציה, על פעילותו המרשימה והמועילה וכן על תרומתו המשמעותית לסניף חיפה וגיבושו. הבנתי שהיתה לך חוויה מאוד מרגשת במסע השורשים שקיימתם חברי הסניף במרוקו, תוכל לספר לנו? כן, יום למחרת הכנסת האורחים של הנדיבים ז״קי וז׳קלין

תעודת הצטיינות מוענקת ליעקב אגוזי-חבר הנהלת סניף חיפה. בתמונה חברי הנהלת הפדרציה וחברי הנהלת סניף חיפה. מימין: ד"ר יוסי ונונו, גבי בר-זכאי, יעקב בזק, יעקב אגוזי, שלמה אביטן, סם בן שטרית ויעקב גרבלי

14

2023 : טבת-אדר תשפ״ג, ינואר-מרץ 17 גיליון

"יהדות מרוקו-מורשת, הגות ואמנות" מאת הפדרציה העולמית של יהדות מרוקו

למעלה: ד"ר ענת קליד-רותם-ראשת העיר חיפה מעניקה ליעקב בזק תעודת "יקיר חיפה". ברקע למעלה: כתבות בעיתונים אודות פעילות סניף חיפה. משמאל: 2020 מכתב ההמלצה ששלח סם בן שטרית-נשיא הפדרציה לראשת העיר חיפה-הגב' ענת קליש-רותם בנושא המלצתו להכתיר את יעקב בזק בתואר "יקיר חיפה"

15

2023 ינואר-מרץ , טבת-אדר תשפ״ג :17 גיליון

"יהדות מרוקו-מורשת, הגות ואמנות" מאת הפדרציה העולמית של יהדות מרוקו

"גלגל המזלות–חגים" ליטוגרפיה פרי כשרונו של ידידנו היקר האמן המוכשר מיכאל אלקיים

מאת: הרב יעיש יחיאל פרץ* חנוכה במרוקו

rabiyperetz@gmail.com

שנה. כמו כן, משמש 20 *הרב יעיש יחיאל פרץ- מונה השנה לרב הפדרציה העולמית, הרב משמש כרב האזורי של ישובי צפון הגולן כ- כנשיא מוסדות מלכות "בית-דוד" וראש ישיבת 'טל חרמון', המוסדות נותנות מענה לנוער חרדי שלא מוצא מענה ב'ישויבות הרגילות'. וכך לאט ובסבלנות היוונים קעקעו את האמונה בתורה ומצוות שקיימו היהודים עד שהגיעו למצב שהרוב הגדול בעם לא קיימו תורה ומצוות ואלו למעשה המתייוונים. בתקופה שבה היוונים ששלטו בארץ היה ממש קשה לעם ישראל מבחינה רוחנית. היוונים הבינו שלא יצליחו להכניע אותנו בכוח הזרוע, ולכן השתמשו ב'תחבולות תעשה מלחמה' לאט ובחוכמה הצליחו להוציא חלק גדול מהיהודים לתרבות יוון.. בתחילה היוונים ביקשו מהיהודים שייצאו לבתי המרזח, היהודים השיבו שאין תאורה ואכן היוונים הקימו תאורת רחוב (אגב, היוונים הראשונים בעולם שהקימו תאורת רחוב). היוונים הציעו להם להגיע לבתי המרזח ללא תשלום עבור השתייה כמו כן גם לתחרויות ספורט שהיוונים קיימו בשבת-כמובן שלא ביקשו תשלום עבור הצפייה במשחקים.

16

2023 : טבת-אדר תשפ״ג, ינואר-מרץ 17 גיליון

"יהדות מרוקו-מורשת, הגות ואמנות" מאת הפדרציה העולמית של יהדות מרוקו

לכן אנו חוגגים את ימי החנוכה, על שלמרות כל נסיונותיהם לא נשתכחה תורה מישראל, שנאמר "אילולי בני חשמונאי נשתכחה תורה מישראל", ואומרים על הניסים שעשה ה' עימנו וגומרים את ההלל שמונה ימים. בכל דור ודור קמים עלינו לבטל אותנו מקיום תורה ומצוות. גם אנו, יהודי מרוקו חווינו בתקופות מסוימות פרעות וביטול קיום מצוות ולפנינו סיפור הקשור לימי החנוכה.

