הפדרציה העולמית של יהדות מרוקו

2021

תשפ"א

דבר הפדרציה העולמית 2021 שנתון סקירת אירועים ומפעלים מרכזיים מאירים דמויות מעמודי התווך של הפדרציה העולמית של יהדות מרוקו

סם בן שטרית: עו״ד עמי סביר-איש אשכולות המכהן כיועץ משפטי שלנו בהתנדבות מלאה, ואף נתן הוראת קבע חודשית לטובת קרן מלגות לסטודנטים מעוטי הכנסה ללא הבדל מוצאם. 20 מאז ייסוד הפדרציה לפני שנים, הוא מעורב בכל החלטה ויוזמה שלנו. עמי סביר עו״ד

סם בן שטרית: ד״ר יהודה לנקרי-לשעבר שגריר ישראל בצרפת ובאו״ם, שעצותיו הנבונות היו לנו לעזר רב. בהופעותי הציבוריות כיניתי אותו כאחד היהלומים הנוצצים של יהדות מרוקו. יהודה, היה והווה הסניגור ומליץ יושר על פועלה ויוזמותיה של הפדרציה העולמית. יהודה לנקרי ד״ר

סם בן שטרית: פרופ׳ אהרן ממן- חתן פרס ישראל ויו״ר הועדה העליונה של ״קרן מלגות״ לסטודנטים שלנו. הוא 40 - קשור בפעילות במשך כ שנים: בתנועת ״ביחד״, הועד הציבורי לחגיגות המימונה והמועצה להנצחת מעפילי 2020 ״אגוז״. בכתבה בשנתון הכתרתי אותו ״צפנת פענח״ כחוקר ומפענח לשונות יהודיים. אהרן ממן פרופ׳

18-22 ׳ עמ

13-17 ׳ עמ׳

8-12 ׳ עמ

'ברוך אומר ועושה'

מאת פרופ' אהרן ממן-חתן פרס ישראל ויו"ר ועדת קרן המלגות שליד הפדרציה העולמית

יטוי זה מקורו בברכת השבח 'ברוך שאמר' שאומרים בתפילת שחרית ב יום יום. שם הוא לשון שבח לבורא, שברא את העולם באמירה ('ויאמר א-לוהים יהי אור – ויהי אור'). בריאת העולם נקראת בלשון חכמים גם

פרופ' אהרן ממן

'מעשה בראשית' ('המחדש בטובו בכל יום תמיד מעשה בראשית' – ברכת היוצר). 'ברוך אומר ם', ָ עוֹל ָ ה ה ָ י ָ ה ְ ר ו ַ מ ָ א ׁ ֶ רוּךְ ש ָּ ועושה' אינו אפוא אלא תמצית מה שנאמר לפניו בפתח אותה ברכה, 'ב ם' והוא מכוון לאותו עניין: 'ברוך הבורא שאמר 'עשרה מאמרות', ומכוח ֵּ י ַ ק ְ ר וּמ ֵ רוּךְ גּוֹז ָּ ולאחריו – 'ב אמירתו – עשה, שבכוח דיבורו ברא את העולם'. שבח זה נזכר גם בברכות שלאחר ההפטרה: 'ברוך... הא-ל הנאמן, האומר ועושה, מדבר ומקיים' וכו'. בסיכום: 'ברוך ה' האומר ועושה'. פי שקרה פעמים רבות, המוני בית ישראל גיוונו ביטויים מן המקורות להוראות חדשות וכך עבר כ ביטוי זה לשמש בפי הבריות לציין שבחו של אדם שאומר ועושה, שמדבר ומקיים. 'ברוך האדם האומר ועושה, המבטיח ועומד בהבטחתו'. ניין עמידת האדם בדיבורו העסיק מאוד את חז"ל והם ייחדו לכך מסכת שלמה, מסכת 'נדרים'. ע העיקרון שם הוא שאדם חייב לקיים את דיבורו. גם דיבור לא זהיר העשוי להישמע 'סתמי' עשוי לחייב את אומרו כאילו אמר כנדר. לאחר בירור כל ההתבטאויות האפשריות העשויות לצאת מפיו לֹא ְ דּ ר ו ִ תּ ֶ שּׁ ִ ר מ ֹ דּ ִ ר לֹא־ת ֶ שׁ ֲ של אדם ולהישמע כנדר מחייב, סיכמו בנוסח קוהלת (ה, ד): 'ט ב א לגה הוא עתיד להיפרע ממי שאינו ַ רע מאנשי דור המבול ומדור הפּ ָ פּ ֶ ם'. ובלשון חכמים: 'מי ש ֵ לּ ַ שׁ ְ ת עומד בדיבורו' (בבא מציעא ד, ב). בר זה כל כך מושרש במחשבה היהודית עד כדי כך ששגרת הלשון היא לומר 'בלי נדר' על כל ד דיבור העשוי להישמע הבטחה. היקפו של 'ברוך אומר ועושה' פרוש על פני כל החיים, בעל פה ובכתב. כל מה שסובב את חיינו הם מעשים ודיבורים, בעל פה ובכתב. כל מילה מחייבת. לפעמים גם 'ללא מילים' יכול להיות אמירה, שעליה נאמר 'שתיקה כהודאה'. רוך אומר ועושה' הוא מוטו חשוב בחיים הפרטיים ובחיים הציבוריים, והדיבור והמעשה עצמם 'ב תלויים בדבר יותר עמוק, המחשבה, כמאמר ר' שלמה הלוי אלקבץ ב'לכה דודי': 'סוף מעשה במחשבה תחילה'.

פרופ' אהרן ממן

קרדיט תמונות פרופ' אהרן ממן בעמוד זה ובכריכה - צילום: מוקי שוורץ, משרד החינוך - אגף פרסי ישראל

2

2019 דבר הפדרציה העולמית 2020 דבר הפדרציה העולמית

La Voix de la Fédération Mondiale 2019 La Voix de la Fédération ondiale 2020

Sommaire תכנים

Sommaire תכנים

עמודים Pages

עמודים Pages

36-37

שנות עשייה והתחדשות-מפרסומי הפדרציה לאורך השנים 20 מדור "בראי העיתונות והתקשורת" תגובות + בשבחי יהדות מרוקו * המרוקאים החדשים-פתיח * המרוקאים החדשים קובעים את סדר היום הסדרה "המרוקאים החדשים" ערבוב בין פולקלור תגובות + לערכים

מאמר המערכת מאת פרופ' אהרן ממן תכנים של השנתון הפדרציה העולמית ומפעליה ראשי הפדרציה העולמית ובעלי תפקידים דברים בשם אומרם... עברית חלום והתגשמותו-מאמר בעקבות השלום עם מרוקו מדור "מאירים דמות" פרופ' אהרן ממן: * "מאז ילדותי הייתי חשוף לרב-תרבותיות ורב-לשוניות" ד"ר יהודה לנקרי: * "אנו בדרך לאתוס לאומי ישראלי של אחדות וקרבה בין כל העדות" עו"ד עמי סביר: * "את תודעת השליחות קיבלתי מאבי-ואותה הנחלתי לדור אחריי" התוועדות עם ח"כ חילי טרופר שר התרבות והספורט שבת שירה והצדעה למורשת יהדות מרוקו המימונה תש"ף העצובה בחיינו

2 3 4 5 6-7 8-10

38-39 40 41-42

43-45

א" ָ מ ֹ יוֹ ְּ מדור "מענייני ד קורונה - הכזעקתה? * תגובות + ! לא עוצר ולא סגר יושיעונו * תגובות + באוזני נתניהו וגנץ * הפדרציה שותפה לכאבן ולצערן של משפחות *

46-49 50-51 52-53

11-15

16-20

54-56

תגובות + הנופלים והשבויים

21-25 26-27 28-29

57 58-59 60-61

The World Federation and its activities …Testimonies …Ils ont dit La Fédération Mondiale et ses activités Editorial du Prof. Aharon Maman

30 31

מפעילות סניף הפדרציה בתפוצות-הולנד האזכרה המרכזית למ"ד מעפילי "אגוז" תגובות + פרסומי הפדרציה העולמית בשנה זו

62 63

32-33 34-35

שולחן הנשיאות ומאחריו סטודנטים ובידיהם המלגה-טקס ארצי לחלוקת מלגות לסטודנטים. לצידו של נשיא הפדרציה 21-25 ' ועו"ד עמי סביר עמ 16-20 ' , ד"ר יהודה לנקרי עמ 11-15 ' הדמויות אותן הארנו בגליון זה : פרופ' אהרן ממן עמ Cérémonie de distribution des bourses aux étudiants : la table présidentielle et en arrière-plan des étudiants tenant en main le chèque de leur bourse. Aux côtés du président de la Fédération Mondiale, les personnalités que nous avons mises en valeur mentionnées dans ce magazine : le Prof. Aharon Maman (pp. 11-15), Dr. Yehouda Lancry (pp. 16-20) et M e Ami Savir (pp. 21-25)

תרגומים לאנגלית וצרפתית: שרגא בלום Traduction française et anglaise: Shraga-Alain Blum

