הפדרציה העולמית של יהדות מרוקו

השם “ציון״ הוא רב-פנים, רב-משמעות וכל כולו כיסופי דורות. המילונאי אבן שושן מגדיר את “ציון״ הגדרה משולשת: היא ירושלים והיא ארץ ישראל ועם ישראל״. בניגוד גמור לחלק מהמנהיגים היהודיים באירופה שהתנגדו נמרצות להרצל ולרעיונותיו, וכן החוגים החרדיים, בעבר ובימינו כיום, שהם אנטי ציוניים, הרי שיהודי מרוקו וחכמיה ראו בתאודור הרצל גואל ומושיע. ציונות לגביהם היא לא רק “אתחלתה דגאולה״, אלא, היא, הגאולה בהתגשמותה. כאות הערכה, רבים מהקהילה קראו לבניהם בשם הרצל! במאמרו המצוין של מאיר קנפו, יו״ר ארגון פעילי המחתרת, ההגנה והעלייה החשאית בצפון-אפריקה; “התנועה ״, הוא כותב: “על כן, לא ייפלא בהישמע קול השופר, שבישר על חידוש הקוממיות 1964-1900 הציונית במרוקו היהודית בא״י, טולטלו יהודי מרוקו ברוח עזה. הם נטלו את מקל הנדודים בידיהם ושבו לציון-ירושלים, העיר שאליה נשאו עיניהם בתחינה במשך אלפי שנים. עליית יהודי מרוקו הייתה כולה להט יהודי-ציוני״. ציון הייתה לנו תמיד מוקד לגעגועים ולרומנטיקה. כתינוקות של בית רבן, חונכנו ע״י רבני החדר, שיש לנשק את הספר כל פעם, שעינינו נתקלות במילים ציון או ירושלים. התנהלה התכתבות בין הרצל לבין רבנים ומנהיגים יהודיים במרוקו. הרב ליאון חלפון מתיטואן 1900 כבר בנובמבר להרצל בזו הלשון: “אל הדרת הנשיא המרומם ונשיא אלוקים תאודור הרצל״. בהמשך 1900 באוקטובר 4 פנה ב למכתב זה כותבים מאיר ברשישת ויעקב מרסיאנו מסאפי: “הדר גאונו הוא מחולל הרעיון הנוכחי ומולידו, והוא גם אבי הציונות. אנו מבקשים מכבודו לשלוח לנו את הספר היקר “מדינת היהודים״ בתרגום עברי״. במקביל לכל אלה, הוקמו אגודות נוער ברחבי מרוקו, הנושאות את השמות: “שערי ציון״, “אהבת ציון״, “שבי ציון״, “חיבת ציון״ ועוד... בשורות אלה, ביקשתי לציין מה הייתה הציונות בעיני יהדות מרוקו. זאת, בעידן שאחדים מעמנו שמים במרכאות כיום את הציונות, ואף מתנכרים לתרומתה הכבירה לתקומתנו. אוסיף: חכמי מרוקו ורבניה, ראו בעלייה לא״י מצווה הגוברת על כל שאר המצוות. הדברים בוטאו בפסיקותיהם, כגון: “בעל הרוצה לעלות לא״י ואשתו

ה, יתן לה גט ויעלה״. כך גם אישה שבעלה מסרב לעלות. ַ ת ַ ממאנת, ישלם את כּתוּבּ וכגון הפסיקה ש״מותר לחלל שבת, אם יש סכנה לביטול העלייה לירושלים״. נוסף על כל אלה, ההיתר שניתן למי שאין בידו אמצעים, כדי לממן את נסיעתו לציון, הוא רשאי

למכור ספר תורה למטרה נעלה זו. ורק מי שמתמצא בהוויה דתית-מיסטית של ספר תורה אצל יהודי מרוקו, יוכל לרדת לעומקם של הדברים.

בחסות ח״כ אבי דיכטר, נערך כנס רב משתתפים בכנסת בין ראשי הפדרציה וראשי התנועה הציונית-דרוזית בישראל ובהשתתפות שייחים דרוזים. במעמד רם זה נחתמה “האמנה לאחווה וידידות״.

5

2020 תמוז-כסלו תש"פ-תשפ"א, יולי-דצמ' :12 גיליון

"יהדות מרוקו-מורשת, הגות ואמנות" מאת הפדרציה העולמית של יהדות מרוקו