מוקף משמרות כחומה, אך ללא הועיל. על אף השומרים הרבים בקע גם הפעם אורם הזוהר של נרות החג. גורלם של השומרים באותו לילה לא שפר עליהם משל קודמיהם. כך נמשך הנס בכל שמונת ימי החג. המלך מגביר מדי ערב את השמירה ומדי ערב הולך ורב האור עם כל נר נוסף. בערב השמיני בקע מבית הכנסת אור גדול ורב של שמונת נרות החג. הנה נפתחה הדלת ויצא מבית הכנסת בצעדים תשושים וכושלים נער קטן, היה זה בנו של השמש. אך ראוהו השומרים, מיד אחזו בו והובילוהו אל מלכם הרשע. "אדוננו המלך, הנה תפסנו את הנער הנה תפסנו את הנער הזה בצאתו מבית הכנסת המואר", אמרו השומרים. הביט המלך בנער הקט שעמד לפניו חיוור וחלש והרעים בקולו:" האם לא שמעת את פקודותיי? איך העזת להפר את מצוות המלך"? הרים הנער מבטו אל המלך והשיב בקול חלש: "אדוני המלך, רציתי רק להדליק נרות לחג החנוכה.." "הן אסרתי על היהודים להדליק מנורת החג?!" רעם המלך. "לא נוכל לחוג בחושך" לחש הנער, "עצוב בחנוכה בלי נרות ובלי אור". כל שנה דולקת החנוכייה ובית הכנסת מלא אורה ושמחה, כל שנה מאירים הנרות ואבא מספר על הניסים ועל הנפלאות". "ואיך נכנסת לבית הכנסת הסגור"? זעם המלך. "שמעתי את הכרוזים מודיעים שבית הכנסת ייסגר והחנוכייה לא תאיר, נשארתי בתוכו והתחבאתי כדי שאוכל להדליק את הנרות. כל ימי החג התחבאתי שם." "ומה אכלת כל אותם הימים" חקר המלך, "לא אכלתי" השיב הנער, "שמונה ימים לא בא אוכל אל פי". הביט המלך בפני הנער החיוורים, תמה על רוב גבורתו,

סיפור נס חנוכה לפני שנים רבות חי במרוקו מלך שעינו הייתה צרה ביהודים. בא חודש כסלו, קרבו ימי החנוכה והיהודים התכוננו לחג: ניקו את החנוכיות, השחילו בהן פתיליות חדשות ויצקו שמן. בבית הכנסת הכין השמש את החנוכייה הגדולה, מרק וצחצח אותה לקראת ההדלקה. הייתה זו חנוכיית נחושת יפיפייה עשויה ביד אומן מעוטרת ציפורים, פרחים ופסוקי קודש. התבונן השמש בחנוכייה כשהוא מפזם לעצמו "על הניסים ועל הנפלאות", וכבר התחילו היהודים נוהרים לבית הכנסת. הכל היה מוכן ומזומן לחג. לפתע בקעו מבעד לחלון קולותיהם של כרוזי המלך: "בפקודת המלך נאסר על היהודים להדליק את מנורת החנוכה. בית הכנסת יהיה סגור ומסוגר ואיש לא יעבור על מפתנו"! הגזרה הקשה הפכה את השמחה לאבל גדול. היהודים התפזרו לבתיהם והתפללו לישועה. שומרים הוצבו בפתח בית הכנסת לבל מישהו יכנס אליו להדליק את החנוכייה. אך הפלא ופלא מתוך בית הכנסת המסוגר, החשוך וריק מאדם, בקע לפתע אור גדול – אורה של החנוכייה. בהלה גדולה נפלה על השומרים למראה החנוכייה הדולקת. מיהרו אל המלך ונשבעו לפניו: "אדונינו ומלכנו חי ראשנו שמרנו נאמנה, בית הכנסת היה סגור ואיש לא נכנס ולא יצא." אבל המלך הנרגז לא האמין לדבריהם וציווה ברוב חימה: "יוצאו השומרים להורג ויוצבו שומרים אחרים תחתיהם"! בערב השני הוכפל מספר השומרים ובית הכנסת נשמר מכל עבריו, והנהשוב

וחמתו שככה. לפתע הפנה מבטו אל השומרים ופקד: "הרפו מן הנער ושלחו אותו לביתו". בן השמש נתקבל בביתו בשמחה גדולה. מהיום ההוא הרשה מלך מרוקו ליהודים לחוג את חג החנוכה באורה ובשמחה ומדי שנה דלקה חנוכיית הנחושת באור יקרות.

פלא! לפתע בקע אור החנוכייה באורח מסתורי והחלונות זהרו כפליים. השומרים אחוזי חרדה נשבעו כי לא ראו איש יוצא ואיש בא. אך חמתו של המלך עלתה, מיד ציווה להוציא אף אותם להורג ושלח תחתיהם משמר כפול. ערב נר שלישי הגיע. בית הכנסת היה