עריכה עיצוב וגרפיקה: אליזבט בראל Réalisation et graphisme : Elisabeth Bar-El

3

2021 דבר הפדרציה העולמית

La Voix de la Fédération Mondiale 2021

מפעלים היסטוריים אירועים ופעולות "קרן מלגות לסטודנטים" לכלל תלמידי קהילות ישראל מרחבי מדינת ישראל. "ספר הזהב ליהדות מרוקו" מפעל הרשמה והנצחה שיופקד למשמרת עולם במשכן נשיאי ישראל בירושלים. "מדליון המעברה" ותעודת הוקרה שוכני 200,000- הצדעה לסבלם ולתרומתם של כ המעברות. הכתרת "דמויות מופת בעם היהודי" הרב ישראל 2003- הוכתר רה"מ אריאל שרון. ב 2002- ב ח"כ 2005- ח"כ שמעון פרס. ב 2004- מאיר לאו. ב מר נוחי 2009- בנק הפועלים וב 2007- לימור לבנת. ב 2013- האחים : ג'ו, רפאל ואבי נקש. ב 2010- דנקנר. ב הרב אברהם עמר-ניו 2014- הרב משה דאדון-לונדון. ב 2017- השרה מירי רגב וענן שמשום, ב 2016- יורק, ב 2019- מרים פרץ, ב 2018- ד"ר אנדריי גשיורובסקי, ב ירדנה עובדיה חגיגות המימונה המרכזיות והמקומיות חג של "הדלת הפתוחה" ואירוח אלפי משפחות עולים בבתיהם של יוצאי מרוקו. מעפילי "אגוז" 44- אזכרה ממלכתית ל ליד קברותיהם בהר-הרצל ואזכרות מקומיות ברחבי הארץ-לרבות בבתי ספר. "יום יהדות מרוקו" שנתי מתן ביטוי לעושרה הרוחני והתרבותי בשירה, זמר, האומנות לסוגיה והספרות העניפה. "רבי שיח" ו"שבתות עיון" דיונים בהשתתפות אנשי רוח בנושאים ערכיים ואלה העומדים על סדר יומינו. "טיפוח קשרים עם מרוקו" עידוד ביקורים הדדיים וקיום קונגרסים לדיון בנושאים ערכיים ומשותפים. קשר עם יהדות התפוצות הרחבת רשת סניפי הפדרציה בכל מדינה ועיר, שיש בה

מטרות על בראשית כל שנה, הפדרציה העולמית קובעת סימן ערכי, ככותרת לכלל אירועי השנה והמפעלים : שנה שנה וסימנה: "קרן מלגות" לסטודנטים מעוטי-הכנסה מכלל קהילות ישראל הנחלת מורשת יהדות מרוקו, בישראל ובתפוצות, כחלק ממורשת עמנו הדגשת חלקה ותרומתה של יהדות זו בתקומת העם והמדינה טיפוח ושמירת אחדות עם ישראל ושלמותו סיוע לעולים החדשים ולהנחיל להם פרק מקליטתנו המוצלחת בארץ הפדרציה העולמית: מייסדים וסניפים על ידי 1.1.2001- הפדרציה העולמית של יהדות מרוקו, הוקמה ב נבחרי עם ואנשי רוח; פרופסורים, חוקרים, סופרים, עיתונאים, משפטנים ואנשי ציבור. בפדרציה העולמית, התאגדו עשרות ארגונים, תנועות ומועצות קהילתיות בתפוצות. בישראל מרמת הגולן 70 סניפים. מתוכם 102 הפדרציה מונה כיום סניפים בפזורה: ממרוקו שבצפון 32- בצפון ועד אילת בדרום, ו אפריקה, המשך באירופה, בצפון אמריקה ובדרומה, ועד בלם שבאמזונס (ברזיל).

2001- תשס"א "ערכים ומורשה" 2002- תשס"ב "יובל לעלייה מצפון אפריקה" 2003- תשס"ג "לחיי העם הזה!" 2004- תשס"ד "...ומבשרך לא תתעלם" 2005- תשס"ה שנה לפטירת הרמב"ם" 800"

2006- תשס"ו "כל אדם עולם" 2007- תשס"ז "וענווים ירשו ארץ" 2008- תשס"ח שנה למדינת ישראל 60 "שרתי לך ארצי" - 2009- תשס"ט (דברים, ל'-י"ט) "...ובחרתם בחיים..." 2010- תש"ע "עשור לפדרציה העולמית" 2011- תשע"א (דברים, י'-י"ט) "...ואהבתם את הגר..." 2012- תשע"ב (תהילים קכ"ח ב') "יגיע כפיך כי תאכל" 2013- תשע"ג "שנת בר-מצווה לפדרציה" 2014- תשע"ד (ויקרא י"ט, ל"ב) "והדרת פני זקן" 2015- תשע"ה (דברים טז’ כ’) ״צדק צדק תרדוף" 2016- תשע"ו (ישעיהו סב-א) ה" ֶׁ ש ֱ ח ֶ יוֹן לֹא א ִ ן צ ַ ע ַ מ ְ "ל 2017- תשע"ז (משפטים כ"ז-ז') ״מדבר שקר תרחק!" 2018- תשע"ח (משלי י''ח-כ"ב) ״מצא אשה מצא טוב" 2019- תשע"ט (מדברי חז"ל) ״גדולה מלאכה שמכבדת בעליה" 2020- תש"פ שנה לפדרציה העולמית" 20" שנה לעלייה ההמונית ממרוקו" ו 60" 2021- תשע"ט ״ברוך אומר ועושה!"

ריכוז של יוצאי מרוקו וטיפוח קשרים תרבותיים-מורשתיים עם הקהילות. "פסטיבל מורשת יהדות מרוקו" עידוד מפגני תרבות, תערוכות ותצוגות.

"מדליון המעברה" הצדעה ליוצאי המעברות!

4

2021 דבר הפדרציה העולמית

La Voix de la Fédération Mondiale 2021

חברי הועד המנהל ובעלי תפקידים בפדרציה

Le Comité directeur et les cadres de la Fédération

Sam Ben-Chétrit סם בן-שטרית המייסד

ונשיא הפדרציה העולמית

Dr. Yossef Vanounou r. Yo ou ד"ר יוסף ונונו יו"ר הועד המנהל לשעבר ח"כ ורה"ע ק. מלאכי

Gaby Bar-Zaccaï גבי בר-זכאי חברת הועד ומזכ"לית לשעבר מ"מ רה"ע מ. אדומים

Shlomo Avitan שלמה אביטן חבר הועד המנהל

הרב יוסף מויאל חבר הועד המנהל הבעלים של "פאר הקודש"

יו"ר בית נבחרי ההסתדרות

Rav Yossef Moyal

M e Dudu Peres

עו"ד דודו פרץ סא"ל (מיל.) חבר הועד המנהל

Tsvi Wittenberg צבי ויטנברג גזבר הפדרציה לשעבר מראשי "בזק"

הרבנית ברוריה זבולוני נשיאת קרן מלגות

Prof. Aharon Maman פרופ' אהרן ממן יו"ר ועדת קרן המלגות

La Rabbanit Berouria

M e Ami Savir

Pini Elkayam פיני אלקיים חבר הועד המנהל

Abraham Ben David אברהם בן דוד חבר הנהלה נשיא סניף הפדרציה באשקלון

Yaniv-Ben-Shoshan יניב בן שושן חבר הועד המנהל

עו"ד עמי סביר יועץ משפטי

יו"ר סניף הפדרציה בפ"ת

Ezra Attia

Itsh’ak Illouz

עזרא עטיה יועץ מס

Hanokh Ehrentroï רו"ח חנוך ארנטרוי ועדת ביקורת

יצחק אילוז רו"ח של העמותה

5

2021 דבר הפדרציה העולמית

La Voix de la Fédération Mondiale 2021

דברים בשם אומרם... במהלך כל שנות קיומה של הפדרציה העולמית, צפינו ביבול מרשים של השגים בכל קנה מידה, בהם הקמת "קרן נשיא המדינה-ראובן ריבלין: הבהרה: כל הציטוטים המובאים כאן הגיעונו מיוזמתם של הכותבים.

מלגות", מפעלי מורשת רבים, הצדעה ליוצאי המעברות וכמובן חגיגות המימונה שהפכו נחלת הציבור כולו בישראל. ידידי סם בן-שטרית, ציינת שהלילה הזה, ליל המימונה, נפתחים מאה אלף בתים בנימין נתניהו-ראש הממשלה: של יוצאי צפון אפריקה, ומארחים המוני בית ישראל. זו תרומה חשובה להעמקת ההיכרות בין חלקי האומה. המשיכו בפועלכם החשוב, בהנחלת ערכיה של יהדות מרוקו לכל העם בישראל. אני מכיר ומוקיר את פועלכם הרב בהנחלת מורשת ישראל. אני מקדם ח"כ יולי (יואל) אדלשטיין-יו"ר הכנסת: את פניכם בברכה חמה. חג המימונה, הינו תרומה ייחודית המאחדת את עם ישראל. כה לחי לפדרציה העולמית של יהדות מרוקו-בראשות מר סם בן-שטרית, מרן הרב ישראל מאיר לאו-שליט"א: המעלה על נס הערכים הנפלאים-עליהם הושתת חג המימונה בקרב העדות

נשיא המדינה-ראובן ריבלין

והחוגים, והיא כפורחת עלתה ניצה לתפארת מדינת ישראל. סם ידידי היקר! תודה רבה על החוויה המרגשת של טקס פרופ' יעקב נאמן-לשעבר שר האוצר והמשפטים: ) ועל התמונות המעבירות ללב את פועלך החשוב. פעילותכם המגוונת ועשייתכם 13.10.13( חלוקת מלגות החברתית ראויים לשבח. מי יתן וגם בשנים הבאות תזכו לתרום תרומה כה משמעותית לחברה בישראל. יישר כח על העבודה המקצועית והיעילה. לסם בן-שטרית: בהוקרה על פועלך הרב למען מורשת יהדות צפון- -נשיא המדינה לשעבר: ז"ל שמעון פרס אפריקה ויחסי ישראל-מרוקו! ברכתי שלוחה לכל העושים במלאכה, ובראשם ידידי רב הפעלים-מר סם בן-שטרית היו"ר ח"כ סילבן שלום-לשעבר המשנה לראש הממשלה: על תרומותיהם לחברה ולמדינה, כשהבולטת הענקת מלגות לסטודנטים מעוטי-הכנסה לכל יוצאי קהילות ישראל. הפדרציה בניצוחו של מייסדה ומחוללה, איש של חזון ומעשים, סם בן-שטרית, עושה רבות למען שימור ח"כ לימור לבנת-שרת התרבות והספורט: והפצת המורשת העשירה של יהדות מרוקו בישראל. "קרן המלגות" לסטודנטים מעוטי-הכנסה בני כל העדות התורמת לצמצום פערים סוציו-אקונומיים. סם ידידי, אני מברך על הפעילות העניפה הנעשית תחת שרביטך לצמצום הפערים משה כחלון-שר האוצר: החברתיים, לרווחתם ולהשכלתם של הסטודנטים בישראל. יישר כח, המשך בפעילותכם. רה"מ-בנימין נתניהו

