הפדרציה העולמית של יהדות מרוקו, 2022

היחס לערביי ישראל תגובה לסם בן שטרית/ הפרטנר הנאמן

קראתי בעניין רב את רשימתו של נשיא הפדרציה העולמית, חברי ומכובדי סם בן שטרית, ואתכבד להוסיף הערות אחדות בקצרה. מבלי להביע כאן עמדה בסוגיות פוליטיות שנויות במחלוקת - עתיד

אנו חיים בדו-קיום מתוך כורח הנסיבות עם ערביי ישראל. עלינו לדעת להבחין בין הצד הלאומי ובין הצד של תרבות, אורח חיים וחיים ביחד. בעבר פרסמנו מאמר שנקרא "הערבי כאח, הערבי כאויב" .)17.10.1986 ( ' ב'על המשמר במישור הלאומי לא ניתן לטייח שיש מתח ויש עימות. לא פעם נשמעים מצד ערביי ישראל קריאות והחלטות של גופים ערביים לשנות את ההמנון ואת סמלי המדינה (הדגל, המנורה), שאינם מבטאים את זהותם ואת שאיפותיהם. בשאלות אלה אין דרך לפשרה, כיוון שבכל מקום בעולם, המיעוטים ם הרוב, ואין מקום ַ מקבלים את הסמלים של ע לשינוי ההמנון וסמלי המדינה. עם זאת, עלינו לזכור שהתרבות הערבית קרובה מאוד ליהודים שעלו מארצות האסלאם, וגם המוזיקה נוגעת ומרגשת. גם בחיי היומיום יש קירבה, יש הידברות ויש מגע של דו-קיום. בשאלת הנאמנות, המציאות מלמדת שהאזרחים הערבים ברובם רוצים להיות תחת שלטון מדינת ישראל ואינם מוכנים לשקול היכללות במדינה פלשתינאית. יש מקום לקרב את ערביי ישראל כדי לשמור על נאמנותם, ובכלל זה ליצור אפליה מתקנת: זו אכן מופעלת לטובת הציבור הערבי בתחומים שונים, כגון בקבלה לאוניברסיטאות ולעבודה, לרבות סבסוד העסקת ערבים במקומות עבודה פרטיים. האיזון הוא מאוד עדין, כי הקונפליקט הלאומי קיים, והמיעוט הערבי בהחלטות הציבוריות של הוועד הערבי ושל הנציגים הפוליטיים אינו מסתיר שהוא מיעוט אירידנטי, שיש לו תביעות בעלות על הארץ. לכך אסור לנו להסכים. נותר למצוא את ה'מודוס ויונדי' (עמק השווה) של חיים ביחד, תוך שמירת 'קיר ברזל' של עוצמה ביטחונית, שלא תיתן לערבים כאן

השטחים, למשל - לא חסרים מי שילבו את המתח בין ערבים ויהודים בישראל. אל לנו להוסיף שמן למדורת האיבה, בוודאי לא תחת הזיהוי המכובד והמחייב של ארגון הגג העולמי של יהדות מרוקו. לעומת זאת עדיף שנשקיע דווקא במקום בו קיים מחסור בכוחות טובים וחיוביים. מן המפורסמות הוא כי במרוקו הצטיינו יחסי יהודים וערבים בדו קיום מתוך כבוד רב. הבה ננסה להעתיק מודל זה מארץ הולדתנו לארץ מולדתנו. הבה נשאף להמשיך ולהיות גשר של שלום. אם לא בין הנהגות, יהא זה בין עמים. לעודד דיאלוג והתקרבות עם גורמים מתונים, חפצי חיים שקטים וחפצי השתלבות מקרב אזרחי ישראל הערבים. אין זו עמדה פוליטית. זו עמדה מוסרית. מוסרית יהודית. אפילו, הייתי אומר, עמדה מוסרית-יהודית-מרוקאית. לגבי חברי הכנסת טיבי ועודה, שנזכרו (לטעמי, בהרחבה מופרזת) ברשימה, אעיר רק כוחה ועוצמתה של דמוקרטיה נבחנים ביכולת להכיל דווקא את אלה המקוממים במיוחד. ובכל אופן לגבי היחס אליהם, תנאי שכרם וכיו"ב, נקודת ההשוואה אינה צריכה להיות עם מדינות ערב. שהרי ממילא לא היינו רוצים להידמות להן. ההשוואה המתבקשת היא עם דמוקרטיות מערביות. כך שלשאלתו של סם במאמרו, אני משיב בחיוב: אפשר להתברך בדמוקרטיה של ישראל! (אף שאינה חפה מבעיות). מכל מקום, טוב ונכון עשה סם כאשר השכיל במאמרו לעשות הבחנה בין אותם אחדים ממנהיגי הציבור הערבי לבין הציבור עצמו אשר רוב רובו ומניינו שומר חוק וכל רצונו לחיות בשלום, להתפרנס בכבוד ולהבטיח עתיד טוב יותר לילדיו. לסיום, אני רואה לנכון להבהיר ולהדגיש כי גם אם עלתה מתוך דברי נימת ביקורת על נקודות אחדות במאמר, הרי שאני בהחלט מברך על המעורבות בעניינים אקטואליים ועל כך שקולות של חברים כמו סם יבואו לידי ביטוי בקרב הציבור הרחב. שלמה אביטן חבר הועד המנהל ויו"ר בית נבחרי ההסתדרות

לשגות באשליה של קבלת בעלות על הארץ. בשיטת ה'מקל והגזר' יש לתגמל נאמנות, לתגמל את הרוב שהוא 'הפרטנר הנאמן' בלשונו של סם

בן שטרית. אך לשמור על זהותנו הלאומית. הרצל ובלפור חקק סופרים ומשוררים

65

2022 דבר הפדרציה העולמית

La Voix de la Fédération Mondiale 2022