17

2023 ינואר-מרץ , טבת-אדר תשפ״ג :17 גיליון

"יהדות מרוקו-מורשת, הגות ואמנות" מאת הפדרציה העולמית של יהדות מרוקו

מאת: שאול טנג'י* טקס החינה

chaoult1@gmail.com 052-2492202

בקרב עמים שונים - במזרח התיכון, בצפון אפריקה, ובהודו - נהוג טקס ה) כטקס לפני החתונה כסמל למעבר מחיים כיחידים ָ נ ֶ ה, ח ֵ נּ ִ ה (או: ח ָ ינ ִ הח לחיי זוגיות. יש הסוברים, שמקור המילה חינה הוא צירוף המילים למצוא חן, כך, שבערב החינה צריכה הכלה למצוא חן בעיני חתנה המיועד. עוד בימי קדם עמים רבים כגון השומרים, הכנענים, הבבלים והאשורים נהגו לערוך אתטקס החינה. הטקס הגיע אף למזרח הרחוק לסין הקדומה וכן להודו, שם עד היום נהוג לערוך אותו לפני החתונה. את טכס החינה נהגו לערוך לנשים בנפרד. בחלק מעדות המזרח נוהגת משפחת החתן להביא לבית הכלה כמה ימים לפני החתונה עלים מיוחדים שאחרי שטוחנים אותם אפשר לצבוע בהם את הידיים והרגלים של הכלה. טכס החינה כאמור מסמל לעמים שונים - יציאה מהחיים הבודדים לחיי זוגיות.

*שאול טנג'י' - מדריך טיולים, בלשן ומחבר "אינציקלופדיה זוטא לצדיקי מרוקו וחכמיה" בשבעה כרכים

18

2023 : טבת-אדר תשפ״ג, ינואר-מרץ 17 גיליון

"יהדות מרוקו-מורשת, הגות ואמנות" מאת הפדרציה העולמית של יהדות מרוקו

סמל נגד עיין הרע – במיוחד ביום כל כך רגיש בו החתן והכלה בשיא יופיים ובמרכז העניינים. משתתפות הטקס מגיעות אל הקערה ובידיהן מגשי מתוקים ומתארגנות לשלב הבא בטקס-הובלת הכבודה אל החתן והכלה. אל החתן והכלהמוביליםאתקערתהחינהתהלוכתהמלוות עם קערות המתוקים, המתקדמות לאיתן בריקודים, בשירים ובצהלולים בליווי תזמורת כלי נגינה ובמרכזן מתקדמת איתן בריקוד גם האוחזת בקערת החינה, אשר מגביהה אותה מעל לראשי הרוקדות. בהגיע התהלוכה לייעדה, מושכת בדר"כ אם הכלה את ידיהם של החתן והכלה בתערובת החינה, בצורה עגולה הנראית כמטבע-כסגולה לעושר, תוך כדי ברכות לזוגיות טובה, לפרנסה, בריאות אושר ושמחה. בעת מריחת החינה, החומר מכווץ את העור ומתקבל עליו גוון אדמדם. הורי הכלה עונדים לחתן תכשיט (שעון, צמיד או שרשרת) והורי החתן עונדים לכלה תכשיט זהב. לאחר מכן ממשיכים ומניחים תערובת חינה בידי שאר המוזמנים, גם להם בצורת מטבע, בליווי ברכות, שירים וצהלולים. הטקס כולו שמח מאוד ומלווה בשירה ובצהלולים. הנוכחים נשארים מס' דקות עם תערובת החינה על היד ולאחר מכן שוטפים. צבע הפגמנט נשאר בכף יד הנוכחים כשלושה שבועות לפחות. לאחר הטקס, נהוג להזמין את כל האורחים לארוחת ערב בסגנון מרוקאי, הכולל את מיטב הבישולים דגים וקוסקוס- תבשיל המסמל ברכה ומזל, בסוף הערב, כולם מוזמנים להתכנס לשתיית תה עם נענע בקנקנים מרוקאים (בראד) ולאכול ממיני העוגיות והמתוקים, כמיטב המסורת המרוקאית. ה מרמז לשלוש המצוות בהן ָ נ ִ במסורת היהודית טקס הח מצווה האשה מצווה מהרגע בו הופכת לאשת איש: לה – מצוות הפרשת חלה מן העיסה ח דה – מצוות טהרת המשפחה ִ נ דלקת הנר – מצוות הדלקת נרות שבת וחג ה