אני רוצה לברך אתכם על קיומה של חגיגת המימונה ח"כ בנימין (פואד) בן-אליעזר-לשעבר שר הבטחון: הנפלאה המתקיימת בישראל. בכך, אתם מקדמים ומעמיקים את תרבות יהדות מרוקו ומורשתה, ועל כך תבורכו! מ"דבר הפדרציה" נוכחתי לגלות את מפעליכם החשובים בשימור אבי דיכטר-לשעבר השר לבטחון פנים: מורשת יהדות מרוקו-עתיקת יומין ובעלת תרבות עשירה. אשמח לעמוד לרשותך בכל עת. שמחתי לקרוא את שנתון "דבר הפדרציה העולמית" וללמוד מתוכו על פועלכם הרב ח"כ ד"ר עליזה לביא:

נשיא המדינה לשעבר שמעון פרס

ותרומתכם לחברה ולמדינה. אשמח לעמוד עמכם בקשר בעתיד. אני מביע את מלוא הערכתי והתפעלותי מהשגת ד"ר יהודה לנקרי-לשעבר שגריר ישראל בצרפת ובאו"ם: התרומות בהיקף גדול וחשוב לאורך שנים מבנק הפועלים, שכל כולה מעשה ידיך להתפאר. ידידי היו"ר סם בן-שטרית הדיווח על מסעך למרוקו, מרשים ומרתק-לרבות הצלחתך בגיוס משאבים ובקידום תוכניות עם בית המלוכה. בהצלחה! איחוליי להמשך עשייה, פוריה ומלאת ברכה לטובת הציבור הנהנה. ח"כ יעקב ליצמן-יו"ר סיעת יהדות התורה: תודתי נתונה לכם מראש. קבלתי בברכה עותק משנתון "דבר הפדרציה העולמית", ברצוני להודות על רון חולדאי-ראש העיר ת"א-יפו: המחשבה ותשומת הלב. המשיכו בפועלכם המבורך.

ח"כ יולי (יואל) אדלשטיין יו"ר הכנסת

6

2021 דבר הפדרציה העולמית

La Voix de la Fédération Mondiale 2021

ברכה כפולה מגיעה לפדרציה העולמיתשל יהדות מרוקו עו"ד בני וקנין - לשעבר ראשהעיר אשקלון: לרגל קיום האירועים באשקלון: ה"מימונה הגדולה" בהיכל התרבות ו"שיח גרים" בבית "יד לבנים". שנתון "דבר הפדרציה העולמית" שאול בן-שמחון-יו"ר הארגון העולמי של יוצאי צפון-אפריקה: מפואר ובו סקירת אירועים מרכזייים של הפדרציה. יש בו עדות לפעילות מקיפה וברוכה. איחוליי להמשך עשייה מוצלחת לטובת הציבור כולו. בשנתון המהודרהמביאאתדברהסטודנטים, התורמים ד"ר יוסי ונונו-לשעברח"כ ורה"עק. מלאכי: והפדרציה, ראינו יצירת מופת המכבדת את בעליה. ברכות על הטקס לחלוקת מלגות הנפלא והמרגש, שהתקיים ברוב עם והדר ב"היכל התרבות" אשקלון. היה זה ערב של

משה כחלון שר האוצר

תרבות ואחדות. זו תרומת יהדות מרוקו לכלל עם ישראל ולך סם, ידידי יש חלק מכריע בכל אלה. קיבלתי בתודה את "דבר הפדרציה העולמית". שנתון מפואר מאיר יצחק הלוי-ראש העיר אילת: ומרשים המלמד על גודל העשייה של הנהלת הפדרציה בראשותך. התרשמתי ממגוון האירועים, שהתקיימו כחלק חיים ביבס-ראש העיר מודיעין מכבים רעות: מהעשייה המבורכת של הפדרציה ובראשם המלגות לסטודנטים. יישר כח! פועלההמבורך והחשובשל הפדרציההעולמיתשל יהדותמרוקו, הינו מן המפורסמים ועל כך תבורכו. ח"כ אורי מקלב: אני מודה על המידע המקצועי, שהעמדת לרשותי ועל ההיכרות המעמיקה עם ח"כ איציק שמולי: עבודתה הנפלאה של הפדרציה העולמית לטובת ציבור הסטודנטים.

הרב י. מ. לאו-לשעבר הרב הראשי לישראל

סם היקר, תבורך על כל מעשיך הנפלאים, למען סטודנטים מכל הגלויות מאיר קנפו-יו"ר ארגון פעילי מחתרת בצפון-אפריקה: הנהנים שנה בשנה ממלגת לימודים, שבלעדיה היו מפסיקים את המסלול האקדמי שלהם. תודה על ההנאה שהסבת לי. 13 הקריאה בשנתון ריגשה אותי מאוד. זכיתי להיות שותף בעשייה במשך ד"ר יוסף חיים בנג'ו: שנים. אשריך, שתחת מנהיגותך זכינו לחוות רגעים נפלאים אלה. הגדות קטנות בתרגום לערבית מרוקנית, כדי 120 מוגשות יוסף מויאל-מנכ"ל "פאר הקודש": בבריאות ובנחת. 120 להודות לך על תרומתך ליוצאי מרוקו ולאחל לך עד

בשנתון, הכל הוד והדר: ההרכב המפואר והאיכות של ראשי הסניפים בעולם ע. חזן-סופר ומשפטן: כולו, הביקור במרוקו ומפגשים עם נציגי שלטון, האזכרה השנתית ל"אגוז" ועד טקס חלוקת המלגות. היתה לי הזכות לעמוד מקרוב ולהשתתף בחלק מהפעילויות, ואני מלא אלי עמר-מנכ"ל ד.א.ג:

ד"ר יוסי ונונו לשעבר ח"כ ורה"ע ק. מלאכי

התפעלות בעיקר ממפעל המלגות המבורך, ממעשים של חסד, שחלקם גלויים וחלקם בבחינת מתן בסתר.

ידידי סם בן-שטרית היקר, אין ספק ללא אישיות עקבית ומסורה יעקב בזק-יו"ר סניף הפדרציה בחיפה:

ביותר כמוך, היודעת להניע פעילים רבים ומוכשרים והמקדישה את כל מרצה וזמנה לענייני הפדרציה, ספק רב אם מעמד הפדרציה בארץ ובעולם, היה כפי שהינו היום, לשמחת כולנו ולגאוות יהדות מרוקו. הנך איש חשיבה ואיש ביצוע. מבורך הוא עם ישראל שיש לו בנים כה אסתר אבוטבול-סופרת: כשרוניים, כה חריפים וכה רבגוניים כמוך.

שנתון המלגות מעורר כבוד והערכה. מתקיים בך הפסוק: "והיה כעץ שתול על פלגי מים וגומר..." ד"ר כוכבי אזרן: סם, חזק ואמץ. עבודה נפלאה, חרוצה ומבורכת. עלה והצלח! רפאל (רפא) בן-שושן-יו"ר ועדת התיאום: שמעתי עליך רבות ואתמול בפגישתנו הקצרה הבנתי מדוע רבים יורם מועטי-מנכ"ל קשרי תעופה: מהללים אותך, לעונג ולכבוד יהא לי לבקר במשרדכם. מרגש לדעת, כי אתה אלוף ההכתרות והעיטורים לאחרים, מעוטר ע"י פורום חשוב עו"ד עמי סביר: ומשפיע כמו "פורום סגני ראשי ערים". בשמי ובשם המועצה הדתית ועובדיה, אנו מכירים לך תודה ומחוזקים מאנשים משה זריהן-ראש המועצה הדתית קרית גת: כמוך, שרואים ומעריכים את העבודה הקשה, שמושקעת במקום רגיש זה. קיבלתי את דו"ח השליחות ללונדון . התרשמתי מאוד מהערך המוסף, שהניבה השליחות חיים ממן עורך ראשי "ירושלים שלנו": ומהכתרת הרב משה דאדון ל"דמות רבנית מופתית". יישר כח! אבי דיכטר-לשעבר השר לבטחון פנים

7

2021 דבר הפדרציה העולמית

La Voix de la Fédération Mondiale 2021

חלום והתגשמותו 20.12.20- מאת: סם בן-שטרית. פורסם ב"מעריב" ב

נשיא הפרלמנט המרוקני וסם בן שטרית-נשיא הפדרציה מנחים את רב-השיח על 2011 ''ערכים אוניברסליים ביהדות ובאיסלם'' - בהתוועדות משלחת הפדרציה בפרלמנט המרוקני Le président du parlement marocain et Sam Ben-Chétrit animent le colloque sur les « Valeurs universelles communes au judaïsme et à l’islam », lors d’une visite de la délégation de la Fédération Mondiale au parlement marocain – 2011

8

2021 דבר הפדרציה העולמית

La Voix de la Fédération Mondiale 2021

במוזילאום ברבאט 2 וחסן 5- תפילת אשכבה למלכים מוחמד ה Prière en souvenir des monarques Mohammed V et Hassan II au Mausolée « Mohammed V » à Rabat

נ י י

ת

א

ר מ

א

ת

ת י

ס

נ ק

ם

ש ן ב

ו ר

מ

ה

ט

ה י

ר

ת י

ז

י ו

ו

1

ל

1

ט

0

ה

2

L a t

1

1

0

é l

2

é

i t

v i

r

t

s

é

i

h

o

n

- C

m

e n

a r

B

o

c a

m

a

i n

S

e

e

i n

w

i e

t e

r v

(צילום מוקטן סם בן-שטרית מעניק מגילת הוקרה בארמונו בקזבלנקה 2 למלך המנוח חסן משמאל) Sam Ben-Chétrit remet le parchemin de recon naissance (photo agrandie à gauche) à Sa Ma jesté le Roi Hassan II à son Palais à Casablanca

ברבאט 5- חברי המשלחת ונציגי ארמון המלוכה בצאתם ממוזילאום מוחמד ה Les membres de la Fédération Mondiale et des représentants du Palais Royal à leur sortie du Mausolée «Mohammed V» à Rabat

9

2021 דבר הפדרציה העולמית

La Voix de la Fédération Mondiale 2021

Le Maroc, terre de tolérance Par Sam ben-Chétrit - Publié dans « Maariv » le 20.12.20

