הפדרציה העולמית של יהדות מרוקו

מזרחי וגם בסגנון הספרדי. לצד העיר העתיקה התפתחו יר מדברים ִ ג ְ נ ָ רובעים מודרניים ויפים בסגנון אירופי. בט 'יר ִ ג ְ נ ָ ט ְ בשפות רבות: ערבית, ספרדית, צרפתית וברברית. בּ אפשר לבלות ימים מאוד שקטים. 'יר היא גם בעלת עניין לדיפלומטים, בנקאים וסוחרים ִ ג ְ נ ָ ט 'יר יכולה להתגאות ובצדק, כי אין שום עיר ִ ג ְ נ ָ מכל המינים. ט במרוקו שזכתה לביקורים כה גדולים של אומנים כמוה. , היא הוחזרה 1956 אחרי שמרוקו קיבלה עצמאותה ב למרוקו ע"י ספרד והפכה לחלק בלתי נפרד ממרוקו, אך חלה ירידה גדולה בהיקף סחרה, במספר תושביה ובחשיבותה. למעלה ממחצית תושביה האירופים והיהודים וכן כמה אלפי מוסלמים עזבוה. ------------------------------------------- תירגמתי צרפתית מספרה של הסופרת היהודיה מקזבלנקה נינה בנון: GUIDE ET HISTOIRE DU MAROC יהודים 'יר עתיק הוא, ושכונתה הצפונית של ִ ג ְ נ ָ ט ְ הישוב היהודי בּ הוּד (נהר היהודים, או שכונת ִ ל י ֶ אד א ָ 'יר נקראה אז ו ִ ג ְ נ ָ ט היהודים). 'יר בידי הפורטוגזים ולא התירו ִ ג ְ נ ָ בזמן גירוש-ספרד הייתה ט 16 ליהודים להיכנס אליה. במחצית השניה של המאה ה כבר הייתה בה קהילה קטנה, אך מצבה מבחינה חומרית ורוחנית היה רע בהתאם ליחס השלטונות המתחלפים. גם ן. ָ טוּא ֶ רב מקומי לא היה בה והיא עמדה תחת הנהגת רבני ט יד, ִ ז ָ אי י ָ ן מוּל ָ ט ְ סוּל ָ גל הפרעות מטעם ה 1790-1792 בשנים הוא היה כל כך אכזר שכונה "המזיד" וגם היטלר של מרוקו. אש לא ָ אר ָ ל ְ יר ו ִ בּ ְ ל- כּ ֶ ר א ֶ צ ְ ל-ק ֶ א ְ שפקדו את את טטוואן ו פסחו עליה, והמסים הכבדים שהוטלו על הקהילה רוששו רבים מחבריה. פרצה מחלוקת מקומית חריפה בעניין 1798-1808 בשנים נוֹ, שהיה "מתיישב ָ יד ֶ דמי-השחיטה בין הרב אברהם טול חדש", לבין הרב משה כהן יליד המקום. רבני מרוקו שהתבקשו לפסוק בעניין, נחלקו אף הם בדעותיהם. ואן תמכו במצדדים בדעתו של הרב משה ָ ו ְ ט ֶ הרבנים של ט כהן. בין השאר משום שרצו שאלו ישארו כפופים להם. שאר רבני מרוקו תמכו ברב טולידנו ובסיעתו, וטענו כי מאחר שהקהילה גדלה ויש לה רב משלה, אין סיבה שתהיה 'יר, מצויה בספר ִ ג ְ נ ָ ט ְ עדות ספרותית ראשונה לישוב היהודי בּ .11 אוּד מן המאה ה- ָ ן ד ֶ ב ֶ "סדר-הקבלה" לרבי אברהם א 'יר הושמדו כלל בטבח שערכו בהם ִ ג ְ נ ָ יהדי ט 12 במאה ה- .16 ידוּן, היא התחדשה והשתקמה רק במאה ה- ִ ח ָ מוּו ְ ל ֶ א ָ ה

התנועה הלאומית המרוקנית הגוברת דרשה את שחרורה אירעו בעיר מהומות בעקבות 1952 של טנג'יר משלטון זר, וב הסכמי מרוקו עם צרפת וספרד. הישוב 'יר יושבת בשיפוע של גבעה היורדת לתוך ים האוקיינוס ִ ג ְ נ ָ ט ר, ונמצאת ָ ט ְ ל ָ ר ְ 'יבּ ִ האטלנטי, בקצהו המערבי של מיצר ג מטר מעל פני הים. מספר תושביה מעל מיליון 15 בגובה 'יר ניבנה נמלה המודרני והמשוכלל של מרוקו, ִ ג ְ נ ָ ט ְ נפש. בּ דרכו עובר חלק מסחר-החוץ של צפון-מרוקו, 'יר מחוברת בכבישים טובים, לאחרונה נסללו ִ ג ְ נ ָ ט אוטוסטרדות המחברות אותה עם ערים אחרות, גם מסילות ברזל מחברות בינה לבין ערים רבות במרוקו. עיקר פרנסתם של תושביה על מסחר ודייג. מצויים בה מפעלי- 'יר נחשבת ִ ג ְ נ ָ תעשיה מעטים ליצור מוצרי עור, עץ ועוד. ט לעיר תיירותית חשובה, עשרות בתי-מלון ברמות שונות, וזה בגלל מזג-האוויר, הרעננות והאויר הימי. 'יר שימשה גם ִ ג ְ נ ָ בהיותה איזור בינלאומי חופשי בעבר, ט בסיס עיקרי לעסקי הברחה גדולים למערב אירופה ולאיזור הים התיכון. 'יר הגיעה לשיא שיגשוגה וחשיבותה, סמוך לסוף ִ ג ְ נ ָ ט מלחמת העולם השניה, כמרכז מסחר ובנקאות יר סימטאות, צרות, ושווקים בנוסח ִ ג ְ נ ָ בחלק העתיק של ט

בית החולים היהודי ''בן-שימול '' בעיר טנג'יר 2010 נהרס בשנת

46

2020 : תמוז-כסלו תש"פ-תשפ"א, יולי-דצמ' 12 גיליון

"יהדות מרוקו-מורשת, הגות ואמנות" מאת הפדרציה העולמית של יהדות מרוקו