פי המסורת במרוקו, הורי הכלה נהגו לערוך את טקס ל החינה אשר נערך בערב שלפני החתונה, ולאחר הטבילה במקווה (הטבילה במקווה נדרשת על פי ההלכה היהודית כהליך טהרת האשה לבעלה). בנות המשפחה והחברות מלוות את הכלה בדרכה לטבילה במקווה בריקוד ובשירים מסורתיים (פיוטים) בעברית ובמרוקאית, אשר נמשכים כל הערב גם לאחר הטבילה וחזרתה של הכלה לבית הוריה וטקס החינה. במקווה, בעת ההכנות והטבילה של הכלה וגם לאחריה, מגישים עוגיות ושתייה לכל הנוכחים במקום. נהגו לקחת מהכיבוד ולתת לנשים לא נשואות כברכה למציאת זיווג. בשוב הפמליה המלווה עם הכלה מהמקווה, נערך טקס החינה. הערב כולו מלווה במוזיקה מרוקאית מקורית ובתלבושות אותנטיות גם לגברים וגם לנשים. בטקס עצמו נהגו הנשים ללבוש כפתן מבדים מבריקים ויקרים, הרקומים וברקמות מוזהבות באלמנטים ותכשיטים ואביזרים עשירים למיניהם, על ראשיהן כתרים או סרטי שיער תואמים. הגברים, אף הם לובשים כפתן וחובשים לראשיהם כובע בצבע ארגמן הנקרא תרבוש. נהגו לקשט גם את מקום הטקס כך שיראה עשיר כסמל לאושר ועושר כמלכים. הערב כולו מוקדש לחתן ולכלה. מושיבים את בני הזוג המיועדים זה לצד זה, הכלה במרוקו נהגה ללבוש את "קשוואה כבירה" (השמלה הגדולה) בעלת הנופך המלכותי, כמיטב המסורת המרוקאית ואורחיהם משמחים אותם, מברכים, רוקדים ושרים לפניהם. הטקס מתחיל בהכנת תערובת החינה שמקורה בעלי הכופר המסמל שמירה מעין הרע, סגולה לפריון, אושר ושלמות בחיי הנישואין, בריאות וחיים ארוכים. שופכים את עלי החינה (אדומה) הטחונים לקערה מכובדת (יש המוספים ציפורן טחון או מי ורדים לארומה וחיזוק הצבע), עליה יוצקים מים חמים (יש המוספים מי תה מרוכז מתיון לחיזוק הצבע), תחילה מעניקים לזקנת השבט- הסבתא לערבב ולברך את הזוג תוך כדי ערבוב, לאחר מכן מערבבות ומברכות אם הכלה והחמות. במהלך הערבוב מוסיפים מים חמים בהתאם עד לקבלת תערובת נוחה לערבוב אך לא נוזלית מידי. נהגו שאשה גרושה לא מתערבת בהכנת החינה אפילו אם היא מקירבה ראשונה של הכלה. נרות דולקים כסמל שנרם 2 בקערת החינה נהגו להניח סוכריות 5 יאיר (חיים ארוכים) וחייהם יהיו מוארים ושמחים, מטבעות 5 דרג'ה כסמל שהחיים שלהם יהיו מתוקים ו- כסמל לפרנסה טובה – כאשר המספר חמש בעצמו הינו

"חינה" בארמית - חן, נוי ויופי. חינה - החן שלה (של הכלה). צבע החינה

החינה מופקת מעלים מיובשים של צמח החינה, הקרוי י. (שיר ִ ד ֶ ין גּ ֵ י ע ֵ מ ְ ר ַ כ ְּ י, ב ִ י ל ִ ר דּוֹד ֶ פ ֹ כּ ַ ל ה ֹ כּ ׁ ְ ש ֶ בשיר השירים א מטרים הנפוץ 6 השירים א', פסוק י"ד) זהו שיח נשיר שגבהו באזורים טרופים וסוב-טרופים צחיחים למחצה באפריקה, אסיה וצפון אוסטרליה.