U ne immense joie règne parmi les Juifs originaires du Maroc en Israël et en diaspora et c’est une excellente nouvelle pour les millions d’Arabes marocains qui aspirent à venir visiter Israël. Il s’agit pour eux d’un rêve secret, dans le but d’y retrouver et revoir les amis juifs qu’ils avaient au Maroc dans le passé. Les Juifs originaires du Maroc en Israël et en diaspora sont liés d’un amour viscéral à leur terre du Maghreb. Durant des siècles, les Juifs ont vécu en pleine harmonie avec la population musulmane au Maroc, grâce essentiellement à l’attitude bienveillante à leur égard adoptée par la dynastie royale alaouite. Ils y ont joui d’une entière autonomie culturelle et cultuelle et d’une totale liberté d’entreprise et de commerce. Certains Juifs atteignirent des fonctions élevées telles que conseillers des rois, ambassadeurs et même ministres. Plus d’un demi-million de Juifs marocains ont émigré vers Israël. Il s’agit d’une communauté traditionnaliste qui a laissé derrière elle des milliers de lieux saints : synagogues, maisons d’études, cimetières, archives religieuses etc. Les autorités ont toujours tenu à poster des gardiens aux portes de ces lieux. Dernièrement, Sa Majesté le Roi Mohammed VI, que Dieu élève sa gloire, a pris en charge de ses propres deniers – des dizaines de milliers de dollars – la rénovation de synagogues et anciens quartiers juifs (mellahs) au Maroc. Contrairement aux autres pays arabes (Egypte, Syrie, Liban, Irak, Tunisie et Libye) aucun bien appartenant à des Juifs n’a été confisqué par les autorités marocaines. Beaucoup de Juifs originaires du Maroc en Israël ont ainsi pu prouver leur propriété sur des biens et les vendre. Les autorités marocaines, tout comme la population du royaume sont fières des acquis des originaires du Maroc en Israël, dans tous les domaines. Depuis des décennies, ce sont près de cinquante mille Israéliens d’origine marocaine qui se rendent chaque année dans leur ancienne patrie, à tel point que beaucoup de commerçants arabes ont appris à parler l’hébreu. Personnellement, je me suis rendu dans ma patrie natale plus de cent-cinquante fois depuis 1983, dont quarante fois pour mission auprès de Sa Majesté le Roi Hassan II, de mémoire bénie, mandaté par les Premier ministres Shimon Pérès, Itshak Shamir et Itshak Rabin, porteur de messages et missives écrits et oraux. Ma mission la plus mémorable fut celle qui permit le rapatriement en Israël des

dépouilles des naufragés de l’ «Egoz» pour y être enterrés à Jérusalem. Cette Jérusalem à laquelle ils avaient tant rêvée et en route pour laquelle ils ont péri. Lors de ma trente-neuvième mission, Sa Majesté le Roi Hassan II, de mémoire bénie avait émis deux conditions à ce rapatriement: 1. Que toutes les dépenses y afférent soient pris en charge par le Roi : voyage et séjour de la délégation israélienne, exhumation des dépouilles, préparation des cercueils, protection par l’armée royale et transfert en Israël depuis Al-Huceima jusqu’à l’aéroport de Lod. «Je veux être le bénéficiaire de cette bénédiction» m’avait confié le Roi. 2. Sa Majesté le Roi Hassan II, de mémoire bénie, avait exigé que moi seul sois le porte-parole et «l’avocat» du Roi suite à cette démarche et qu’il soit dit que ce rapatriement aura été un geste envers le Premier ministre Itshak Rabin et envers les centaines de milliers de Juifs originaires du Maroc en Israël, que le Roi a toujours désigné comme « ses fils ». A mon retour de mission vers la fin de l’année 1992, lors d’une rencontre avec Hanna Siniora, le rédacteur en chef du journal palestinien Al-Fajr, je lui avais demandé de publier un extrait d’une lettre de remerciements que j’avais adressée au Roi du Maroc après que toute l’opération fut achevée. Le lendemain, ma surprise fut grande : dans une colonne entière sur la une figurait une photo de Sa Majesté le Roi Hassan II, qu’il repose en paix, avec ma lettre au Roi traduite en arabe sous le titre « Document ». Comme marque de reconnaissance envers le Roi Hassan II après sa disparition, Shimon Pérès z.l. et moi-même avons initié une série de sites à sa mémoire : places, rues, avenues, parcs, également la réalisation d’un film en l’honneur du Roi et l’édition de deux brochures qui racontent ses hauts faits. Depuis des années, je me rends en visite au Maroc à la tête d’élus et de dirigeants de la Fédération Mondiale. Nous y tenons des colloques avec des membres de la Chambre des représentants et la Chambre des conseillers, avec des ministres dans leur bureau, au Palais Royal, et chaque soir, nous sommes les invités des communautés de Casablanca, Rabat, Meknès, Fès, Marrakech et Agadir où nous sommes honorés par des dîners « royaux » accompagnés musicalement par des ensembles marocains. C’est cela le Maroc, un pays vaste,généreux,

souriant et hospitalier. L’auteur est le président mondial de la Fédération du Judaïsme Marocain.

10

2021 דבר הפדרציה העולמית

La Voix de la Fédération Mondiale 2021

אהרן ממן פרופ' מאירים דמות -

ריאיון עם פרופ' אהרן ממן - חתן פרס ישראל ללשונות היהודים

מאז ילדותי הייתי חשוף לרב-תרבותיות ורב-לשוניות

מאת: הרצל ובלפור חקק

מכלוף אלעסרי זצ"ל, עד שכל הקהילה עלתה ארצה. דודי אחי אימי, יצחק, היה מורה בבית ספר כי"ח ומנהל בכמה יש, ִ עיירות. ודודי הרב אברהם חמו שימש בקודש בר ת ואחר כך בקריית גת עד פטירתו. מפי דודי זה ְ בתלסינ למדתי את ראשית הקריאה בגיל ארבע. ערב חג השבועות של אותה שנה הוא כתב לי את האל"ף בי"ת על לוח עץ, מרח עליו דבש והושיט לי ללקק, כדי שתהיה התורה מתוקה בפי. היו עוד טקסים של כניסה ל'מתן תורה'. עד גיל שבע למדתי ב'תלמוד תורה' ומשם והלאה גם בבית ספר כי"ח שהמורה הדומיננטי בו בדור שלי היה אלישע לוי מצפרו. זו הייתה ההשראה לכל דרכי, מורה טוב הוא אכן מורה לחיים. אלישע היה מורה ומנהל מאוד כריזמטי ודמות מופת. בגיל שתים עשרה וחצי עברתי ללמוד בישיבה התיכונית 'בית דוד' של הרב דוד עובדיה זצ"ל, אדם מרשים ביותר, הדיין האחרון של צפרוּ ומחבר כמה ספרים חשובים. למדתי שם שלוש שנים עד שכיתה י"א התפרקה בגלל העלייה המסיבית לארץ. את כיתה י"ב למדתי ברבאט ב- Institut Marocain des Hautes Études Hébraïques (המכון הגבוה ללימודי יהדות) שמעיקרו נוסד על ידי השלטונות בשנות החמישים כדי למלא את מכסת הרבנים שהלכה והידלדלה במרוקו עקב העליות, ושבזמני היה ישיבה תיכונית רגילה. לקראת תום השליש השני של שנת , עלינו ארצה. 1964 הלימודים

רופ' אהרן ממן מכהן היום כסגן נשיא האקדמיה ללשון פ העברית. מצאנו לנכון לראיין אותו בימיםאלה לאחרהופעתו המרשימה בטקס מקבלי פרס ישראל ביום העצמאות. אהרן ממן ניצב בשורת המנצחים כחתן פרס ישראל בחקר לשונות היהודים לשנת תשע"ט. אהרן ממן הוא פרופסור חבר בחוג ללשון העברית באוניברסיטה העברית ושימש ראש החוג ללשון העברית: הוא המנהל המדעי של מפעל מסורות הלשון בנימוקי הוועדה נאמר: "פרופ' אהרן ממן הוא מגדולי המלומדים בחקר הלשון העברית ולשונות היהודים. ידיעותיו הרחבות בבלשנות ועיסוקו בחקר העברית של ימי הביניים הביאו אותו להיות פורץ את גבולות העיון התיאורי של לשונות היהודים...". פרופסור ממן תורם במשך שנים לפדרציה, והיה זה טבעי, שנפנה אליו לשמוע את הסיפור האישי שלו. הסיפור שלו – הוא הסיפור של כולנו. ראש הממשלה נתניהו מברך פרופ' אהרן ממן בטקס הענקת הפרס Le Premier ministre Binyamin Netanyahou félicite le Prof. Aharon Maman lors de la cérémonie de remise du prix ספר לנו על ילדותך במרוקו, אילו אמתות חיים שאבת מילדותך? נולדתי למשפחה שמצד אבי דוד ז"ל הייתה אמידה ומצד אימי שמחה ז"ל היו תלמידי חכמים. סבי מצד אימי, הרב אהרן חמו זצ"ל שהיה מכונה 'ל-חזן חביבי', ושאני קרוי על שמו, היה הרב של ת, דרום מזרח מרוקו) ְ פילאל ַ העיירה ריש (באזור ת . אחריו כיהן רב העיר הרב 1944 עד פטירתו בשנת