19

2023 ינואר-מרץ , טבת-אדר תשפ״ג :17 גיליון

"יהדות מרוקו-מורשת, הגות ואמנות" מאת הפדרציה העולמית של יהדות מרוקו

מהספר "תפוח ההריון" - סיפורי עם מפי יהודי מרוקו מאת: יששכר בן עמי ז"ל המרגלית

היה היה רב אחד שהיה חכם גדול, עשיר ומכובד, ששימש גם כראש הקהילה בעיר פאס. היו לו שלושה בנים. הוא נתן להם חינוך טוב, וגם הם זכו להיות חכמים גדולים, נבונים ובעלי השכלה. רב זה, חוץ מלמדנותו, היה גם בקיא מאוד בחוכמת הכוכבים. פעם אחת, הוא רצה לראות את הזיווג של בניו, ואם הם מתחתנים בעיר הולדתם או במקום אחר. ומה גילו לו הכוכבים? הוא ראה שלשני הבנים הגדולים נשים מקומיות מעיר הולדתם פאס, ואילו הבן השלישי עתיד להתחתן עם אשה מעבר לים. הוא לא רצה לגלות לבניו שום דבר ממה שחזה בכוכבים. כשהבנים הגיעו לפירקם, חיפשו ההורים לכל בן בחורה מתאימה. נותר רק הבן הקטן, והוא באמת מחכה מתי אביו הרב ישיא גם לו בחורה. הוא מחכה שנה, שנתיים, חמש שנים. קשה היה לו לשאת מצב זה. שיעמם לו הרבה. הוא רואה את האחים שלו, ולכל אחד בית, לכל אחד אשה ובנים ולו אין שום דבר. גם קינא בהם וכאב לו מאוד. כל פעם היה מדבר עם עצמו ולא העז להעלות נושא זה עם אביו. לא ידע מה לעשות. פעם אחת אמר לאביו: «אבא, כמו שעשית למען אחיי, עשה גם למעני. נתת להם בית ואשה, תן גם לי. האם נגזר עליי לא לשאת אשה? אבא שלו לא אמר לו מעולם שום דבר, כי הוא לא רצה לגלות לו מה שהוא ראה. לימים, הבן הזה התחיל לדבר לבד כמו חולה־רוח. אחרי כמה זמן, הגיע אורח לבית. ישב איתם קרוב לחודש והוא ראה את הצרות והבעיות של הבן הזה. אמר לו: «בוא איתי לטייל מחוץ לעיר״. חשב שאולי יעבור לו העניין הזה, בילבול המוח שלו. הבן הסכים והלך עם האורח הזה במשך שישה שבועות. פעם, היו יושבים ליד נהר אחר במרוקו ופתאום, בא נשר אחד וחטף את הבן. חטף אותו. עף איתו במשך חמש שעות. עבר איתו ימים ונהרות, וזרק אותו באחת מערי אירופה, על הגג של ישיבה אחת שבה למדו תלמידים. באותה עיר מערי אירופה אליה הגיע הבן, היה רב אחד, הרב של העיר ולו בת אחת. היא דחתה כל התלמידים שבאו לבקש את ידה. גער בה אביה והוכיח אותה על סירובה להתחתן. הוא הושיב אותה בעליית הגג ושם התבודדה, והמשיכה ללמוד ולהתעמק בלימוד התורה והתלמוד. היא הודיעה שהיא תסכים להתחתן רק בתנאי שמבקש ידה יגבר עליה בהבנת התורה והתלמוד. כשהגיע הבן ונזרק על גג ביתה, וזה היה בין השמשות, נזדעזע הבית מרעש הנפילה. עלתה הבת לגג וראתה בן־אדם שוכב ללא הכרה. הביאה לו כמה סמי ריפוי כדי להחזיר לו את ההכרה. אז פקח את עיניו ושאל אותה: ״מי את״? אמרה לו: «אני יהודיה״. אמר לה: ״טוב, כי גם אני יהודי״. הביאה לו מים קרים, שתה וירד לחדרה, ראה ספריה מלאה ספרי קודש, הוא שמח מאוד, התחיל ללמוד איתה עד מאוחר בלילה. היא הגישה לו משהו לאכול ושאלה אותו: «אתה נשוי״? אמר לה: «לא, לא מצאתי בת־הזוג שלי». אמרה לו: «גם אני לא התחתנתי. הודעתי שאני אתחתן רק עם מי שינצח אותי בלימודים. אני מודה לשם, שאתה ברוך השם ניצחת אותי. אם אתה מוכן להתחתן איתי, אני מסכימה״. אמר לה: ״אני רוצה להתחתן איתך״. כשהסכימו ביניהם, ירדו מהשמיים אליהו הנביא ותשעה מלאכים. הם כתבו להם כתובה, עשו קידוש וערכו להם חתונה יפה. הגישו להם אפילו אוכל. הכל הם הביאו להם. נפרדו מהם המלאכים ונשאר החתן עם הכלה. אף אחד לא ידע מכך, גם לא הרב והאמא. ההורים לא ידעו. הוא ישן איתה במיטתה ולמחרת

20

2023 : טבת-אדר תשפ״ג, ינואר-מרץ 17 גיליון

"יהדות מרוקו-מורשת, הגות ואמנות" מאת הפדרציה העולמית של יהדות מרוקו

בבוקר, הוא קם, הלך להתרחץ למעלה, בגג. הוא מתרחץ, מנגב ידיים ופנים ופתאום, הנשר שחטף אותו, לקח אותו בחזרה וזרק אותו בעיר פאס. כשהוא חזר להכרתו, נזכר במה שקרה יום קודם. שאל את עצמו אם זה היה בחלום או במציאות. לא ידע מה לעשות, מה להחליט. אבל הוא הרגיש שזה היה בעולם המציאות, אבל למי יספר דבר כזה? מה שם המדינה? מה שם העיר בכלל? היכן מקומו של הבית? שום דבר הוא לא ידע. הלך אצל אביו וסיפר לו כל מה שקרה. האב הצטער למשמע הדברים וחשב: אולי הבן שלי משתגע, אולי ראה משהו בחלום וחושב שזה במציאות? האב היה באמת מודאג. אבל הבן ממשיך לטעון שזו האמת, מציאות ולא חלום. אחרי המקרה הזה, ישב הבן כשתים־עשרה שנה אצל הוריו. פעם אחת, הוא הסתובב ליד העיר ללא מטרה, כאשר ראה שני אנשים רבים ביניהם. שאלו אותו: ״איפה הבית של הרב״? אמר להם: ״אני הבן של הרב, בשביל מה אתם שואלים״. אמרו לו: ״אנחנו מעיר פלונית. האבא שלנו השאיר לנו ירושה גדולה ומרגלית. עכשיו אנחנו רוצים להפריד בין הירושה לבין המרגלית. רוצים לקבוע מי ייקח את הירושה ומי ייקח את המרגלית. שנינו רוצים את המרגלית. מה נעשה? אנחנו רוצים ללכת לרב כדי שיפתור את הבעיה״. אמר להם: ״טוב, אני בנו של הרב. אעזור לכם לפתור את הבעיה, אבל קודם כל, מה הסגולה של המרגלית הזו״? אמרו לו: ״המרגלית הזו, אם אדם רעב, ישים אותה בפיו, כל מה שיש לו חשק לאכול ולשתות, הוא יאכל וישתה. סגולה נוספת, אם הוא רוצה לנסוע לכל מקום בעולם, ולא חשוב לאן, ישים אותה ביד ימין ויאמר: אני רוצה למקום פלוני. הוא יעצום עיניו, יפקח אותם וימצא עצמו באותה העיר שהוא ביקש״. אמר לעצמו, אני זקוק באמת למרגלית הזאת. אמר להם: ״עימדו כאן. אני אזרוק את המקל הזה ומי שיביא אותו ראשון, יזכה במרגלית». הבן של הרב לקח את המקל שלו וזרק אותו רחוק. שני האחים התחילו לרוץ. בינתיים, תפס את המרגלית ביד ימינו ואמר: ״אני רוצה להגיע לאותה עיר בה התחתנתי״. עצם את עיניו ומצא עצמו ליד נהר אחד, הנהר של אותה העיר שבה התחתן. שני האחים הרבים חזרו ולא מצאו אותו והתחרטו על מעשיהם. הבן רואה את העיר, ישב להתרחץ ליד הנהר, שתה מים והחליט לנוח. הוציא את המרגלית, התחיל להסתכל בה והתפעל מצבעיה ומהברק שלה. פתאום, באה ציפור אחת וחטפה את המרגלית. הצטער על אובדן המרגלית אך לא הרבה. חשב: בשביל מה אני צריך את המרגלית עכשיו? אני חטפתי אותה מאנשים אחרים וגם הציפור חטפה אותה ממני. העיר עמדה מולו. הוא נכנס לעיר אך לא ידע לאן לפנות. הוא גם לא היה בטוח אם זו העיר או זו עיר אחרת. הוא התחיל להסתובב. פגש אותו בן־אדם אחד, בעל־מאפיה. אמר לו: ״בוא הנה, ניכר עליך שאתה אדם זר». ענה לו: ״כן״. אמר לו: «אתה רוצה לעבוד״? ״כן אני מוכן לעבוד. במה״? אמר לו: ״במאפיה, תעבוד איתי במאפיה. תביא את הלחם ששלחו האנשים למאפיה. תעבור ותזכור בית בית, כל בית ומספרו, וכל בית כמה לחמים הם מסרו. כשהלחמים יהיו מוכנים, תיקח להם. אשלם לך מחצית משכרך והם ישלמו לך מחצית». ענה לו: ״ההצעה טובה ואני מסכים״. התחיל לעבוד חודש ראשון, חודש שני, חודש שלישי עד שהתרגל. הכיר את האנשים, הכיר ביתו של כל אחד ואחד. הוא היה ישן במאפיה. ככה היה הולך מבית לבית עד שהגיע פעם לביתו של הרב, אביה של אשתו. הוא לא זיהה אותה והיא לא זיהתה אותו, כי הכל קרה בלילה. הוא לא ידע שזה היה הבית. נחזור עתה לאותו ערב בו הוא התחתן עם הבת של הרב. למחרת, כשהוא יצא מוקדם מחדרה, חשבה שהוא הלך לבית־הכנסת או הלך לטייל בעיר כי הוא אדם זר. היא חיכתה לו והוא לא חזר. היא התחילה לדאוג הרבה ולבכות. היא חיכתה כמה ימים, חודש והוא לא חזר אליה. אחרי שלושה חודשים הרגישה שהיא בהריון. עכשיו מסכנה הבת הזאת, היא לא יכולה לספר לאמא, לא יכולה לספר לאבא, כי זו חרפה גדולה. בת־הרב נמצאת בהריון מבלי שיש לה חתן. זה מצב קשה עבורה. כשהגיעה לחודש התשיעי, וכבר