A l’école de la ville de Rich au Maroc בבית הספר בעיירה ריש במרוקו

11

2021 דבר הפדרציה העולמית

La Voix de la Fédération Mondiale 2021

כאן אני חייב לציין את דמות המופת של אבי, את קריאת הכיוון שלו. אבי, שהיה אסיר ציון בגין פעילותו לטובת הקרן הקיימת לישראל ולטובת העלייה ארצה התגלגל בבתי סוהר שונים בשנתיים האחרונות שלנו במרוקו ועבר מאינסטנציה לאינסטנציה עד שהתיק שלו הגיע לבית הדין הצבאי העליון. ואז הזהיר אותו עורך הדין יעקב בן-עטר שמשם מגיעים רק לחבל התלייה. מרגע זה ואילך נאלצנו לשעבד את כל הנכסים ונכנסה לתמונה ה'מסגרת', סניף המוסד במרוקו, ויום אחד בא אבא במפתיע ולקח אותי מהישיבה. תוך כמה ימים כבר היינו בארץ. בסך הכול הייתה לי ילדות מאושרת ומפונקת, בסביבה אוהבת ותומכת, אבל וויית טעמה המר של הגלוּת. ִ בל כיוון שעליתי באמצע שנת לימודים וראיתי עצמי כבר 'אחרי תיכון' לא רציתי ללמוד מחדש את כיתה י"ב כאן. הלכתי לעבוד בחקלאות בקיבוץ 'יפתח' עד שנפתחה שנת הלימודים תשכ"ה. הייתי צעיר מגיל שירות צבאי ומכדי להתקבל ללימודים באוניברסיטה. דודי יצחק ז"ל המליץ לי ללכת ללמוד ב'מדרשה למורים יד בנימין' וכך עשיתי. בלימודים הרגשתי, שאינני נופל מתלמידי הכיתה. חבריי בכיתה ההיא היו הקולטים הראשונים שלי. כבר במרוקו, מאז שעמדתי על דעתי, חייתי במין אווירה ארץ ישראלית, לכן שום דבר לא היה זר או מוזר לי בארץ. דיברתי עברית רהוטה מהיום הראשון. הייתי טוב גם בתלמוד ובשאר המדעים, ורק כשבאתי לכתוב חיבור בעברית חששתי, שאולי יהיה לי קשה, כי לא התנסיתי בכך. סיפרתי על דאגותיי לאחד ממוריי אז, הסופר ד"ר יצחק גלוסקא ז"ל. הוא אמר לי, שיש מושג בפסיכולוגיה שנקרא 'העברה באימון', כלומר: אם יש לך כישרון בתחום אחד אתה יכול להעבירו בנקל לתחומים אחרים. כיוון שבמרוקו הייתי טוב למדיי בכתיבת חיבור בצרפתית אמר לי, שחזקה שהכישרון הזה יעבור גם לכתיבה בעברית, וכך היה. עצה טובה היא אכן אור להמשך הדרך: כשהגשתי את החיבור הראשון שלי לפרופ' משה בר-אשר, שאז היה רק בתחילת דרכו באקדמיה ועדיין היה 'מר', הוא כתב לי בתחתיתהחיבורשתי מילים: 'הופתעתי לטובה'. וזה נתן לי זריקת עידוד. עם חבריי היו לי קשרים טובים מההתחלה והרגשתי מצוין כאילו אני יליד הארץ. החבר'ה היו עושים מזמן לזמן הווי פלמ"חניקי וכך חוויתי רבות מהחוויות שהיו חסרות שתי, ָ לי בשש עשרה השנים שלא הייתי כאן. לפי בק חברים איתרו לי עיתונים ישנים, כדי שאלמד מהם על קורות הארץ. בסך הכול, הייתה לי 'נחיתה רכה' וקליטה קלה בארץ. כשעלית לארץ, לא היית צבר, לא היית "כמו כולם". איך ראית ואיך חווית את היחס בין ישראל לגולה?

האם אתה חי בעברית יהודית או בעברית ישראלית? עד סוף כיתה י"א לא היה לי ספק, שאני מתכוון להעמיק את לימודיי במתימטיקה. כשעברתי לישיבה ברבאט, נחשפתי למי שהיה ה'משגיח' בישיבה, מר בלחסן. הוא היה דמות כריזמטית מאוד. בסעודה שלישית נהג לתת שיחה בצרפתית על פרשת השבוע, והיא הייתה כל כך מיוחדת, מתננו לה משבוע לשבוע. ִ שה זה היה רגע של מפנה עבורי: כיוון שבאותה העת הוא למד משפטים באוניברסיטה ברבאט, עלה בדעתי, שאולי זה המקצוע הנכון לי, שהוא במידה רבה – גם המשך ישיר ללימודי התלמוד. כשעליתי לארץ, הכול השתנה. העברית הילכה עליי קסמים כבר משחר ילדותי. היא הייתה שפת הקריאה הראשונה שלי. אחר כך נוספה עליה הצרפתית. כך שהייתי חשוף לרב-תרבותיות ולרב-לשוניות בגיל צעיר מאוד. אתה מקבל פרס ישראל, ולעתים קשה להבין שהטיפוס בסולם הוא בשלבים. הקשר לשפות הלך והעמיק. בלי ספק פות ובעמידה על ייחודן. לימים ָ זה עורר אצלי את העניין בשׂ גיליתי רבדים נוספים של עברית שלא הכרתי, בוודאי הרובד הסמוי בלשונות היהודים. גם במוגרבית שהיא שפת אימי יש מטען גדול מאוד של עברית, כך שהייתי אפוף עברית מכיוונים שונים. בפעם הראשונה שקראתי עיתון עברי שהתגלגל למרוקו (זה סיפר על לכידת אייכמן) נפעמתי מאוד לראות, ששפת התנ"ך ולשון המשנה עברה מטמורפוזה מדהימה ושהיא משמשת גם לצורכי חול. זה ריגש אותי מאוד. אחר כך קראתי משירתו של ביאליק ושל משוררים וסופרים נוספים. בעיניי העברית- אחת היא. רים') וסגנונות שונים, יש ֶ שלבּים ('רגיסט ִ אמנם, יש בה מ בה קודש וחול, אבל היא אותה לשון. אינני מאמין בלשון שהיא כביכול מרוּקנת מתרבות. לשון ותרבות הולכים יד ביד. אין סיכוי שהעברית תתנתק ממקורות היהדות שלה. הרי היא מבוססת עליהן. גם אם מילה מלשון הקודש עוברת חילון, עדיין ההקשר המקורי בעינו עומד. אבל אם סקטורים מסוימים יחדלו חלילה לקרוא בתנ"ך ולראות בו יסוד מוסד של תרבותנו וכן בספרות יהודית קלסית אחרת, לרבות

וכיצד השפיעה עובדה זו על יחסך ללשון העברית, על היחס שבין עברית של קודש לעברית של חול?

פרופ' אהרן ממן עם בני משפחתו Prof. Aharon Maman et sa famille

12

2021 דבר הפדרציה העולמית

La Voix de la Fédération Mondiale 2021

למצוא בספריות שם. אבל אחרי זמן קצר יחסית, (בית המדרש לרבנים בניו JTS גיליתי בספריית יורק) אוצרות מדהימים של כתבי יד וקטעי גניזה. הגעתי לרגעשלהכרעהלגבי המשךדרכי: החלטתי לשנות את הייעוד של אותה שנה, ובמקום פרויקט המחקר המקורי, סרקתי את כל קטעי הגניזה (כארבעים אלף במספר) מאוסף אדלר וכמה אלפי כתבי יד שמחוץ לגניזה שבאותה ספרייה, כדי לאתר חומרים ב'חכמת הלשון' (דקדוקים, מילונים וגלוסרים). העבודה הזאת ריתקה אותי מאוד, ואף שהקדשתי לה את כל מרצי וזמני, לא יכולתי לסיים אותה בשנה אחת. חזרתי לשם שוב ושוב, עד שכעבור שלוש עשרה שנה השלמתי את הפרויקט, ובסופו של דבר הוא יצא לאור בספרי 'אוצרות לשון'. ספר זה היה מבחינתי גולת כותרת: זו הייתה חוויה אינטלקטואלית מכוננת. על כל דף בגניזה הייתי צריך לשאול את עצמי אם הוא שייך לתחום שלי או לא, ומה טיבו? למדתי מהעבודה ההיא אלפי פרטים שלא הכרתי קודם, ואני חושב, שהספר מסייע כיום לחוקרים רבים המבקשים להעמיק בסוגיה זו או זו מחכמת הלשון. העם היהודי הוא עם של מילים, של יצירה מתמדת. מה ניתן ללמוד על רוח העם שלנו כאשר בוחנים את לשונות היהודים בגלויות, את הספרות, שיצרו במשך שנות גלותם? לדעתי, העברית והיצירה העברית היו בעיני העם 'המדינה נים היום את ַ שבדרך'. כל שנות הגלות (לא במקרה מכ עולם הספרות 'רפובליקה ספרותית'). היא הייתה נחמתו בעוני גלותו. העם התרפק עליהן וטיפח אותן. הן היו 'לשון הקודש', כי הן היו בבת עינו. העברית הכתובה והעברית שבתוך לשונות היהודים גילמו בעיני היהודים את התרבות, את השקלא וטריא, את ההומור והשנינה, את חכמת החיים, את לשון הסתרים, את היצירתיות בלי גבול, ואפילו פרשנות הומוריסטית של ביטויים מקראיים. כל זאת ניתן להוכיח בטקסטים שלנו: תראו למשל, כמה העירומה) =( ' שנינה משוקעת בביטוי 'ברחל בתךָ הנאקעטע שאמרו, ביידיש תוך עיוות מצלולי של הביטוי הקלסי 'ברחל בתך הקטנה'; וכן 'שחור ולבן' כדימויים לתשעה באב וליום ה' ָ אכ ָ הכיפורים בערבית של יהודי תוניסיה, או איך נוצר 'שת ככינוי לליל הסדר בפי יהודי עירק, שאינו אלא קונטמינציה של 'השתא הכא' מתוך פתיחת ההגדה של פסח, או 'מים עזים' ככינוי ל'אוזו' (הערק) ביוונית יהודית, ועוד אלפי ביטויים כאלו. כיוון שלא הייתה סוגה אחרת של אומנות (פלסטית למשל), כל היצירתיות שוּקעה בלשון, שבעל פה ושבכתב. אתה מתמחה בלשונות של יהודי צפון אפריקה. אילו מאפיינים מיוחדים יש ליצירה של קהילת צפון אפריקה? עיקר היצירה היא מתחום הספרות הרבנית, הלכה ואגדה,