21

2023 ינואר-מרץ , טבת-אדר תשפ״ג :17 גיליון

"יהדות מרוקו-מורשת, הגות ואמנות" מאת הפדרציה העולמית של יהדות מרוקו

קרובה ללדת, שלחה את המשרתת שלה למסור לאמא שתבוא. אמרה הבת: «אמא, תדעי שאני בהריון ואני בחודש התשיעי״. שאלה האם: ״איך קרה הדבר, בתי״? אמרה הבת: «אנא, אל תשאלי אותי, כי איני יודעת מה להשיב״. האם המזועזעת, כששמעה את זה התעלפה. היא סיפרה לרב שגם הוא התרגז, נבהל מהשמועה הזאת והתבייש. אחרי שגמרה את החודש התשיעי, ילדה בן. באה המשרתת לבשר להורים. אמרו לה: «לא נעלה ולא נסתכל בה בכלל עד שתמות. היא הביאה עלינו חרפה גדולה מדי». הגיע היום השמיני והיא חייבת לעשות לבן ברית־מילה. שלחה לקרוא לאביה. השיב: ״אני לא יכול להסתכל בפנים שלה״. היא החליטה לשלוח את המשרתת להזמין בשמה עשרה רבנים מן העיר. «אמרי לכל אחד שפלונית בת־הרב קוראת לכם״. הגיעו הרבנים. גם הם לא רצו לעשות ברית־מילה לתינוק. אמרה להם: ״ראו, אם תחשבו מחשבה לא טובה, תקבלו עונש על המקום״, פתאום, הם רואים עצמם והם מצורעים, מלאים צרעת, כי חשדו בה. נבהלו והתחילו לבקש ממנה סליחה. המשרתת רצה, סיפרה לאשת הרב והאשה לבעלה. גם הרב עלה וביקש ממנה סליחה. הוא לקח את הבן ועשו לו ברית־מילה. אחר־כך, הוציאה הבת את הכתובה שלה. אמרה להם: ״תקראו את הכתובה״. הם קוראים את הכתובה ורואים שהחתן, פלוני בן־הרב הגדול של העיר פאס שבמרוקו. גם השם שלו מופיע, גם מי חתם על הכתובה: אליהו הנביא ותשעה מלאכי השרת. אז הם התחילו לנשק את הכתובה וכולם הסתכלו על הבת בכבוד ובהערצה. בבן הזה טיפלה האם וכן הסבתא, אשתו של הרב. אחרי שלוש שנים הכניסו אותו לחדר, עד שגדל הבן והגיע לגיל שתים־עשרה. באותה תקופה, בא הבן של הרב לאותה העיר והיה עובר במאפיה שבאותו הרחוב. גם להם היה מביא את הלחם שלהם. כשהבן הקטן היה רואה את מוביל הלחם, היה רץ אליו, מחבק אותו, מנשק אותו ומבקש שיישב איתו שעה, שעתיים ולפעמים אפילו שלוש שעות. כל יום היה מביא לו דברי מתיקה ולפעמים גם מתנה. אף אחד לא ידע על קשר זה, לא הרב, לא אשתו וגם האם לא ידעה. האם בעצמה הייתה נותנת ‹לבעלה› לחם לקחת למאפיה והייתה מקבלת ממנו הלחם כשהיה מוכן. אבל היא לא ידעה מי הוא בכלל, כי השתנו פניו. גם היא שכחה וגם הוא שכח. באותה עיר היה גביר אחד, עשיר גדול והוא סוחר ביהלומים. היה להם בבית קן של יונים על עץ ארז גבוה וכל פעם היו יוצאות יונים משם. פעם אמר לאשתו: «אני רוצה לעלות בעזרת סולם כדי לקחת יונים מהקן״. אמרה לו: ״לא, חכה עד שיבוא האיש מהמאפיה, הפועל שמביא לנו את הלחם. נשלם לו והוא יעלה לשמה. הוא עוד צעיר, חזק ובריא״. וכך היה. אותו היום, הביא להם לחם מן המאפיה. הם נתנו לו כסף וביקשו ממנו לעלות בסולם כדי להביא להם יונים מהקן. כשהוא עלה, הכיר מיד את המרגלית שלו המונחת בקן שחטפה אותה הציפור. מה יעשה? הוא שם אותה בפיו אבל בעל הבית הבחין בכך. כשהוא ירד, שאל אותו: ״מה שמת בפיך״? ענה לו: «כלום״. התחילו לריב והוא הוציא לו את המרגלית. התחילו לצעוק אחד על השני. זה אומר שלי וזה אומר שלי. הלכו לרב שיפסוק בבית־הדין. בעל־הבית טען: ״אדוני הרב, אני סוחר במרגליות וביהלומים. אבא שלי היה עשיר. אני חושב שאבא שלי שם את המרגלית בקן הזה, או שגנבים חטפו אותה ושמו אותה כאן. אבל האדם הזה רק פועל במאפיה, מאיפה תהיה לו מרגלית״. כשהוא שמע טיעון זה, אמר לו הרב: ״קום, אין לך שום דבר, המרגלית של הסוחר». המסכן קם והתחיל לבכות. מאותו היום החליט שהוא לא יביא עוד לחם לבית־הרב ויותר לא יעבור דרך בית־הרב. לא הלך אליהם במשך כמה שבועות. לא רצה לבוא וגם לא לעבור ליד בית־הרב. נחזור לבן הזה, לילד הקטן. הוא התחיל לבכות. כל יום שהוא לא ראה את הפועל מהמאפיה, היה בוכה, בוכה. היה בוכה שלוש, ארבע שעות. אמר להם: «אני רוצה לראות את האיש של המאפיה״. אהב אותו מאוד. חיפשו ולא מצאו אותו.