Ouvrages écrits par le Prof. Aharon Maman ספרים שחיבר פרופ' אהרן ממן

נתקו ְ הספרות והשירה המבוססות עליו, תרבותית הם י עצמם מן היהדות. זה ה'אני מאמין' שלי: הקשר עם העברית לרבדיה חשוב לזהותנו. לכן, אינני מאמין ב'עברית ישראלית' שהיא כביכול מנוערת מ'עברית יהודית'. כאמור יש משלבּים שונים בכל שלב אחד וכשמדברים ִ לשון, וכשמדברים על יהדות זה מ שלב מקצועי אחר. כל עוד כולם מבינים את ִ על ספורט זה מ שלבּים, כל אחד בשעתו ובמקומו, אין הפרדה לשפות ִ המ שונות כביכול. לאורך שנות הקריירה וההשכלה - פילסת דרכים בנתיבי העברית והארמית, אחזת גם בספרות הערבית, בכתבי רבי סעדיה גאון. במשך שנים הוכחת יכולותיך בהבנת העברית הקדומה, העברית של ימי הביניים, נדבכי העברית לגווניה. וכמובן - העברית החדשה הממשיכה לרוץ ולבעוט. כיצד אפשר להתמודד במסלול הדינמי הזה? איך אתה רואה את תל השכבות של השפה העברית? מות. אם אתה מכיר ַ זה לא כל כך מסובך, כפי שאפשר לד בדינמיקה הטבעית של כל שפה באשר היא, ואם אתה לומד את רבדיה של העברית במקביל ללימוד ההיסטוריה של דובריה, זו הדרך להבנה האמיתית: אתה יכול להבין בנקל גם את דרך ההתפתחות שלה, גם את היסוד המבריח את כל ה, וגם את המאפיינים הייחודיים ֶ ה אל הקצ ֶ התקופות מהקצ לכל תקופה ותקופה. בכל זה יש סדר מופתי. 'תל שכבות' מעלה על הדעת גם 'עיי חורבות', אבל יש סדר בתוך ה'בלגן'. מה היו יעדיך כאשר ביקשת לזכות במילגה מ"קרן פולברייט" – אילו תגליות והישגי מחקר העלית בחכתך בשנות המלגה החשובה? לשבתון הראשון שלי, וקרן 1993- כשנסעתי לניו יורק ב פולברייט סייעה לי מאוד באותה שנה, התכוונתי להתמקד ראים במאה האחת עשרה. ָ בעיקר בחקר העברית של הק לקחתי איתי עשרות ספרים וכתבי יד כי לא ידעתי, מה אוּכל

13

2021 דבר הפדרציה העולמית

La Voix de la Fédération Mondiale 2021

בחקר הגניזה אוסף אדלר ניו יורק

Le Prof. Aharon Maman aux Archives de Paris פרופ' אהרן ממן בארכיון פריז

Consultation à la “gueniza” de la Collection Adler à New York

תקנות קהל ופסקי דין, שאלות ותשובות בהלכה ובמנהג וכדומה, אבל יש גם יצירה פיוטית מרהיבה הן בקהילות הצפון שהמשיכו במישרין את מסורת ספרד שלפני הגירוש, הן בקהילות הדרום, שהמשיכו מסורות מקומיות או עתיקות יותר. אחת השירות המעניינות היא שירת ה'מטרוז' שהיא מעין רקמה רב-לשונית, ערבית-עברית. בתחום זה יצירה ניה האנדלוסיים ָ ייחודית היא 'שירת הבקשות' על לח המרהיבים, שהיום זכתה לרנסנס בקהלים רבים ומגוונים. מה הייחוד הסגולי של לשונות 'הערבית יהודית' שנוצרו בקהילות הספרדיות- מזרחיות, כיצד נוכל להאיר את חיינו בעקבות המאמץ הרוחני שהושקע בנתיבים אלה? תחילה נוצר ה'קוינה' של הערבית היהודית ששימש את היהודים במרחב הערבי בימי הביניים, בדרך כלל – עד גירוש ספרד. אחריו – עלו לספרות גם הלהגים השונים שדוברו בארצות ערב השונות. בתקופה הראשונה נכתבו יצירות בנות האלמוות של רב סעדיה גאון ('ספר האמונות והדעות', תרגום התנ"ך לערבית), ר' יהודה הלוי ('הכוזרי') הרמב"ם ('מורה נבוכים'), ורבים אחרים. בתקופה השנייה נוצרו יצירות עממיות, נכתבה עיתונות פה, תרגומים של יצירות מלשונות אירופה, פואמות ֵ ענ ידת יוסף) ועוד. אחד המאפיינים ִ מי-קלסיות (כגון קצ ֶ ס של הערבית היהודית בין בתקופה הראשונה בין בתקופה כיב העברי שבהן, שהלך והתפתח עם הזמן. ְ השנייה הוא הר כאן אפשר לראות יצירתיות מדהימה, לא פחות מרשימה מהיצירתיות בכל שפה טבעית מדוברת. ראית מלמדת ָ האם ההתעמקות בתרבות של הקהילה הק משהו על זהותם הנבדלת, מדוע נוצרו קהילות, שבחרו חד ַ לפרוש מן המיינסטרים היהודי גם במחיר ריחוק מן הי היהודי? זו סוגיה ארוכה ורחבה מאוד. פילוגים על רקע תיאולוגי, סוציולוגי או פוליטי תמיד היו, הווים בזמננו, וכנראה יהיו גם ראים ָ דלות הק ָ בעתיד. היסטוריונים שונים תולים את היבּ באמצע המאה השמינית לספירה בגורמים שונים. בעיקרו לת השאלות הייתה ועודנה, מי מוסמך לפרש ֵ של דבר, שא

את כתבי הקודש ובאלו כלים. פרו בסמכות ָ כאן היה שורש הפילוג: הקראים הראשונים כּ קרא. ומשם ואילך ִ רש באופן בלעדי את המ ָ של הרבניים לפ הפרשנות השונה הובילה לצדדים מעשיים נבדלים. אולי ההבדל האקוטי ביותר הוא לוח השנה, שלפעמים הוא שונה רק ביום לכאן או לכאן, אבל הוא גורלי: לדוגמה, אם אנחנו מציינים את יום הכיפורים היום, והם מציינים אותו מחר, יוצא שהם מחללים את יום הכיפורים שלנו ואנחנו את לל ישראל, גם ְ ראים מעולם לא הוּצאו מכּ ָ שלהם. עם זה, הק לא בתקופות הפולמוס הסוערות ביותר. הם תמיד נחשבו ן ההיסטורי של ַ חלק מהקהל היהודי. אישית, לא עסקתי בפּ עברית, שהם כתבו במאה האחת עשרה ָ הקראים אלא בּ הקרינה על תחומים אחרים וכן במחשבה ֶ בתחום ההגות וש הדקדוקית שלהם. עולמות מרתקים. הם תרמו תרומות מכריעות בשני התחומים הללו, שהן חוליות חשובות בתולדות הלשון העברית מצד אחד ובהתפתחות המחשבה הדקדוקית העברית מצד שני. גניזת קהיר חשׂפה בפנינו דברים שהיו הולכים לאיבוד פה. ֵ אלמלא נשמרו בה, מסמכים היסטוריים וספרות ענ זו ספרייה ענקית. על יסוד חומרי הגניזה יכול היה שלמה דב גויטיין לתאר את מבנה החברה והתרבות היהודית סביב הים התיכון, וממשיכו מרדכי עקיבא פרידמן – לתאר בסדרת 'ספר הודו' את רשתות המסחר הבינלאומיות בנות הזמן. יש בגניזה עושר מדהים. דוגמה מיוחדת היא העדויות על מנהג ארץ ישראל הקדמון, ועל כחמישים אלף פיוטים הידועים לנו רק מהגניזה. ואלה רק דוגמאות לעולם עשיר ומגוון מאוד. אשר לסיכויי תגליות עתידיות, עד שלא יהיה מיצוי מלא של חומרי הגניזה, לא נוכל לדעת מה עוד יש בה. פרויקט פרידברג מיסודו של ד"ר דב פרידברג מקנדה קידם מגמה זו בצעדי ענק בשני העשורים האחרונים. אישית, זכיתי לגלות כמה ספרים אבודים בזכות הגניזה. התגליות אינן נפסקות: לפני שנים מועטות נתגלתה תיבה מה הוסיפה לתרבותנו "גניזת קהיר", האם, להערכתך, יש עוד תגליות צפויות בשנים הבאות?

14

2021 דבר הפדרציה העולמית

La Voix de la Fédération Mondiale 2021

שהיה בה אוסף מסמכים מגניזת קהיר בספריית האוניברסיטה בג'נבה, שנשכחה כמאה שנה - ונתגלתה שוב באקראי. כך שיש הפתעות, ומן הסתם תהיינה עוד תגליות מעניינות. כיצד אתה מתייחס לנושא הקליטה של יהודי המזרח בארץ מבחינה תרבותית? משך שנים רווחה הטענה שהתרבות שנשׂאו עמם יהודי המזרח קופחה ולא זכתה לייצוג הולם בתרבות, בחינוך ובתקשורת? איך אתה רואה סוגיה זו? אחת התובנות הגדולות שלי מניסיוני האישי היא, שבעוד העלייה היא אקט פונקטואלי, קליטה היא אין-סופית והיא תלויה ַ נקודתי, ה בגורמים רבים וקודם כול בנקלט עצמו. ככל שהנקלט ישאף יותר, הוא ישיג יותר. אם מודדים

מה יכולה מורשת המזרח להוסיף ליצירה החדשה במדינת ישראל? ן ההיסטורי והתרבותי שלה. ַ כל קהילה מוסיפה את הפּ תהכלל יהיה לנו פסיפס ַ כשההכרהברב-תרבויותתהיה נחל מרהיב בארץ. כל עוד כל אחד מסתגר בקונכייה שלו ואוטם אוזניו מלשמוע ולבּו מלהרגיש את תרבות האחר - הפערים ארו בעינם. ָ ייש חייבים לבחור בחלופה הנכונה: רק הנכונות לשמוע, להקשיב, להאזין, לחוש את האחר ולהבין את הלך רוחו ומסורותיו תיצור מיזוג אמתי. נישואין בין-עדתיים בוודאי מקרבים מגמה זו, אבל הם לבדם אינם ערובה לכך. ההכרה ח להצלחה. ֵ ברב-תרבותיות היא המפת פרופ' אהרן ממן נושא דברים ברב-שיח לרגל חגיגות . לצידו סם בן שטרית-הנשיא 2019 המימונה Le Prof. Aharon Maman s’exprime lors de la table-ronde à l’occasion des festivités de la Mimouna 2019. A côté de lui, le président Sam Ben-Chétrit

לפי מבחן התוצאה יש עוד הרבה מה לעשות מצד המוסדות הקולטים. מה שאפשר עוד לומר בוודאות, שהמצב בעניין התחייה של תרבות יהודי ספרד והמזרח ושילובה בארץ הולך ומשתפר. תחום מובהק למשל הוא המוסיקה. עדוּת לכך - שהתזמורת האנדלוסית זכתה להכרה לאומית מות פרס ישראל. וכך פסטיבל תור הזהב באשדוד ְ בד והמפעלים השונים של הפדרציה העולמית של יהדות מרוקו, ועוד. בלי ספק, ייסוד ועדת ביטון על ידי השר נפתלי בנט עוררה את השׂיח בסוגיה זו, ואם הדוּח שוועדה זו הגישה, ושהייתה לי הזכות להיות אחד מחבריה, ימומש במלואו, שילוב ההיסטוריה והתרבות של יהודי ספרד והמזרח ישתפר פלאים.