22

2023 : טבת-אדר תשפ״ג, ינואר-מרץ 17 גיליון

"יהדות מרוקו-מורשת, הגות ואמנות" מאת הפדרציה העולמית של יהדות מרוקו

פעם הלכה אשתו, הבת של הרב, חיפשה אותו בשוק ומצאה אותו. אמרה לו: «אדוני, למה אתה לא לוקח את הלחם שלנו? הבן שלי התרגל אליך. אני מבקשת ממך, אנחנו מוכנים לשלם לך כפול ממה שאתה מקבל. אבא ישלם לך וגם אני אשלם לך כפליים ממה שמשלמים לך אנשים אחרים». ענה לה: ״אין פה ענין של כסף אלא של צדק. לפני חודשיים, הלכתי לבית־הדין של אביך עם גביר אחד. הוא העדיף אותו ונתן לו את המרגלית. אמר שהמרגלית לא שלי ובאמת המרגלית שלי. אני יכול להוכיח״. אמרה לו: ״אם ככה, חזור שוב להתלונן ואני אלחץ על אבי שיעשה לך משפט צדק״. עוד פעם חזר והתלונן. הגיש אותו למשפט, לתביעה. הרב שלח שוטר להביא אותו. שאל אותו: «מה ההוכחה שלך שזו המרגלית שלך». ענה לו: ״אדוני, קודם כל אספר לך את כל הסיפור שלי. אני מפאס שבמרוקו. אני בן־הרב של פאס וזה מה שקרה לי עד שהגעתי לעיר הזאת. כבר שתים־עשרה שנה אני משתוקק לחזור לעיר הזאת. פעם מצאתי שני אנשים רבים. הם סיפרו לי שהמרגלית הזאת, אם אתה רעב, תשים אותה בפיך ותאכל מה שאתה רוצה, מה שאתה מתאווה. אם אתה רוצה לנסוע, תשים אותה ביד ימין שלך ותגיע למחוז חפצך. בעזרת המרגלית באתי לעיר הזאת, מפאס עד לכאן. ישבתי ליד הנהר, הייתי מתרחץ ופתאום באה ציפור וחטפה אותה. כשאני באתי אליהם, אמרו לי לעלות לקץ ומצאתי את המרגלית הזאת. זיהיתי אותה ועכשיו היא שלי». הרב אמר: ״טוב״. הוא קרא לגביר ואמר לו: ״איזה סימן יש באבן הטובה הזו»? אמר לו: ״אין לי סימנים, זו מרגלית פשוטה״. אמר לו: ״טוב, עוד נראה״. הוא קרא לאדם שהיה עובד בשוק. שאל אותו: ״אתה רעב״? אמר לו: ״כן״. «מה אתה רוצה לאכול״? ענה: ״הייתי רוצה לאכול פירות אלה ואלה״. הוא שם לו את המרגלית בפה והאיש מרגיש שכאילו אוכל תמרים, ענבים, רימונים, כל הפירות שהוא התכוון לאכול. הרב אמר לגביר: ״אתה חייב שלושה חודשי מאסר בבית־סוהר כי שיקרת». והנה נכנס הבן הקטן, הנכד של הרב. הוא ראה את האיש מהמאפיה והתחיל לבכות, לחבק ולנשק אותו. הרב הרגיש משהו. אז הוא נזכר מה שסופר לו והבין שהוא האיש שנפל על גג בית, כי סיפר לו שהוא נפל על גג ביתה של בת אחת ונשא אותה כדין תורה, ובאו תשעה מלאכים עם אליהו הנביא ועשו להם קידושין. למחרת חטף אותו הנשר, החזיר אותו לעיר פאס וכל זה קרה לפני בערך שלוש־עשרה שנה. שאל אותו הרב: ״אתה יודע לכתוב״? ענה לו: ״כך. אמר לו: ״כתוב לי את שמך ושם אביך״. הוציא לו נייר עם קולמוס וכתב שמו ושם אביו. הרב הוציא את הכתובה וזיהה אותה החתימה, בדיוק כמו שחתם. אמר לו: ״אתה חתן שלי, אני חמיך, זאת אשתך וזה הבן שלך. מהיום והלאה ברוך הבא, אתם תשבו איתי, כמה זמן שתרצו. אתם תשמחו וכמה שהיו לכם צרות ובעיות, מעתה יהיו לכם תענוג ופינוקים ותמצאו רק נחת רוח״. ישבו בבית־הרב כחודש. אז אמר לחמיו: ״אני צריך ללכת לראות את אבי״. הוא לקח את אשתו ובאו לעיר פאס. הם ישבו שם ימים ושנים מאושרים עד שהלכו כולם לעולם האמת.

23

2023 ינואר-מרץ , טבת-אדר תשפ״ג :17 גיליון

"יהדות מרוקו-מורשת, הגות ואמנות" מאת הפדרציה העולמית של יהדות מרוקו