)2017( פרופ' אהרן ממן מברך בהתוועדות ראשי הפדרציה העולמית עם הרמטכ"ל רב-אלוף גדי איזנקוט Le Prof. Aharon Maman salue l’assistance lors de la rencontre des dirigeants de la Fédération mondiale avec le chef d’état-major de Tsahal Gadi Azencot

15

2021 דבר הפדרציה העולמית

La Voix de la Fédération Mondiale 2021

יהודה לנקרי ד"ר מאירים דמות -

ריאיון עם ד"ר יהודה לנקרי - לשעבר שגריר ישראל באום

"אנו בדרך לאתוס לאומי ישראלי של אחדות וקרבה בין כל העדות"

מאת: הרצל ובלפור חקק

הנוער והחלוץ של הסוכנות היהודית, בראשות ד״ר שלמה ) בדרום ANTIBES אלבז ז"ל, לקהילה היהודית של אנטיב ( צרפת, כך המשכתי בלימודי ספרות צרפתית באוניברסיטת ) הסמוכה, והשליחות שנועדה במקור לשנת NICE ניס ( ניסיון בודדת, ארכה ארבע שנים במהלכן הוצאתי תעודות תואר ראשון ושני, והחילותי במחקר לקראת הדוקטורט, ועד להשגתו ביוני 1980 שארך משובנו לשלומי בסתיו .1986 למעשה, רק לאחר שלש שנותיי הראשונות כראש המועצה המקומית שלומי הייתי לדוקטור בספרות צרפתית ויכולתי, למשך שנים אחדות עד יציאתי למשימת שגריר ישראל ) ללמד כמורה מהחוץ בחוג לספרות צרפתית 1992( בצרפת באוניברסיטת חיפה. היית אחר כך גם חבר כנסת מטעם סיעת 'גשר' (בראשות דוד לוי) וגם שגריר ישראל באו"ם ושגריר ישראל בצרפת, עשית דרך ארוכה, וניכר כי סללת דרך בעשר אצבעות. ידעת כי בכל שלב שאתה צועד קדימה, אתה קופץ מדרגה. איך ידעת לבנות את הדרך, את השלבים? מראשית דרכי במועצה המקומית שלומי, התחברותי למנהיג בעל שיעור קומה יוצא דופן כדויד לוי על יסוד רעיוני ומתוך הזדהות מלאה עם מאבקיו החברתיים ותפיסתו י ִ המדינית, הייתה לי למפת דרכים של ממש בהתוויית דרכּ

"ר יהודה לנקרי איש רב פעלים; כיהן כראש המועצה ד המקומית שלומי, כחבר כנסת, כשגריר ישראל בצרפת וכשגרירנו באו"ם. כמו כן כיהן כאחד מסגני יו"ר הכנסת, כחבר בועדת החוץ והביטחון, חבר בועדת החינוך ויו"ר ועדת האתיקה. הצלחותיו הדיפלומטיות ניכרו בדרך שבה טבע חותם הן כשגריר ישראל בצרפת, והן כשגרירנו באו"ם. מעבר לכל תפקידיו הפוליטיים, צריך לציין לשבח את פעילותו גם בתפקידי תקשורת- ד"ר לנקרי כיהן כיו"ר הדירקטוריון של חברת החדשות של הערוץ השני. ד"ר לנקרי הינו אחד מעמודי התווך של הפדרציה העולמית של יהדות מרוקו. נבחרת לראש המועצה של שלומי, ובכך התחילה 1983- ב שלך, בהיותך במהלך של קריירה הקריירה הציבורית אקדמית. איך נעשה המעבר הזה מהתחום האקדמי לתחום הציבורי – פוליטי? נקודת פתיחה חשובה הייתה לי כטכנאי ברפאל (הרשות לפתוח אמצעי לחימה) וביוזמת רעייתי יולנד והיחידה לגישור פערים הגעתי לחוג לספרות צרפתית באוניברסיטת .)1975 ( חיפה הגשת כתב האמנה כשגריר ישראל בצרפת לנשיא מיטראן ). בתמונה - שר החוץ רולאן דומה 20.5.92 (ארמון האליזה L’ambassadeur présente ses lettres de créances au président français François Mitterrand (Palais de l’Elysée – 20.5.92). Sur la photo – le ministre des Affaires étrangères Roland Dumas

)24.03.92( עם יולנד רעייתו ביום הראשון בשגרירות ישראל בצרפת Avec son épouse Yolande, au premier jour de sa mission à l’ambassade à Paris (24.03.92)

אחרי שנת הלימודים הראשונה, נשלחתי על ידי מחלקת

16

2021 דבר הפדרציה העולמית

La Voix de la Fédération Mondiale 2021

הפוליטית-דיפלומטית. דרך זו עוצבה ונתגבשה במידה מכרעת על ידי הנחייתו והחלטותיו של דוד לוי. בלעדיו לא הייתי נבחר לכנסת ומתמנה לתפקידים דיפלומטיים רמי-דרג - ובהקשר זה יש לי כלפי דויד לוי, הן הערכה ואף הערצה, ידידות ואחווה המתקיימות עד עצם ימים אלה, אתי בברית ָ והכרה בחוב הבלתי הפיך, שאני חב לו על הב המנהיגות המקומית והלאומית. בדרך זו, הכשיר דוד לוי, במישרין או כמקור השראה רב עוצמה, דרכם של רבים לצמרת. הוא פעל לריפוי רב -ממדי של החברה הישראלית, וכן ביצר את חוסנה המדיני ותהודתה המדינית של ישראל בקרב עמי תבל. בכהונתך כשגריר ישראל באו"ם, עמדת באתגרים קשים, . מה היו 2000 שהרי אז פרצה האינתיפאדה השנייה בשנת ההישגים שלך בתקופה זו? ) 99 הגעתי לתפקידי כשגריר ישראל באו״ם ( נובמבר כשנה בקרוב לפני פרוץ האינתיפאדה השנייה, על רקע מדיני רגוע יחסית: הסכמי אוסלו עדיין סימנו הבטחה למוצא אפשרי , ונתניהו הוחלף על ידי אהוד ברק. יציאת , בתאום מלא עם האו״ם, 2000 צה״ל מדרום לבנון במאי העניקו לישראל תהודה חיובית מאד בקרב משפחת העמים ותרמו להכרה בלגיטימיות שלה בקרב הארגון. תפיסת השלום השאפתנית של ברק אף היא הגבירה את הקשב לישראל בין מדינות רבות מיבשות שונות. באותם חודשים נטולי מצור מדיני הדוק סביב ישראל, ובהובלת השגריר האמריקאי רב- היכולת, ריצ׳רד הולברוק, הצלחנו לשכנע את חברות האיחוד האירופאי לקבל את ישראל כחברה בקבוצה האזורית האירופית, אחת המשפיעות

הגדולות ביותר באיוש תפקידי מפתח בארגון. גם מהלך זה היה תולדה של הכרעה אמיצה של דוד לוי. הוא קיבל את הצעת הפשרה של האיחוד האירופאי, בכך חילץ את ישראל השנים ממוקדי הבחירה וההשפעה של 40 מהדרתה בת האו״ם, וכל זאת חודשים ספורים לפני פרוץ האינתיפאדה השנייה. עם זה, ככל שגברה ההידרדרות וככל שהטרור הפלסטיני התעצם ובעקבותיו פעולות ההגנה של ישראל, שב המצור המדיני סביב ישראל במלוא עוזו. בשעות דוחק ומצוקה מדינית הצלחנו להגן על ישראל, וכאן היו לי מסייעים טובים: שגרירי ארה״ב באו״ם בעידן ממשלי קלינטון וג׳ורג׳ בוש הבן, הם ניצבו כיסודות תמיכה איתנים בהדיפת החלטות מועצת הבטחון מזיקות לישראל. אף מזכ״ל האו״ם הדגול, קופי אנאן, עמו קיימתי קשרי עבודה אמינים ורציניים שהניבו במרוצת הזמן יחסי ידידות מוצקה, גילה קשב רב והבנה מרחיקת לכת לישראל, הן כחברה ומדינה הנאבקת על קיומה תוך ניסיון להשגת שלום והן כמדינה חברה באו״ם , הסובלת מיחס מפלה לרעה, בעיקר בעצרת הכללית ובמוסדותיה. בתקופתכהונתך כשגריר ישראל בצרפת, כבראז היו אירועים אנטישמיים. איך אתה רואה את ההסלמה באנטישמיות – בעיקר מוסלמית- נגד יהודים? לא אחת נקלעה הקהילה היהודית לתחושת רדיפה שהביאה לעליית יהודים לישראל, ולהגירה גם לארה״ב, קנדה ובריטניה, למגינת לבם של מנהיגי צרפת.

Réception de l’ancien Premier ministre Itshak Shamir à l’Hôtel de de ville de Paris (le 2e à droite : Dr. Yehouda Lancry, notre ambassadeur en France) קבלת פנים בעיריית פריז לראש הממשלה לשעבר-יצחק שמיר (שני מימין ד"ר יהודה לנקרי-שגרירנו בצרפת)

17

2021 דבר הפדרציה העולמית

La Voix de la Fédération Mondiale 2021

קחו לדוגמה את הצהרתו של שר הפנים וראש הממשלה לשעבר מנואל וולס, לפיה - צרפת ללא יהודיה אינה צרפת!״. חשוב לזכור: הממשל הצרפתי השקיע בניסיון שיקום מעמד היהודים ובלימת תהליך עזיבתם. זכורה אי שביעות הרצון המופגנת של ראשי צרפת נוכח קריאת ראש הממשלה שרון ליהודי צרפת לעלות ארצה. בשל רגישות וחשיבות יחסי ישראל-צרפת לא הייתי מפנה קריאה ישירה ליהודי צרפת מעין זו. הייתי משאיר את המלאכה לסוכנות היהודית. ככלות הכול, בעידן כה מתוקשר, עם חופש תנועה בלתי מוגבל וביסוס כלכלי ראוי, רוב יהודי צרפת עשויים להחליט על עלייתם ארצה, בין אם מתוך בחירה ציונית - ערכית או מתוך שיקול כלכלי - בטחוני, בסיוע סביר, אם וכאשר נדרש, של מדינת ישראל. אתה פעיל בפדרציה העולמית של יהדות מרוקו. מה החשיבות שאתה מייחס לפעילות זו? לקראת סיום תפקידי באו״ם, הציע לי נשיא הפדרציה, סם בן שטרית, להצטרף לפדרציה העולמית של יהדות מרוקו. יעדי הפדרציה לשימור והנחלת מורשת יהדות מרוקו באופן מרחיב לאוכלוסיות שונות בארץ, כמו גם ״ספינת הדגל״ בפעולותיה, שהיא הענקת מלגות לסטודנטים

מעוטי הכנסה בני קהילות שונות: יהודים, ערבים ובני דתות אחרות, נראו לי מטרות ראויות וחשובות במיוחד לאיחוי שסעים זהותיים- תרבותיים, להגברת הלכידות ומותר האדם בחברה הישראלית. דרך פעולה שכזו, פרי חזונו ומעשיו של ידידי סם, מייחדים את הפדרציה בנוף הארגונים העוסקים בקיום מורשות קהילות ישראל, ואני רואה בה נתיב בר השפעה על שלום ושלמות החברה הישראלית. זהו נדבך בעל משמעות בהנמכת הפערים ה זהותיים-תרבותיים בין אוכלוסיות ישראל. הפדרציה נמצאת תמיד בקשר עם חצר המלוכה במרוקו. מה החשיבות של קשר זה. האם הקשר הזה עודנו יציב כיום בימיו של המלך מוחמד השישי, כמו בימי אביו חסן השני, וסבו מוחמד החמישי? הפדרציה מקיימת זיקה מתמדת ועמוקה עם מרוקו וזוכה להתייחסותה האוהדת של הממלכה. המלך מוחמד השישי, אשר זיהה ותאר בחוקת ממלכתו את היובל העברי כמרכיב בזהות הלאומית המרוקאית, נקט יוזמות מקיפות לשיקום אתרי מורשת יהודית ברחבי הממלכה: בתי כנסת, רובעים כמללאח היהודי במראקש, בתי עלמין וקברות צדיקים, לצד הגנה מתמדת של יהודי מרוקו ושימור זכויותיהם בשוויון מלא. אציין עוד, שהמוזיאון היהודי היחיד במרחב האיסלמי העצום שוכן זה שלשה עשורים בקזבלנקה. פועלו של המלך הנוכחי למען היהודים מהווה המשך נאמן לפועל אביו חסן השני, יוזם מרכזי של השלום בין ישראל למצרים וסבו מוחמד החמישי, שאף הציל בתקופת שלטון וישי את יהודי מרוקו ממחנות ריכוז והשמדה נאצים. זהו מרכיב רב ערך בהיסטוריה ובמורשת של יהדות מרוקו, והפדרציה בהנהגת והשראת סם בן שטרית מטפחת את הקשר עם גורמים בבית המלוכה נוכח חשיבות ההפנמה

De droite à gauche : l’ancien député Itshak Ziv, Dr. Yehou da Lancry, Sam Ben-Chétrit, Prof. Shimon Shetrit,(2007) מימין: ח"כ לשעבר יצחק זיו, ד"ר יהודה לנקרי, סם בן-שטרית, )2007( פרופ' שמעון שטרית. בכנס של הפדרציה העולמית

Remise de la distinction « Officier de l’Ordre du Trône » par Sa Majesté le Roi Mohammed VI (Palais royal de Fès – 2008) קבלת עיטור קצין במסדר כס המלכות מידי הוד מעלתו )2008 המלך מוחמד השישי (ארמון המלוכה בפאס

18

2021 דבר הפדרציה העולמית

La Voix de la Fédération Mondiale 2021

וההעברה לדורות הבאים של מורשת מלכי מרוקו ביחסם המופתי ליהודיהם. כמי שהתנסה בעולם האקדמי וגם בעולם הדיפלומטי, בוודאי רכשת לך לקחי חיים, תובנות, האם יש במסלול הזה מוסר השכל לעתידה של החברה הישראלית? התנסותי בעוצמה משתנה, בעולם האקדמיה, הדיפלומטיה והפוליטיקה היוותה בעבורי כר פעולה, התבוננות ולמידה שהביאוני למסקנה, כי החברה הישראליתהדינמית במיוחד צר את עתידה, למרות אויביה מבחוץ ושבריה ַ מצליחה לב מבפנים. הדורות הצעירים המוכשרים ניצבים בחזית הידע העולמית בתחומים רבים ומעניקים למדינה שפע יכולות. בתורה, מדינת ישראל חייבת לשקוד על חלוקת משאבים לאומיים האמורים לקדם את העשירונים הנמוכים, להכשרה ומצוינות בתחומים המובילים לפסגות חדשות, המבשרות את ישועתם. או אז נוכל לדבר על ישראל ככוח עולמי. אמיתי. במבט לעתיד כיצד נראית לך הזירה המדינית, המאבקים למען מדינת ישראל מול אומות העולם – האם אכן היה זה מאבק כנגד כל הסיכויים? האם כדיפלומט לשעבר, אתה מזהה שינוי והטבה במעמדה של ישראל בין האומות? כשקמה מדינת ישראל אמר המשורר הצרפתי פאול קלודל, ידיד העם היהודי, שצריך להיות עיוור כדי לא להבחין באצבע אלוהים בתקומת מדינת ישראל. אכן זו הייתה תקומה כנגד כל הסיכויים וכל העשורים שחלפו מאז מעידים על הישגיה המיוחדים של מדינת ישראל, למרות בידודה לא פעם בקרב האומות. כמי שהתנסה במאבקים דיפלומטיים ברור לי, שבאמצעות קשרים עם מדינות וחיזוק מעמדנו – כך נצליח לחזק את מדינת ישראל. מדברים היום על שלום שיבוא בשלבים, על פתיחה מדורגת של הקשר בינינו לבין מדינות ערב. איך אתה צופה את Avec le Premier ministre Itshak Rabin dans la cour du palais de l’Elysée après l’entrevue avec le président français François Mitterrand (1994) )1994 ( עם רה"מ יצחק רבין בחצר ארמון האליזה אחרי פגישה עם נשיא צרפת מיטראן

)1995 עם הנשיא ז׳ק שיראק (פריז

Avec le président français Jacques Chirac

העתיד, האם יש עוד סיכוי לשתות קפה בדמשק, בבירות, ובשאר הבירות של מדינות ערב? הסכמי השלום ההיוליים עם מצרים וירדן ואלה הנוכחיים עם סודאן, בחריין והאמירויות הערביות, מרחיבים את כר ההכרה בישראל ומנמיכים את חומת העוינות כלפי מדינתנו. תוצר לוואי של שלש הבריתות האלו: בעיני הישראלי המצוי , שהורגל למציאות של מצור המניבה שיח פתולוגי של מצור, נפתחים אופקים חדשים העשויים לסייע בידו באימוץ שלום עתידי - וחיוני מאין כמותו- עם הפלסטינים. אתה בוודאי שמח על ניצני השלום במפרץ, כיצד אתה מתייחס לכך? ״הסכמי אברהם״ וההסכם עם סודן מהווים אכן שינוי נוסף לכל התמורות המדיניות המשמעותיות שידעה ישראל מאז הסכם השלום עם מצרים וקריסת העולם הקומוניסטי. עוד נשתה, ברוח משאלתכם , קפה בביירות ודמשק ושאר בירות ערביות. ידעת לתרום חלקך גם בהיבטים החברתיים. בוודאי היית מודע למאבקים על דמות החברה – על השילוב של יוצאי עדות המזרח במנהיגות הישראלית. האם אנו בדרך הנכונה? אין כל ספק, שאנחנו בדרך הנכונה, כחברה ישראלית, במיצוי גדל והולך של פוטנציאל כלל מרכיביה. אמנם טרם נבחר בן עדות המזרח לראשות הממשלה, ועם זה בדור האחרון זוכים יוצאי עדות המזרח לכהונות רמות בדרגי הממשל, הפוליטיקה המקומית והלאומית, הרמטכ״לות והקצונה הבכירה, האקדמיה, הרפואה, הכלכלה ועוד. גם במישור זה, דויד לוי, שתבע לראשונה את ) כשווה מול שווים , ללא כל רגשי נחיתות 1990 ( תיק החוץ מול השכבה השלטת (וגם המלגלגת כהנה וכהנה..) פרץ כנחשון נועז אתשערי הדביר השלטוני, אותו שילושמקודש, המורכב מתפקידי ראש הממשלה, שר החוץ ושר הביטחון וסלל את הדרך לבאים אחריו משורות עדות המזרח, עם יתר לגיטימציה וחותם ממלכתיות – ועיקר ההישג: חתירה

19

2021 דבר הפדרציה העולמית

La Voix de la Fédération Mondiale 2021